גם מדד תשומות הבנייה לא משקף את המציאות בשטח

מלבד מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומדד מחירי השכירות, עם הבעייתיות של כל אחד מהם, אלו אינם המדדים היחידים שמספקת הלמ"ס שיש להם קשר ישיר לענף הבנייה. מדד נוסף שכבר שנים ארוכות נמתחת עליו ביקורת הוא מדד תשומות הבנייה, שמורכב מפרמטרים שקשורים לעלויות בנייה כמו מלט, שכר העבודה של פועלים, כלים ועוד, ומתעדכן אחת לחודש.

הבעיה, לפי העוסקים בתחום, היא שבעוד שחומרי הגלם למשל, וכך גם שכר הפועלים, משתנים בשיעורים מסויימים, ההתייקרות בשטח לא מגיעה למדד עצמו שמעיד על עלייה נמוכה יותר. כך היה למשל עם הזינוק בעלות מחירי הגלם בשנים האחרונות שלא בא לידי ביטוי במדד, וכך גם בכל מה שקשור לשינוי המגמות בענף הבנייה שלא תמיד מקבלים את הביטוי הנכון במדד שמחייב את כל העוסקים בענף.

"מדד תשומות הבנייה הוא חשוב מאוד. הוא משפיע על חוזים שמוצמדים אליו בעשרות ועד למעלה מ-100 מיליארד שקל בשנה בתחום הבנייה והתשתיות. אבל הבעיה היא שהמדד הזה לא רלוונטי", כך מסביר חיים פייגלין, סגן נשיא בהתאחדות בוני הארץ, יו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות ומנכ"ל חברת צמח המרמן. "בין 2008 ל-2016 למשל עלה המדד בכ-15% בלבד, אבל באותה התקופה עלויות הבנייה בפועל - כפי שהן משתקפות בחוזים של חברות המתקשרות בעבודות ובדוחות אפס (דוח שקובע היתכנות רווח והפסד של פרויקט - א.ח) של חברות לבנקים - האמירו בסדר גודל של כ-70%. מדובר בפער אדיר. פער שיכול להפיל חברות ביצוע ולהביא לשחיקה משמעותית בפעילות שלהן.

"צריך להבין שבענף הנדל"ן חברה מתקשרת לביצוע פרויקט ולפעמים עובר זמן בין ההתקשרות להתחלת הביצוע בפועל. השחיקה לאורך התקופה הזו יכולה להיות כזו שעשויה להביא את החברה לחוסר רווחיות, ואם מדובר בזמן ארוך והתמחור היה 'צפוף' מלכתחילה - זה מביא לקריסה".

להערכתו, מדד תשומות הבנייה משפיע על כל ענף הביצוע. "אנשים סומכים על המדד הזה, אבל אף אחד לא מבין שלא פעם זה מה שמפיל אותם".

 בדיקת ארכאית/ איור: גיל ג'יבלי

"מודדים נתונים לא רלוונטיים"

פייגלין, שמקדם מזה זמן רב מאבק לשינוי המדד או ליצירת מדד נוסף, טוען כי בלמ"ס מתייחסים לנתונים שהם כבר פחות רלוונטיים בפעילות בענף הנדל"ן: "הבדיקה ארכאית. אין היום דבר כזה שק מלט או שעת עבודה לטייח, כולם פועלים מול קבלני משנה וספקים. בלמ"ס מרימים טלפון לאנשי מקצוע, לא יודע למי, ומקבלים שכר מצחיק של 20 שקל לשעה. זה לא משקף שום דבר.

"אני משלם לקבלן משנה של טיח, ריצוף או חשמל, אני לא קונה את החומרים אלא את כל החבילה, והדבר התייקר בעשרות אחוזים וזה לא משתקף במדד. הם מודדים נתונים שהם לא רלוונטיים, וזה מאוד מסוכן ואף פוגע בענף הביצוע".

לדבריו, "יש ניסיון לשנות את הבעיה הזו. יש פגישות עם הלמ"ס ויש היענות לייסד מדד חדש שייקרא 'מדד יוקר הבנייה', לצד מדד תשומות. מתגבשת הסכמה שהדבר הזה יותר נחוץ ורלוונטי. הרעיון הוא לבחון התקשרויות אמיתיות ודוחות אפס, ואני מקווה שזה יתקדם".

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר כי: "הפרטים המוזכרים בכתבה אינם מדויקים. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים, והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. לכל אחד מרכיבי "סל המדד" ניתן משקל שנקבע בסקר שנערך בתקופת הבסיס של המדד. המדד הכללי וסעיפיו הם מדדים המשוקללים במשקלי תקופת הבסיס (ממוצע משוקלל). ככל שמשקל הרכיב גדול יותר, כך גדולה יותר תרומת שינויי המחיר לשינוי המדד הכללי.

"עבור כל סעיף הוצאה המיוצג במדד, נאספים מחירים אצל מדגם מדווחים, יצרנים ומשווקים המוכרים או נותנים שירותים לאוכלוסיית המבצעים: קבלנים ראשיים וקבלנים משניים העוסקים בבניית בתי מגורים (המחיר הוא להגדרת מוצר מפורטת לסוג קונה מוגדר). המחירים הנמדדים הם מחירי עסקאות שהתרחשו בפועל הכוללים מכס, מס קנייה ואינם כוללים מס ערך מוסף. המחירים הסופיים הנכללים בחישוב המדד, הם המחירים בניכוי הנחות ובכפוף לתנאי אשראי. יש לזכור שהמדד הינו ממוצע משוקלל של מדדים המבטאים שינויי המחירים.   הדברים כפי שנכתבו מתעלמים מכך שיש גם ירידות מחירים - כמו למשל מחירי הברזל בשנים האחרונות ומחירי חומרים שמושפעים משינוי שערי המטבעות שירדו גם הם בשנים האחרונות.

"בניגוד לנטען, איננו אוספים נתוני שכר בטלפון אלא שולחים סוקרים המעתיקים את השכר מתלושי השכר של העובדים אצל הקבלנים. האיסוף כולל גם קבלני המשנה שמתמחים בעבודות כגון אינסטלציה, חשמל וכדו'. ושכר העבודה שנאסף מתייחס לכלל העובדים במדגם: פועלים, עובדים מקצועיים, מהנדסים וכדו'. שכר עובדים זרים מתקבל גם הוא מדיווחים ישירות מהקבלנים מידי חודש, ואם לא דיי בכך נלקחות בחשבון עלויות נוספות של קבלנים כמו אגרות שונות וכדו'. הלמ"ס עובדת בשיתוף פעולה מלא ובשקיפות מלאה עם התאחדות בוני הארץ כבר שנים רבות. באחרונה הוקם צוות עבודה שהחל לדון בחישוב עלות של מטר מרובע של בנייה לעבודות לסוגיהן. הצוות בתחילתו של התהליך ובדיונים כיצד להגיע למתודולוגיה הנכונה ביותר. יש לציין שחישוב זה לא יחליף את המדד אלה יהווה כלי עזר נוסף לאומדן עלות הבנייה".