יתרון השכר המשמעותי שממנו נהנו בעבר אמריקאים שעבדו בחברות גדולות, הצטמצם במהירות בעשרות השנים האחרונות, בייחוד בקרב עובדים ברמת שכר נמוכה- כך עולה ממחקר חדש באוניברסיטת אוקספורד.
במאה השנים האחרונות הבחינו כלכלנים, כי עובדים בתפקידים דומים מרוויחים הרבה יותר בחברות גדולות מאשר בחברות קטנות. למעשה, בשנות ה-80 של המאה הקודמת, יתרון השכר של עובד שעבר מחברה המעסיקה פחות מ-100 עובדים לחברה המעסיקה 10,000 עובדים ויותר התקרב ל-50%. לאחרונה גילו מחברי המחקר, ובהם הכלכלן ניקולס בלום, שיתרון השכר התכווץ ל-20% בלבד. המחקר נעשה באמצעות ניתוח של נתוני הכנסה פדרליים מסוף שנות ה-70 עד 2013 והוא הוצג בכנס השנתי של האיגוד הכלכלי האמריקאי בפילדלפיה. "יתרון השכר בחברות גדולות, שהיה קיים במשך יותר ממאה שנים, קרס בארה"ב ב-30-40 השנים האחרונות", כך מסר פרופ' בלום.
יותר גדולות אבל רק קצת יותר טובות
בקרב עובדים ברמת שכר נמוכה ובקרב עובדים ללא תואר אקדמי, נעלם יתרון השכר לחלוטין, מוסיף בלום. נכון ל-2013, ה-50% התחתונים של העובדים במונחי שכר כמעט שלא נהנו מיתרון שכר כשעבדו בחברות גדולות, בעוד שבקרב עובדים בעלי תואר אקדמי נרשם יתרון שכר יציב.
"הירידה נובעת, כמעט כולה, מכך שחברות גדולות משלמות פחות לאותו סוג עובדים", אמר בלום. "זה לא שהם שוכרים עובדים גרועים יותר. הם פשוט מציעים להם יתרון שכר קטן יותר". מגמה זו עולה בקנה אחד עם מגמות אחרות, כולל הדומיננטיות הגוברת של חברות גדולות, והעלייה המהירה בשכרם של העובדים המתוגמלים ביותר בחברות גדולות. בחברות קטנות יותר, לעומת זאת, נוטה שכרם של כל העובדים לעלות ולרדת כמקשה אחת, על פי ממצאי מחקרו של בלום.
יתרון השכר מתכווץ מכמה סיבות, לדברי בלום. חברות גדולות מבצעות באופן גובר מיקור חוץ של עבודות בשכר נמוך יותר, וזה מקל עליהן להפחית את שכרם של העובדים שהן עדיין מעסיקות באופן ישיר. נוסף על כך, קרוב לוודאי שהירידה במספר העובדים המאוגדים, שבלטה במגזר הפרטי כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20, תרמה תרומה צנועה.
גם בעלי המניות אשמים
לפי המחקר, גם בעלי מניות אקטיביסטים וגורמים אחרים לוחצים על מנהלי החברות לקצץ את העלויות התפעוליות. "אפשר לראות בכך תופעת לוואי לא נעימה של הקפיטליזם שהובילה להסטת התגמולים מעובדים בעלי שכר נמוך לעובדים בעלי שכר גבוה", אמר בלום. לטענתו זה אחד הגורמים למקסום המניה.
מחקרים אחרים תיעדו כיצד הסיטו חברות גדולות, במגזרים שונים, פונקציות שלמות באמצעות מיקור חוץ, תעסוקה חוזית, זיכיונות ואמצעים אחרים. לדברי דייויד ווייל, דיקן בית הספר למדיניות חברתית וניהול באוניברסיטת ברנדייס, ולשעבר פקיד במשרד העבודה בממשל של ברק אובמה: "מה שהמחקר של בלום עושה זה להראות את ההשפעה הרחבה של זה על הכלכלה כולה", כך לדברי פרופ' ווייל. "קודם לכן לא הייתה הכרה מספקת בכך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.