אחרי הטיפול של ועדת קיש באסדרת חלק לא מבוטל משוק הטלוויזיה המסחרית, שצפוי להסתיים במהלך פברואר, הקרב החקיקתי הבא בתחום התקשורת צפוי להתנקז אל חוק ההסדרים, שכולל לא מעט רפורמות נוספות. אתמול אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה שורה של נושאים הנכללים בחוק, בהם גם סעיפים הנוגעים למה שמכונה "הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה", שעיקרם התאמת ועדכון הרגולציה למצב הנוכחי בשוק התקשורת.
רגע לפני האישור התגלעה מחלוקת על כמה מהסעיפים הנוגעים לסמכויותיה של מועצת הכבלים והלוויין - שאמורות לעבור קיצוץ כחלק מהקלות הרגולציה - בין שר התקשורת, איוב קרא, ובין עמדת משרד האוצר כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוק. השר שוכנע על ידי אנשי המועצה שביטול האפשרות שלהם לפקח על תוכן השידורים תגרום לפגיעה קשה בנושאים כמו החובה לשדר אירועי ספורט מרכזיים בערוצים פתוחים או סכום ההשקעה בתכני ילדים ונוער, ולאור זאת הוכנסו בנוסח שאושר אתמול כמה שינויים, שקשה להגדיר אותם כדרמטיים.
נושא "אירועי הספורט המוכרזים" - משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, המשחק המרכזי מליגת העל ועוד - המחויבים להיות משודרים ב"ערוצים פתוחים" (גם ספורט 5 נכלל בהגדרה הזאת) יישמר בחוק, וכך גם הסעיפים שנוגעים לחובה של yes והוט לנתב לפחות 27.5% מהשקעתם בהפקות מקור לתחום הילדים והנוער.
עם זאת, בחקיקה נותרו הקלות משמעותיות לגבי הפיקוח שמוטל על yes ועל הוט כיום. כך, למשל, תבוטל חבילת הבסיס שבמסגרתה מחויבות החברות להציע מגוון גדול של ערוצים ברובד הבסיסי; תבוטל החובה של שתי הפלטפורמות לקבל אישור להורדת או העלאת ערוצים; ויובטלו ההגדרות הנוקשות לגבי סוגי ואופי הז'אנרים ("מיני סדרה", אורך מינימלי לפרק) שבהם חייבות שתי החברות להשקיע במסגרת מחויבויות התוכן שלהן.
עד כה, במסגרת יוזמות והצעות חוק שנגעו בנושא בעבר, הקו שהנחה את משרדי האוצר והתקשורת היה לנסות לפגוע בכוחן של הוט ו-yes על רקע שליטתן המוחלטת בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. אולם בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה ביתר שאת, עם הצטרפותה של פרטנר למהלך שבו החלה סלקום, התחרות בענף גוברת ו-yes והוט מאבדות לקוחות ונאלצות להוריד מחירים. על רקע זה, מי שזועקות כעת לתיקון הן דווקא שתי הפלטפורמות הגדולות, שמופלות לרעה מול שתי המתחרות הצעירות שכלל אינן כפופות לאותה רגולציה ארכאית (שכעת אמנם תקטן).
באחת הטיוטות הראשונות של חוק ההסדרים נכלל גם נוסח שקבע כי סלקום TV ופרטנר TV יוכפפו אף הן למועצת הכבלים והלוויין, אולם בהמשך הוצא הסעיף הזה מהחוק והוא לא נכלל בנוסח שאושר אתמול. גורמים הבקיאים בנושא אמרו היום ל"גלובס" כי הסעיף הוצא בעיקר בשל בעיות וסוגיות משפטיות, וכי בכוונת הממשלה להביא עוד השנה, במהלך החודשים הקרובים, חוק נפרד שבמסגרתו יוכפפו שתי הפלטפורמות החדשות לפיקוח של מועצת הכבלים והלוויין. הכפפה כזאת עשויה לכלול למשל חיוב של סלקום ופרטנר להשקיע אחוז מסוים מהכנסותיהן בהפקות מקור וביצירה הישראלית, סוגיה שכיום רק הוט ו-yes מחויבות לה מתוקף הפיקוח המוטל עליהן.
שר התקשורת נערך למנות שתי חברות חדשות למועצת הרשות השנייה
במסגרת ועדת קיש לאסדרת הערוצים הייעודיים עלו מדי פעם נושאים שונים שנגעו לשינויים שצריכה לאשר מועצת הרשות השנייה, אולם בכל פעם היה מי שהזכיר כי במצב הנוכחי המועצה אינה יכולה לקבל החלטות מכיוון שהיא אינה מונה כמות מספקת של חברים. לאחרונה עזבה סופית איילת ברעם-צברי, ואחריה הודיע גם חבר המועצה אייל מלובן על עזיבה, כך שכעת מונה המועצה רק 8 חברים מתוך 15 אפשריים, בעוד המינימום הדרוש לקבלת החלטות עומד על 10 חברים.
מינוי חברי המועצה נעשה על ידי שר התקשורת והוא כפוף לאישורה של "ועדת גילאור" (הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות). ל"גלובס" נודע כי השר קרא מתכוון למנות בקרוב שתי חברות מועצה, בכפוף לאותו אישור, כך שהמועצה תוכל לחזור ולתפקד. המועמדת הראשונה היא ד"ר אודליה מינס, מרצה למשפטים בקריה האקדמית קריית אונו. על פי הפירוט באתר המכללה, מינס התמחתה במחקר בנושאי רגולציה ומדיניות, וכיום היא חוקרת בין היתר בנושאי רגולציה. המועמדת השנייה שאותה מבקש השר קרא למנות היא עורכת הדין סנא חלבי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
