השאלה: לא מי יקנה את יורוקום, אלא מי ירכוש את סלקום

1. זה לא נגמר עד שזה נגמר, אומרת הקלישאה, והפלונטר ביורוקום-בזק ממחיש זאת היטב. כן, גם היום הסיפור הזה לא נגמר, וזה סיפור שייקח שבוע לפחות, אם לא יותר מכך - הכל תלוי בהחלטתו של השופט איתן אורנשטיין, שלפתחו התגלגלו העניינים. זה בעצם הסיפור על נושים עם אינטרסים מנוגדים, הליכים בבית משפט, הצעות רכישה עם מרכיבים פיננסיים שונים וסיכונים שונים וכמובן רגולציה, שמדי פעם משמיעה את קולה. הקוקטייל הזה תמיד מזמין פלונטר, וזה אכן מה שקורה בשבועות האחרונים בניסיון לגבש הסדר נושים כלשהו בקבוצת יורוקום, שהנכס המרכזי שלה הוא גרעין שליטה משורשר בבזק.

אתמול, כפי שתואר פה, הייתה עליית מדרגה במרוץ לרכישת קבוצות יורוקום. אסיפת הנושים של יורוקום התכנסה לסדרת ישיבות של מגוון הנושים בקבוצה. אף שלא נערכה הצבעה ולא הייתה אמורה להתקיים הצבעה על הסדר חוב, המתעניינים השונים הבינו שזה הזמן להגיש את הצעותיהם. הגענו לקו הגמר, ובקו הגמר התברר שהצעת קבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין היא הטובה ביותר וכוללת רכיב מזומן משמעותי מהצעתו של נתי סיידוף, שאיתו הבנקים נושאים ונותנים כבר זמן רב. אלא שלאלשטיין יש בעיה ושמה סלקום: הוא חייב למכור את החברה בתמורה לעסקה אפשרית ביורוקום-בזק.

2. אמש החליטה רשות ההגבלים העסקיים "לחדד" את הבעיה הזו, במקרה שנראה כמו סתימת הגולל על הצעת אלשטיין. במכתב פתלתל כתבה הרשות לחברת דסק"ש (שבאמצעותה אמור אלשטיין לרכוש את יורוקום) כי היא מוצאת לנכון להבהיר "כי הסדר נושים בו תיווצר זיקה בין דסק"ש לבין קבוצת יורוקום, יביא בסבירות גבוהה ליצירת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות במספר שווקים... במקרה כאמור על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, לא תוכל הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר עסקה שכזו אלא אם תמכור את מלוא זכויותיה בסלקום לצד שלישי בלתי קשור אליה טרם יצירת הזיקה לבזק (fix it first)".

האם המכתב הזה הוא בבחירת חסימת דרכו של אלשטיין להמשיך ולנהל מגעים לרכישת השליטה בקבוצת יורוקום? לא ממש, כי כרגיל כל אחד יכול להבין מהמכתב את זה את מה שהוא רוצה, כי רשות ההגבלים לא סגרה את הדלת בצורה הרמטית לאלשטיין. בעצם המונחים "מבלי לקבוע מסמרות" ו"יצירת זיקה", אפשר להבין ששום דבר לא נסגר.

וזה אכן מה שבקבוצת אי.די.בי הבינו או חושבים. שהמכתב הזה לא היה מפתיע, שהוא נלקח בחשבון במאזן הסיכויים והסיכונים שלהם, ושהוא השתמש בניסוחים מפותלים ומעביר את המסר ש"יש עוד על מה לדבר". ובכלל, ההצעה של אלשטיין דיברה על רכישת אחזקות יורוקום במידטאון ואנלייט תחילה, ורק אז רכישת האחזקות בבזק בכפוף למכירת סלקום, כך שלתפיסתם הבנקים יכולים להיפטר מהגיבנת של האחזקות האחרות ביורוקום ואז לעשות התמחרות נפרדת רק על בזק ואולי לקבל מחיר גבוה יותר. הגישה הזו באה לידי ביטוי בהודעה רשמית שפרסמה דסק"ש לבורסה בזה הלשון: "החברה המבקשת להבהיר, כי להבנתה, ההצעה עומדת בקנה אחד עם עמדתה של הממונה בעניין זה, שכן, בהתאם להצעה, השלמתו של הסדר כולל עבור יורוקום תקשורת והחברות הקשורות אליה... תביא ליצירת זיקה בין החברה לבזק, תבוצע בין היתר, לאחרה השלמה של מכירת אחזקותיה של החברה בסלקום, בהתאם לאישור הממונה...".

זה הצד של אלשטיין - אני לא נסוג ואני לא מרים ידיים.

3. אלא שהצד של הבנקים מבקש דבר אחר: בואו נגמור כבר את הסיפור הזה כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות נזקים ובוודאי שנזקים תקשורתיים. מהצד האחד, ההצעה של אלשטיין הכי טובה בשבילם כי היא מכניסה יותר כסף, אבל מהצד השני היא ההצעה הכי בעייתית. המכתב של רשות ההגבלים, התגובה הציבורית לאפשרות שאי.די.בי תשתלט על בזק (אלו הרי נושאים שחביבים על חברי הכנסת שמספקים כותרות פופוליסטיות לכל מיקרופון שמסתובב בקרבתם), ענייני הפירמידות, הזמן שיעבור עד שסלקום תימכר, הזמן שיעבור עד שהרוכש החדש של סלקום יקבל היתר שליטה - כל אלה מציבים מעל ההצעה של אלשטיין יותר מדי סימני שאלה וכמובן גם מושכים יותר מדי אש ציבורית.

לכן, מפת הסיכונים-סיכויים של הבנקים מובילה לאותם למסקנה הטריוויאלית. עדיף ציפור אחת ביד (סיידוף) משתיים על העץ (אלשטיין). אלא שגם המסקנה הזו היא על תנאי, על-פי רוח דברים היום בבית המשפט. עוד זמן למו"מ סופי עם סיידוף (כשאין לו שום בלעדיות), כשברקע אלשטיין ימשיך לנסות ולהתקדם. כלומר, שום דבר לא סגור.

4. סיידוף מצידו מנסה לנצל את הסיטואציה עם אלשטיין כדי לכפות על הבנקים סגירה מיידית של העסקה, והוא עשה את זה היום בצורת אולטימטום. קחו עכשיו את מה שאני הצעתי, את מה ששיפרתי בימים האחרונים - או לא תיקחו דבר כי אני יורד מהסיפור, אם הסיפור יימשך עוד חודש, כפי שביקש היום בנק דיסקונט.

לסיידוף יש שני יתרונות: האחד, העסקה איתו היא ודאית, מהירה ופשוטה יותר; השני, הבנקים, במיוחד בנק הפועלים, משתוקק לשים את הפרק הזה של אלוביץ' ויורוקום מאחוריהם.

במהלך החודש האחרון ניהל סיידוף לא מעט שיחות עם הבנקים ומדי פעם שיפר את הצעתו, כולל השיפור מאמש. זה כולל גידול ברכיב המזומן ב-25 מיליון שקל נוספים ובסך הכל כחצי מיליארד שקל. דבר נוסף ששופר הוא הפתרון בנושא החוב של יורוקום נדל"ן, לצורך שחרור הביטחונות שלהם לטובת הבנקים הנושים ביורוקום תקשורת.

לפי המתווה החדש יפרע סיידוף 75 מיליון שקל מתוך 250 מיליון שקל חוב לקונסורציום הנושים של יורוקום נדל"ן, בראשות מזרחי טפחות, ואילו הבנקים ביורוקום תקשורת (דיסקונט, פועלים והבינלאומי) יפרעו למזרחי טפחות את יתרת הסכום העומד על כ-175 מיליון שקל, ויקבלו לידיהם את הביטחונות.

בהצעה החדשה משפר סיידוף את הריבית לבנקים על הלוואה זו מ-4% ל-6% - ריבית שנחשבת אטרקטיבית ביחס לרמת הסיכון של ההלוואה, מה שנתן לסיידוף עוד נקודות זכות אצל הבנקים. אלא, שכאמור, זה לא נגמר עד שזה נגמר. לסיידוף יש אמנם קדימה במרוץ על בזק, אלא שאין לו שום בלעדיות, והזמן עוד יכול להוליד הפתעות.

5. יש כמה מסקנות ממה שקרה היום בבית המשפט. שתיים כלליות: הראשונה, כשנכסים להליכים בבית משפט, איש לא ממש יודע איך ומתי יוצאים מהם; השנייה, העסק בבית משפט מתנהל לעתים כמו בשוק - עורכי דין שצווחים על עורכי דין, איומים שעפים באוויר וגדודים של עורכי דין שמתפרנסים יפה מכל ההמולה.

המסקנות האחרות הן פיננסיות בעיקרן ומתאימות לתיק יורוקום-בזק: הראשונה, מרווח הזמן של אלשטיין הולך ומצטמצם על מנת להגיע להסדר כלשהו עם רשות ההגבלים העסקיים. השנייה, סלקום נמצאת על המדף והאינטרס של אלשטיין שמעתה ואילך יתעופפו לאוויר שמות של מתמודדים על סלקום (נזכיר: עסקה בשווי מוערך של כ-1.5 מיליארד שקל), כדי להוכיח עד כמה הוא נחוש בעסקת יורוקום-בזק. בקיצור, יהיה מעניין.

הבנקים ניסו להרוויח זמן עד שתתבהר התמונה עם אלשטיין

דיון ארוך וסוער נערך היום בבית המשפט המחוזי בת"א בסוגיית הסדר החוב של קבוצת יורוקום, שבשליטת שאול אלוביץ'. בסופו של הדיון הוסכם כי מתווה הסדר החוב של נתי סיידוף יעלה לאישור הנהלות הבנקים, אלא שלוחות הזמנים לא נקבעו סופית, ואותם צפוי לקבוע השופט איתן אורנשטיין שדן בתיק.

אף שצפויים להיקבע לוחות זמנים ברורים לאישור עסקת סיידוף, אין זה אומר שאדוארדו אלשטיין יצא מהתמונה. אלשטיין, בעל השליטה בסלקום, מעוניין למכור את החברה ולרכוש את יורוקום בעלת השליטה בבזק.

אתמול הגישה דסק"ש של אלשטיין מתווה רשמי להסדר חוב, שבו רכיב המזומן גבוה משמעותית מזה של סיידוף. אלא שפרסום המתווה הקפיץ את רשות ההגבלים העסקיים, שמיהרה לשלוח מכתב לדסק"ש ויורוקום ובו היא מתריעה כי על דסק"ש למכור את סלקום: "מבלי לקבוע מסמרות, לא תוכל הממונה על ההגבלים לאשר עסקה שכזו אלא אם תמכור את מלוא זכויותיה בסלקום לצד שלישי בלתי קשור אליה טרם יצירת הזיקה לבזק". מכתב זה לא סותם את הגולל על הצעת אלשטיין, אבל מרתיע את הבנקים החוששים ממגבלות הרגולציה בקידום העסקה.

נציגי דסק"ש צפויים לנסות ולהגיע למתווה מוסכם עם רשות ההגבלים, שיאפשר את ההתקדמות בעסקה, אלא שבינתיים שעון החול של אלשטיין הולך ואוזל. מתוצאות הדיון היום בבית המשפט נראה כי הצעת סיידוף, שאף שופרה קלות במהלך היממה האחרונה, עומדת לעלות בקרוב להצבעה בבנקים.

לכאורה היה אמור להיות זה דיון טכני שבמסגרתו יודיעו הבנקים כי החליטו להתקדם נתי סיידוף להסדר לרכישת יורוקום, זאת בשל העובדה שגיבוש הסדר עם אלשטיין נתקל בקשיים מצד הרגולטורים.

אלא שנראה כי בבנקים ובמיוחד בדיסקונט, הנושה הגדול ביותר של יורוקום, לא ממהרים לוותר על ההצעה של אלשטיין, הכוללת רכיב מזומן המגיע למעל מיליארד שקל, והם רצו להרוויח עוד קצת זמן כדי למצות את המגעים עם דסק"ש.

"יש פה הרבה פרטים שלא לובנו עד הסוף כמו סוגיות מס שיש לה השפעות דרמטיות. הבנקים חיוביים, אבל אם יהיה עוד זמן התמונה תהיה בהירה", אמר עו"ד אמנון לורך המייצג את דיסקונט בנוגע להסדר המתגבש עם סיידוף. בכך הוא הצטרף לדברים שאמר עו"ד צורי לביא המייצג את יורוקום: "אנחנו מתקדמים, אך מן הראוי לתת עוד ארכה של 30 יום".

אלא שעל נציגי סיידוף, שכבר נכוו מהתמשכות מגעים להסדר כאשר סיידוף ניסה להשתלט על אפריקה ישראל, זה לא היה מקובל. "אנו מנהלים מו"מ עם החברה ונושיה, תחת ההנחה שכל הבנקים יגידו שהנוסח המעודכן בשל לעלות להנהלת הבנקים, ויעלה להצבעה ב-7 בפברואר. איני מסכים לדחייה של חודש. לא נהיה שם, אנו כאן כדי לעשות עסק", אמר עו"ד אמיר ברטוב המייצג את סיידוף.

השופט אורנשטיין אמר כי פירוש הדבר שאין הסדר, והצדדים החליטו לקחת הפסקה כדי לנסות ולהגיע בכל זאת להסכמות. במהלך ההפסקה נשמעו חילופי דברים קשים בעיקר בין נציגי סיידוף לדיסקונט, ואיומים על כך שהעסקה מבוטלת.

"אין מחויבות לנון-שופ"

בסופו של דבר, לאחר שהרוחות נרגעו והדיון חודש, הבהיר עו"ד פיני רובין המייצג את בנק הפועלים כי ההסדר יעלה לאישור הבנקים בזמן הקרוב, אך ביקש לקבוע לוחות זמנים פחות נוקשים מאשר אישור בתוך כמה ימים. "לוחות הזמנים מאוד מאתגרים וכנראה לא ריאליים", אמר רובין. למרות הכוונה להביא את ההסדר לאישור הבנקים, רובין הבהיר כי לסיידוף אין בלעדיות. "אין לנו מחויבות לנון-שופ", אמר, ובכך הותיר פתח לאלשטיין.

במהלך הדיון התברר כי לקבוצת יורוקום נושים נוספים למעט הבנקים וחברת בזק. אתמול נערכו אסיפות נושים של חברות הקבוצה, והתברר כי ישנם נושים קטנים נוספים, מרביתם ללא ביטחונות. עורכי הדין העריכו כי היקף החוב של אותם נושים עשוי להגיע ל-100 מיליון שקל ואולי אף למעלה מכך, כל זאת בנוסף לחוב של מעל 1.5 מיליארד שקל הידוע עד כה שיש לקבוצה. אורנשטיין התריע בפני עורכי הדין של קבוצת יורוקום והבנקים כי עליהם לקחת בחשבון את הנושים הקטנים בעת גיבוש ההסדר: "שלא תגיעו למצב בסוף הנושים הלא מבוטחים יפילו לכם את ההסדר", אמר.

 ההצעות להסדר חוב ביורוקום תקשורת