בעקבות שינוי במשרד התקשורת - הוט תגיע לפריפריה

שינוי דרמטי בעמדת משרד התקשורת בנוגע לאספקת התקשורת של הוט לפריפריה: לראשונה נשקלת האפשרות לשנות את חובת הפריסה האוניברסלית שחלה על החברה בהתאם לרישיון שלה, ולהגדירה כחובת שירות אוניברסלית, כך שהוט תוכל למעשה לספק את השירות ללקוחות במקומות שבהם אין פריסת רשת באמצעות עורקי מיקרוגל ובאמצעים אלחוטיים. חובת הפריסה האוניברסלית, נזכיר, היא חובה רגולטורית לספק שירות זהה בכל רחבי המדינה.

שינוי כמו זה שנשקל הוא מורכב מבחינה משפטית, מאחר שהוא מחריג את הוט מתנאי הרישיון ומעורר שאלות ביחס למתחרה בזק  - האם גם היא תוכל להשתמש באמצעים אלחוטיים כדי לספק שירותים במקומות שקשה לפרוס בהם תשתיות?

להוט אין פריסה ב-221 יישובים ברחבי הארץ, ושאלת הפריסה האוניברסלית היא תפוח אדמה לוהט שמשרד התקשורת דוחה את הטיפול בו מקדנציה לקדנציה. המצב הזה גורם לחוסר איזון בשוק התקשורת, שכן עיקר המעמסה בהתפתחות שלו מוטל על כתפי בזק. בעוד שהאחרונה חייבת לעמוד בשורה של דרישות והגבלות קשות, התפיסה שלפיה יש שתי תשתיות נייחות, של בזק ושל הוט, המחויבות ברגולציה אחידה נזנחת. המשמעות היא יצירת רגולציה לא מאוזנת ומפלה כלפי בזק, שפוגעת בתמריץ שלה להשקיע.

הוט הצליחה לאורך שנים לחמוק מחובת הפריסה האוניברסלית שלה, ומשרד התקשורת למעשה העלים עין. לכולם ברור שהמצב אינו צודק, ועם זאת ברור שההתעקשות לדרוש מהוט לעמוד בחובת הפריסה אינה ריאלית בגלל חלוף הזמן והתנאים שהשתנו. מה שאפשר היה לדרוש לפני 20 שנה היום הוא בלתי אפשרי.

חלופות לא אפשריות

בפני המשרד עמדו עד עכשיו שתי חלופות לא ריאליות: לחייב את הוט להשלים את הפריסה הפיזית - אתגר שהוט אינה יכולה לעמוד בו מבחינה הנדסית, או להכיר במציאות שהוט מנסה לכפות והיא שיש תשתית תקשורת אחת בלבד בישראל, והתשתית של הוט היא משנית. במילים אחרות, דינה של הוט כדין פרטנר או סלקום שמשתמשות בתשתית של בזק וחוכרות ממנה מקטעי תשתית על פי צורכיהן. בינתיים, מה שלא עשתה הרגולציה עשתה הטכנולוגיה: השימוש המתרחב בעולם בגלים מילימטריים מתחיל לתפוס אחיזה גם בישראל ומשרד התקשורת אישר לאחרונה שורה של תקנות לפתרונות תקשורת אלחוטיים ברשויות מקומיות. מדובר בשינוי דרמטי, שכן עד עכשיו רשויות מקומיות או חברות בפארקים תעשייתיים, לדוגמה, לא יכלו להשתמש בתשתיות עצמאיות אלחוטיות, והיו חייבות לקנות שירותים מחברות התקשורת שהיו מועברים פיזית דרך סיבים אופטיים באדמה בלבד. בעולם, הפתרונות הללו מקובלים זה שנים רבות ומקילים מאוד את חייהן של חברות התקשורת והרגולטורים, שמכירים בכך שפריסה פיזית בקרקע היא יקרה מאוד ומקשה על מפעילים לספק שירותים בכל מקום.

העובדה שמדובר בפתרונות המאפשרים לספק רוחב פס וקצב דומים מאוד לאלה של סיבים אופטיים פתחה בפני הרגולציה אופקים חדשים בכל העולם. אם וכאשר יינתן אישור לספק שירותים אלחוטיים בלבד, הוט תחויב לספק שירותי תקשורת בכל יישוב ונקודה בארץ, כחלופה להנחת סיבים אופטיים עד הבתים. במקביל, היא לא תוכל לחמוק לגמרי מחובת פריסה פיזית בכמה יישובים שהמשרד יבחר, כך שכל הצדדים ייצאו מורווחים.

השאלה הגדולה היא מה יהיה עם בזק. האם המשרד יקל גם עליה ויאפשר לה לספק פתרונות אלחוטיים? ומה יקרה עם סלקום , פרטנר  ו-IBC, שגם הן פורסות תשתיות פיזיות, אך לא תחת חובת פריסה אוניברסלית?

הפתרון יבוא מהטכנולוגיה

שר התקשורת איוב קרא ביקר בשבוע שעבר במרכז הפיתוח של חברת Siklu, המפתחת ומוכרת פתרונות תקשורת מבוססי גלים מילמטריים, ואמר: "אין לי ספק שהטמעת פתרונות טכנולוגיים מתוחכמים תעודד את התחרות בתחום הפס הרחב בארץ ותיטיב עם הצרכנים, כשם שהיה בעבר עם ספקיות הסלולר. משרד התקשורת זיהה את טכנולוגיית הגלים המילימטריים כתשתית אלטרנטיבית לעידוד התחרות בשוק הפס הרחב הפרטי והעסקי".

חובת פריסה אוניברסלית

פריסה אוניברסלית היא חובה של בעל רישיון תקשורת כמו הוט לפרוס תשתיות בכל נקודה ויישוב בארץ. ברישיון של הוט ובזק מדובר בחובת פריסה של תשתית פיזית, כלומר סיבים אופטיים בקרקע, שצריכים להגיע לבתים. כיום, רק בזק ממלאת את החובה הזאת ופורסת גם במקומות שאינם משתלמים לה מבחינה כלכלית.