עובדי חח"י מתריעים מפני "ביטול זכות השביתה בישראל"

התערבות של בג"ץ וביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה "משמעה ביטול זכות השביתה במדינת ישראל" - כך טוענים עובדי חברת החשמל בתגובה שהגישו לבג"ץ על עתירת המדינה וארגון יצרני החשמל הפרטיים.

הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי חברת החשמל הגישו היום תגובה לצווים על תנאי שנקבעו בהחלטת בג"ץ מיום 23.7.2017, בעתירות שהוגשו על ידי המדינה ופורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי, על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 4.5.2017.

העתירה הוגשה לאחר שבית הדין הארצי קבע כי המדינה אינה יכולה לעשות רפורמה או שינוי מבני בענף מסויים שלא בהסכמת עובדי חברות שיושפעו מכך. המדינה טענה כי מדובר בתקדים שיקשה עליה מאד לבצע רפורמות בעתיד ובדיון שנערך בבג"ץ השמיעה נשיאת בית המשפט השופטת אסתר חיות אמירות המביעות תמיכה בטיעוני המדינה.

בתגובה המשתרעת על-פני 35 עמודים כותבת באת כוחם של עובדי החברה עו"ד ארנה לין כי "אם לא תוכר זכות השביתה במקום בו מתוכננת הרפורמה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שתכלול את מספר המפוטרים הגדול ביותר אי-פים, כי אז לא ידענו מתי תוכר זכות השביתה".

לין מוסיפה כי בפועל בתי הדין לעבודה כבר מגבילים מאד את זכות השביתה של העובדים וכי אין שום חידוש בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שאותו מבקשת כעת המדינה לבטל. "מקום בו המדינה מבקשת לבצע רפורמה או שינוי מבני בעל השלכות על ציבור העובדים עליה לקיים היוועצות עם העובדים ובה בעת לנהל משא ומתן בנוגע להשלכות אותה תכנית על העובדים וזכויותיהם" כותבת לין.

ההסתדרות עדכנה את בג"ץ כי לאחר הדיון בבית המשפט העליון נכנסו הצדדים להליך היוועצות ומשא ומתן על תוכנית רפורמה חלופית אשר במסגרתה מתגבשות הסכמות בנושאים אשר יש להסדירם בהסכמים קיבוציים לרבות: צמצום מצבת העובדים הקבועים מ-8,800 לערך ל-6,400 לערך תוך הסדרת הליכי ותנאי פרישה של אלפי עובדים, שינויים בשכר (למשל שינויים בשיטת שכר עידוד), ניוד עובדים, שינוי בהליכי המשמעת בחברה, שינוי בשיטת מכרזים בנוגע לעובדים בחברה, הסדרת העסקת העובדים בחוזים אישיים למול הסכם קיבוצי בחברה, תנאי העסקת עובדים בתקופת ארעיות וקבלת הקביעות בחברה, מעבר עובדים לחברות פרטיות ולחברה ממשלתית אחרת, תנאי הפנסיה בחברה, תנאי שכר של עובדים עתידיים, הסדרת עבודת עובדים במתכונת חודשית ובמתכונת עובדי שעות, הסדרת השלכות מיקור חוץ על עובדי החברה ועוד.

התגובה הוגשה באמצעות הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בראשות עו"ד איריס ורדי, ומשרד עו"ד ארנה לין ושות'.