ותודה לפולנים

אחרי ההלם והכעס על הצעת החוק הפולני, לפיו מי שיאשים את פולין בשואה צפוי לשלוש שנות מאסר, מגיע שלב התודות. הציבור בישראל צריך להודות בחום ליוזם החוק, סגן שר החוץ הפולני פטריק ג'אקי, שלא רק שחשף את פרצופם האמיתי של הפולנים, אלא שכרת במו ידיו את הענף המשגשג של "השואה ביזנס" בארצו, המגלגל עשרות מליוני שקלים בשנה ומכונה "המסע לפולין". מסע שהתגלגל ברבות השנים לטיול השנתי של בני הנוער שלנו למחנות ההשמדה והריכוז, איבד את צביונו החינוכי והפך למכונה משומשת של מזומנים ופטריוטיות בגרוש.

אולי בזכותו של ג'אקי והחוק שלו יבינו סוף סוף במשרד החינוך ובממשלה את מה שלא הצליחו להפנים אחרי פרסום דו"ח חמור של מבקר המדינה משנת 2011, שהתריע מפני השחיתות והניהול הבעייתי של הפרויקט. כמו כן יש להזכיר את ההמלצה של משטרת ישראל מלפני כעשרה חודשים בפרשת "קרטל המסעות", להעמיד לדין ארבע חברות תיירות ומנהליהן, בחשד לתיאום מחירים בארגון המסעות לפולין והעברת טובות הנאה של חלק מנהלי החברות לעובדי ציבור כדי לקדם את ענייניהם במכרז. לפי החשדות, שככל הנראה יבשילו לכתבי אישום, החברות חילקו ביניהן את השוק, חיסלו את התחרות וגבו מחירים מופקעים מהתלמידים וההורים.

השתלם להן להרוויח סכום פעוט של 200-600 שקל לתלמיד בגלל המאסה האדירה. ב-2018 אמורים לצאת למסעות המתוכננים כ-36 אלף תלמידים ומלווים ועוד 6,000 משתתפים במשלחות הממלכתיות מטעם משרד החינוך. רווח נקי של בין 5-15 מליון שקל לשנה.

הפולנים מרוויחים אפילו יותר. חברות השכר הפולניות מטיסות חלק מהמשלחות, וסביב כל אתר חובה במסלול, שהכניסה אליו עולה כסף, קמה תעשיית מלונות, מסעדות, חברות היסעים, מדריכי טיולים, שלא לדבר על "זמן השופינג", שבו עטים בני הנוער על החנויות המקומיות ומרוקנים אותן מסחורה.

האבסורד פשוט צורח למרחקים: מדינת ישראל מפרנסת כבר לפחות עשור וחצי אוכלוסיה שחלקה צאצאים של משתפי פעולה עם הנאצים ואשר מתכחשת לחלקה בשואה. וזאת, באמצעות סיורים למקומות שבהם נרצחו או עונו יהודים על אדמת פולין. אבל חס ושלום שצאצאי הנרצחים יעזו להגיד על אדמתה "מחנות השמדה פולנים", כשהם מבקרים בטרבלינקה ואושוויץ, אחרת ישפטו ויאסרו.

אז אין לנו אלא להודות לסגן שר החוץ הפולני, ששם לכולנו מראה מגדילה מול הפרצוף, כדי שסוף סוף נעשה את מה שהיינו צריכים לעשות מזמן. לסגור את מפעל המסעות המיותר הזה, שבמקום להעלות על נס את התרבות המפוארת שנכחדה בשואה ואת המורשת היהודית שאיבדנו, הוא מדגיש את ההליכה כצאן לטבח והמסקנה המתבקשת ש"לנו זה לא יקרה" כי צה"ל חזק ואנחנו ננצח.

לסגור את הברז לכל המתווכים וגוזרי הקופונים, ולמצוא שימוש מוצדק יותר ל-50 מליוני השקלים בהם מתוקצבת "מינהלת פולין" במשרד החינוך, כמו, למשל, סבסוד חלקי של סמינר בן 3 ימים ב"יד ושם" לעשרות אלפי תלמידי התיכון, פלוס לינה בירושלים, שגם תעודד את התיירות המדשדשת בבירה וגם תשיג את הערך החינוכי של לימוד השואה, בלי לפרנס את שונאינו.