חלל במדבר: מיזם ישראלי במצפה רמון ידמה תנאים במאדים

בעוד כשבועיים יפרשו 6-8 מתנדבים מחיי היומיום שלהם וייכנסו למתקן שנבנה במצפה רמון, וזאת במטרה לדמות חיים על המאדים. המתנדבים יחיו כמה שבועות במתקן סגור ובו יבצעו משימות יומיומיות התואמות את אלה שיש לבצע במתקן בחלל. הם ייצאו מהמתקן רק בחליפות חלל ולא ינהלו קשר פנים אל פנים מול בני אדם שאינם חלק מהמשימה. המטרה לבדוק את ההשפעה הפסיכולוגית של החיים בתנאי מאדים, לבצע הנדסת אנוש טובה של תנאי המגורים וכן לבחון כשלים אפשריים במשימות המדעיות.

המתקן יהיה צפוף, כמו מתקן חלל אמיתי, המזון יהיה כזה שניתן להביא אל החלל, והאסטרונאוטים יצטרכו לעמוד בסדר היום המצופה מהיוצאים למאדים. במשימות חלל, כוח האדם מצומצם ויש להספיק מחקר רב ככל האפשר, ותוך כדי כך גם לתחזק את החללית מבחינה טכנולוגית, אבל גם כמשק בית.

מצפה רמון נבחר כיעד למיזם משום שהוא נחשב דומה למאדים מבחינת מבנה הקרקע, גיאולוגיה, צחיחות ובידוד, באופן שקשה למצוא באזורים אחרים בעולם. עם זאת, הוא שונה בכך שהוא אינו מדמה את תנאי הקור של מאדים, שיכולים להגיע עד מינוס 140 מעלות, וכמובן הוא אינו מדמה את תנאי חוסר החמצן והקרינה של מאדים.

 תחנה במאדים- אילוסטרציה / צילום : שאטרסטוק

בראש צוות ההקמה של הפרויקט עומד ד"ר הילל רובינשטיין, פוסט-דוקטורנט מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של סגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח פרופ' דן בלומברג. רובינשטיין מקיים את הפרויקט במסגרת מיזם שהקים בשם D-MARS, יוזמה להקמת מרכז מחקר כוכבי לכת באזור מצפה רמון. היוזמה נתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית ועל ידי גופים המתעניינים במיזם בשל הפוטנציאל החינוכי שלו, כגון קרן יק"א וכן סוכנות החלל האוסטרית.

המתקן עצמו נבנה על ידי סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, יחד עם סטודנטים מחוגים נוספים במוסד האקדמי.

הפרויקט הישראלי מוקם לאחר סיום פרויקט דומה של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. אלא שבעוד שהפרויקט הישראלי נועד למטרות חינוך ומחקר, הפרויקט של נאס"א נועד להתכונן באמת לחיים על מאדים. האסטרונאוטים שהו במשך שמונה חודשים במתקן על צלע הר געש בהוואי. אחת העצות העיקריות של המשתתף אנסלי ברנרד, למשתתפי מיזמים עתידיים דומים כמו זה הישראלי, הייתה: "תקשיבו למערכת הביוב של המתקן. היא כמו יצור חי ואם היא מריחה או מתנהגת באופן חשוד, כנראה שהיא מנסה להגיד לכם משהו".