רשות ההגבלים דורשת מחברות כ' האשראי לעבור לסליקה יומית

האם ענף כרטיסי האשראי עומד בפני רעידת אדמה נוספת? רשות ההגבלים העסקיים מובילה מהלך שבמסגרתו העברת הכספים מעסקאות בכרטיסי אשראי לבתי העסק תבוצע בתוך יום אחד, בעוד שכיום בתי העסק מקבלים את הכספים רק פעמיים בחודש. מהלך כזה ייטיב עם בתי העסק, אולם עלול לבוא על חשבון הלקוחות, שכן סביר כי חברות כרטיסי האשראי יגלגלו את עלות המימון על הלקוחות בדמות ריביות, וביטול שיטת החיוב הנדחה ממנה הם נהנים כיום.

ועדת שטרום שקלה לקדם מהלך כזה, והמלצה על כך אף הופיעה בדוח הביניים של הוועדה. אולם בסופו של דבר ירדה ההמלצה מהדוח הסופי של הוועדה. אלא שנראה כי רשות ההגבלים לא ירדה מהיוזמה, ומחליטה כעת לקדם אותה בעצמה.

כיום, כאשר מתבצעת עסקה בכרטיס אשראי, הלקוח לא מחויב בגינה באופן מיידי (אלא אם מדובר בכרטיס דביט לחיוב מיידי). הלקוח מחויב בגין העסקאות לחודש, ולא נגבית על כך ריבית. בממוצע מדובר באשראי ל-17 יום שלא נגבית עליו ריבית.

הסיבה לכך שחברות כרטיסי האשראי מרשות לעצמן להעניק ללקוח חיוב נדחה ללא תשלום ריבית היא שהן בעצמן מעבירות את הכסף לבית העסק רק פעמיים בחודש. אלא שכעת מסתמן כי המצב הזה עשוי להשתנות מהיסוד.

אם חברות כרטיסי האשראי יצטרכו להעביר לבתי העסק את הכספים יום לאחר ביצוע העסקה, אך הגבייה מהלקוחות תתבצע רק כ-17 יום בממוצע לאחר מכן, ייווצר להן פער תזרימי בהיקף המוערך בכ-15-20 מיליארד שקל בחודש, מה שמייצר עלות מימון שנתית המוערכת בעשרות מיליוני שקלים. סביר להניח כי חברות כרטיסי האשראי לא יספגו את עלויות המימון, ויגלגלו אותו הלאה אל הלקוחות.

כאמור, היום נהנים לקוחות חברות כרטיסי האשראי מתשלום בשיטת החיוב הנדחה, בו החיוב מתבצע אחת לחודש ללא עלות. שיטה זו תיעלם ככל הנראה, או תישאר רק ללקוחות החזקים שחשוב לחברות כרטיסי האשראי לגייס. שיטות התשלום למרבית הלקוחות תחולק לשניים, כשם שמקובל למשל בשוק האמריקאי: חיוב מיידי של התשלום, או חיוב בקרדיט - קרי חיוב נדחה, אך בגינו נגבית ריבית לא מבוטלת.

הרקע לקידום הצעד הוא שבימים אלה עוסקים בנק ישראל ורשת ההגבלים העסקיים בחידוש הסכם העמלה הצולבת בענף כרטיסי האשראי. הסדר זה מאפשר לחברות כרטיסי האשראי לסלוק האחת את השנייה, והוא נמצא תחת פיקוח שכן מדובר בהסדר כובל.

לכאורה, החלק המרכזי בהסדר הוא קביעת גובה העמלה הצולבת. מדובר בעמלה שהחברה הסולקת את עסקת כרטיסי האשראי משלמת למנפיק הכרטיס. גובה העמלה מהווה את מחיר הרצפה של עמלות הסליקה של בתי העסק. בנק ישראל קיבל הפעם את הסמכות לקבוע את גובה העמלה ופרסם לפני כשבועיים מתווה ולפיו העמלה הצולבת תרד מ-0.7% ל-0.5% במשך שש שנים. נציין כי כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת, פירושה פגיעה של כ-300 מיליון שקל בשנה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי.

ברשות ההגבלים לא אוהבים את המתווה שקבע בנק ישראל, וחושבים בין היתר שקצב הירידה של העמלה נמוך מדי. יחד עם זאת, הסמכות בנוגע לגובה העמלה הצולבת נמצאת בידי בנק ישראל, לכן ככל הנראה רשות ההגבלים מוגבלת בהתערבותה.

אלא שנראה כי רשות ההגבלים מצאה דרך אחרת להתערב בנושא עלויות בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. זמן קצר לאחר שבנק ישראל פרסם את המתווה, פרסמה רשות ההגבלים טיוטת מסמך של: "תנאים לחידוש הסכם העמלה הצולבת". לכאורה מדובר במסמך סטנדרטי של חידוש ההסכם, אלא שבמסמך התווסף סעיף ולפיו על חברות כרטיסי האשראי יהיה לעבור לביצוע סליקה יומית. "העברת כספים בין מנפיק לבין סולק בגין עסקאות המבוצעות בתשלום בודד תתבצע לא יאוחר מיום לאחר מועד ביצוע העסקה", נכתב שם משפט קצר זה טומן בחובו דרמה לענף כרטיסי האשראי, שעובר ממילא בימים אלה טלטלה.

השינוי המתוכנן בתשלום בכרטיסי אשראי

- מועדי התשלום כיום: לקוחות מחויבים אחת לחודש ללא תשלום ריבית ובתי העסק מקבלים את התשלום פעמיים בחודש

- דרישת רשות ההגבלים: בתי העסק יקבלו את התשלום יום לאחר ביצוע העסקה

- ההשלכות: על בתי העסק - שיפור התזרים וחיסכון בעלויות מימון על הלקוחות - שיטת החיוב הנדחה תלך ותיעלם, ובמקומה החיוב יהיה מיידי או יידחה בתוספת ריבית על חברות כרטיסי האשראי - יספגו בתחילה זעזוע, ובהמשך יגלגלו עלויות עודפות ללקוחות על הבנקים - עלול לעכב את מכירת חברות כרטיסי האשראי על ידי הבנקים הגדולים