לאישור הממשלה: העסקת עובדים זרים גם בפרויקטי תשתית

הצעת החלטה שתעלה לאישור הממשלה ביום א' הקרוב מבקשת לתקן החלטת ממשלה קודמת ולקבוע כי עובדים זרים יוכלו להיות מועסקים לא רק בפרויקטים לבנייה למגורים אלא גם בפרויקטי תשתיות.

מדובר בהצעת החלטה של משרד האוצר שבאה לתקן החלטה קודמת שקבעה שעובדים זרים יוכלו לעבוד בפרויקטים בתחום המגורים בלבד. בנוסף מציעה ההחלטה להגדיל את מצבת העובדים הזרים בענף כך ש-6,000 עובדים שעתידים להגיע לישראל מכוח הסכם שנחתם עם שש חברות זרות (כל חברה רשאית להביא איתה לישראל 1,000 עובדים) לא יכללו במכסה הקיימת.

כנגד הצעת ההחלטה הועלתה התנגדות של שר העבודה והרווחה חיים כץ, ובמקביל גם בקבוצה למאבק בתאונות הבניין מתנגדים להצעה כפי שהיא ואף שלחו היום (ו') מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בנושא.

נזכיר כי בעבר קבעה ממשלת ישראל (החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2002) כי יופסקו ההיתרים להעסקת עובדים זרים בתחומי הבנייה והתשתיות, אלא אם כן מדובר בעבודות מיוחדות, בטכנולוגיה או מיכון מיוחד הדורש זאת. אולם, בשנת 2015 תוקנה החלטה זו בשל משבר הדיור והוחלט כי "כדי להתמודד עם משבר הדיור הלאומי" ניתן יהיה להעסיק עובדי זרים. החלטה זו עודכנה בשנת 2016 וקבעה שעובדים זרים שיגיעו לענף הבנייה יוכלו לעבוד רק בענף הבנייה למגורים.

עם זאת, בהצעת ההחלטה שתעלה ביום א' לאישור הממשלה, נכתב: "לאחר בחינה מחודשת על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון נמצא כי תשתיות ככלל מהוות אחד החסמים המרכזיים לפיתוח שכונות מגורים, גם שהן מרוחקות מאזורי מגורים, ובמרבית המקרים מהוות אף תנאי לאישורה וקידומה של תוכנית בנייה למגורים.

בהינתן החסם האמור ונוכח המחסור בעובדים בביצוע עבודות תשתית, מוצע לעדכן את מדיניות העסקתם של העובדים הזרים והעובדים הפלסטינים, כך שהיתרים להעסקת עובדים זרים ורישיונות עבודה שיינתנו לעובדים אלו, לא יוגבלו עוד לבנייה למגורים, ולגבי עובדים פלסטינים, לבנייה למגורים ותשתיות תומכות מגורים".

כאמור, מעניין לציין עוד כי במסגרת הצעת ההחלטה נכתב כי שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, ושר הפנים, אריה דרעי, תומכים בנוסח ובהצעה אולם שר העבודה והרווחה, חיים כץ, מתנגד.

בתגובה להצעת ההחלטה ששיגר השר כץ ומופיעה במזכירות הממשלה לצד הצעת ההחלטה מפרט השר כץ את התנגדותו. "ההרחבה של עבודת העובדים הזרים לתשתיות נעשתה ללא כל דיון מקדים ובהיעדר תשתית נתונים", כך השר כץ, "מאחר שמדובר בענפים חדשים שמוצע לאפשר להכנסת עובדים זרים, אין ספק שזה יביא לפגיעה קשה בעובדים המקומיים (קיימים או פוטנציאלים) ולכך אנחנו מתנגדים...לכניסתם של עובדים זרים ישנן השלכות שליליות על שוק העבודה ותעסוקת עובדים ישראליים.

"השלכות שליליות אלו, הקיימות גם בתחום הבניין, עלולות להתעצם נוכח ההרחבה לפרויקטי תשתיות מגוונים כפי שמכלילה ההצעה...נבקש להזכיר כי לאור פניות שונות שהעלו את החשש לפגיעה בתעסוקת ישראלים נוכח הכניסה הצפויה של עובדים זרים מסין לענף הבנייה, הובהר והוצהר כי אין שינוי במדיניות הממשלה וכי העובדים הזרים שיגיעו לישראל הם לצורך בנייה למגורים בלבד ובמקצועות המותרים. אנו סבורים כי ההחלטה הנוכחית משנה מדיניות זו בצורה קיצונית, ואף מגבירה את החשש לזליגה להעסקה במקצועות נוספים בענף הבנייה במקצועות רטובים ולא רטובים".

עוד נכתב בהתנגדות של השר כץ להצעת ההחלטה כי הסטת העובדים גם לפרויקטי תשתיות סותרת החלטות ממשלה קודמות ואף עשויה לפגוע במאמצים להגדלת הבנייה למגורים, דבר שיוביל ל"לחץ עתידי על הגדלת מכסת העובדים הזרים לבניין, עקב מצוקה שתיווצר בפרויקטי בנייה למגורים", לשון ההתנגדות, "נעיר כי ככל שתבקשו לדייק ולקבוע בפרויקטי תשתיות מורכבים התומכים ונחוצים לשם קידום בנייה למגורים יש צורך לאפשר העסקת עובדים זרים, ניתן יהיה לבחון זאת במסגרת דיון מקצועי בין המשרדים".

פנייה ליועץ המשפטי לממשלה : "ההחלטה בלתי סבירה בעליל"

כאמור, גם בקבוצה למאבק בתאונות הבניין מתנגדים להצעת ההחלטה ומי שמובילה את הקבוצה, הדס תגרי, שלחה היום מכתב בנושא ליועץ המשפטי לממשלה. תגרי מסבירה כי: "כל הזמן מגדילים את היקף הבנייה והעובדים בלי שמגדילים את היקף הפיקוח על בטיחות העובדים שממשיכים להיפצע וגם להיהרג. רק אתמול נהרגפועל סיני באתר בנייה בשדרות. זה פשוט לא סביר שימשיכו להגדיל את כמות העובדים בבנייה כל עוד שיעור ההרוגים כל כך גבוה ואפילו לא מקצים כוח אדם של פיקוח ביחס לכמות העובדים".

במכתב ששלחה תגרי ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מוקדם יותר היום מבקשת תגרי מהיועמ"ש שיורה לממשלה "להימנע מקבלת הצעת ההחלטה". עוד במכתב: "כידוע לך היטב, בענף הבנייה בישראל שורר משבר קשה ביותר בנוגע לבטיחות העובדים. שיעור העובדים הנהרגים בענף הבנייה הוא פי כמה וכמה מזה שבמדינות מערביות אחרות, דבר שהוא תוצאה של כשל מדינתי מערכתי באכיפה והתרעה של נורמות בטיחות הולמות. בשל כך, בשנת 2017 נהרגו באתרי הבנייה 35 עובדים ועל פי נתוני השנים הקודמות ניתן להעריך כי לפחות 6,000 נפצעו בתאונות עבודה באתרי הבנייה.

נוכח חומרתו של משבר זה נדרשתם אתה ופרקליט המדינה לנושא מספר פעמים במהלך השנים 2016-2017, בהן הצבעתם בפני משרדי האוצר, העבודה והרווחה, ובטחון פנים, אודות חובתם לנקוט בצעדים שונים למיגור ההפקרות הבטיחותית באתרי הבנייה, ובכלל זה להקצאות משאבים לאיוש משרות פיקוח על בטיחות העובדים במשרד העבודה והרווחה ולהקמת יחידת חקירות ייעודית במשטרת ישראל לנושא תאונות העבודה. זאת נוכח ההתנהלות הכושלת בחקירת תאונות קטלניות וקשות שנגרמות ברובן בשל רשלנות, בהגשת כתבי אישום וניהול ההליכים הפליליים. הצעדים שנדרשו על ידך, כאמור, לא ננקטו".

תגרי ממשיכה וכותבת ליועמ"ש במכתב כי: "נוכח כל האמור, החלטת ממשלה להתיר את הבאתם של 6,000 עובדים זרים, בנוסף ל-16,500 עובדים זרים שהבאתם והעסקתם אושרה עד כה, וזאת הפעם לתחום התשתיות, היא בלתי סבירה בעליל.

"ממשלה אשר מפגינה אוזלת יד בהבטחת חייהם ושלמות גופם של העובדים הקיימים בענף תוך הפרת חובתה החוקתית לעשות כן, בוודאי אינה רשאית לאשר הבאתם והעסקתם של עובדים נוספים לענף, תוך סיכון חייהם ושלמות גופם של העובדים החדשים שהבאתם מתבקשת, ותוך הגדלת הסיכון בו נתונים העובדים הקיימים, שתגרם נוכח דלדול הצפוי כמובן מאליו במשאבי הפיקוח וההרתעה הזעומים הקיימים, אשר יידרשו נוכח יישום החלטה כזאת להתפרש על פני מספר רב עוד יותר של עובדים ואתרי בנייה...לפיכך אבקשך, כאמור בפתח מכתבי, להורות לממשלה להימנע מקבלת ההחלטה המוצעת בישיבתה הקבוע ליום א' הקרוב, להימנע מכל צעד שיביא להגדלת מספר העובדים בענף הבנייה והתשתיות, ולנקוט בכל הצעדים הנדרשים לשם הבטחת בטיחות העובדים בענף והפחתה דרסטית ומהירה של מספר העובדים הנפגעים באתרי הבנייה והתשתיות".