לאחר ששנת 2017 היטיבה עם קרנות הנאמנות, שנהנו מהמציאות הנמשכת של הריביות האפסיות והשפעתן על שוקי ההון, וגם על מאפייני המשקיעים, שמחפשים תשואה בסיכון גבוה יותר, גם החודש הראשון של 2018 המשיך במגמה. קרנות הנאמנות פתחו את השנה בעוצמה, עם גיוסים מצרפיים של יותר מ-4 מיליארד שקל. לצד זאת, תעודות הסל המשיכו לפדות, כשהתשואות החיוביות בשווקים סחפו מעלה את שוויים של הקרנות ושל תעודות הסל.
הגיוסים והפדיונות
בסיכום ינואר, היקף הנכסים המנוהלים פאסיבית באמצעות קרנות עוקבות ותעודות סל שעוקבות אחר המדדים, נוסק ביותר מ-3 מיליארד שקל וכבר מסתכם בכ-130 מיליארד שקל - כ-38.5% משוקי הקרנות ותעודות הסל יחדיו. מדובר בעלייה בשיעור הנכסים בניהול פאסיבי מתוך כלל הקרנות והתעודות, אבל עדיין לא ברמה שנרשמה בסוף 2015, וזאת לקראת הפיכת שני מכשירי ההשקעה האלה למכשיר אחד - קרנות נאמנות. כפי שחשפנו ב"גלובס" באחרונה, הפיכת תעודות הסל לקרנות סל נדחתה, לפי שעה, מתחילת אפריל לתחילת יוני 2018, בשל קשיים בהיערכות בשוק.
"חצי מהגיוסים - בקרנות אג"ח כללי"
ואולם עוד קודם שתעודות הסל יהפכו לקרנות סל, קרנות הנאמנות ממשיכות להציג מגמה חיובית חזקה, שאינה עוצרת עם החלפת הספרה האחרונה במניין השנים בלוח השנה. מבדיקת "גלובס" עולה כי קרנות הנאמנות המסורתיות סיימו את החודש הראשון של 2018 עם גיוס גבוה של יותר מ-3.6 מיליארד שקל, כשהקרנות המחקות סיימו עם גיוסים מצרפיים של יותר מ-1.2 מיליארד שקל.
"כמחצית מהגיוסים בתעשייה התרכזו בקרנות אג"ח כללי, המשלבות מניות, שהציגו בחודש החולף תשואה חציונית גבוהה של קרוב ל-0.5% מתחילת השנה, לעומת ריבית אפסית על פיקדונות שקליים", אומר גורם בכיר בשוק. "התשואות הגבוהות שמציגות קרנות אג"ח כללי, נתנו ביטחון למשקיעים להמשיך ולהגדיל את ההשקעה בהן"
לדבריו, "הקטגוריות הבולטות הנוספות בגיוסים היו קרנות מניות חו"ל, שגייסו סכום גבוה של כמיליארד שקל, וקרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח קונצרניות בישראל, שגייסו כל אחת כ-700 מיליון שקל". הוא מוסיף כי "בעבר, מי ששלטו בגיוסים בקרנות חו"ל, היו קרנות המשקיעות במדדים המרכזיים בארה"ב כמו S&P 500 ונאסד"ק. נראה כי רמת התחכום בשוק הקרנות עלתה מדרגה גם בנוגע להשקעות חו"ל, כך שבחודש האחרון עיקר הגיוסים בקרנות מניות חו"ל התמקדו בקרנות שמשקיעות בסקטורים ספציפיים בארה"ב ובשווקים מחוץ לארה"ב, כמו אסיה, גרמניה ושווקים מתעוררים".
שוק תעודות הסל
כמו כן, לדבריו, "המעבר לקרנות המנייתיות מחוץ לארה"ב הוא חלק ממגמה עולמית, שהתחילה במחצית השנייה של 2017 על ידי משקיעים מוסדיים בכל העולם". בכל אופן, הקרנות המנייתיות בישראל הציגו בינואר תשואות גבוהות של כ-2.5%, ואילו הקרנות המנייתיות בחו"ל עלו ביותר מ-3.5% בממוצע.
ומה לגבי מרוץ היצרנים? ניתוח הגיוסים החודשיים לפי הגופים המנהלים, מלמד כי המגייסים הגדולים בינואר היו אי.בי.אי, המנוהל על ידי אורי בן דב, והראל פיא, המנוהל על ידי ירון דייגי.
מדובר בשני מנהלי קרנות גדולים ותיקים, שלאחר תקופה שבה איבדו גובה, נמצאים עתה בתקופה טובה של גיוסים נאים, הודות לשיפור במיצובן במערכות הייעוץ של הבנקים. אחריהם ניצבים בגאון בית ההשקעות סיגמא, בניהולו של יאיר שני; איילון בית השקעות, שבאחרונה עבר לבעלות המלאה של המנכ"ל נועם ברורמן, שרכש את החזקות השותפה שלו בבית ההשקעות - קבוצת הביטוח איילון; ובית ההשקעות אנליסט.
כך, בינואר גייס אי.בי.אי סכום מרשים של כמעט 1.2 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, כשהקרנות של הראל פיננסים, המנוהל על ידי טל קדם, גייסו כ-752 מיליון שקל. לגבי הראל פיננסים נציין כי בניהולו קרנות הוסטינג חדשות, שנמצאות בבעלות המלאה של בית ההשקעות, בהיקף זניח למדי של כ-10 מיליון שקל. סיגמא, איילון ואנליסט גייסו בחודש החולף 683 מיליון שקל, 660 מיליון שקל ו-505 מיליון שקל, בהתאמה.
ומה לגבי שאר הקרנות? אלטשולר שחם, שרשם שנה חלשה מאוד ב-2017, שב להציג גיוסים בינואר, ומור בית השקעות - סיפור הצלחה ארוך - המשיך לגייס, גם אם בקצב מתון יחסית אליו. לצדם, פסגות, מיטב דש ואקסלנס הציגו פדיונות נטו, ואילו מגדל שוקי הציג גיוסים רק הודות לקרנות המחקות.
בצד התחתון של טבלת הגיוסים והפדיונות החודשית ניצבים ילין לפידות, שלאחר תקופה ארוכה של הצלחה וגיוסים ניכרים, פתח את 2018 עם פדיונות של כ-308 מיליון שקל; מאחוריו ניצבות רק הקרנות של בית ההשקעות אילים, המנוהל על ידי קובי שגב, שממשיך במגמה הרעה שאפיינה אותו במחצית השנייה של 2017 (ובשנה שעברה כולה). אילים פדה בינואר כ-348 מיליון שקל, ומנהל עתה פחות מ-4.1 מיליארד שקל, לאחר שבשיא ניהל כ-10.8 מיליארד שקל.
הראל מגייסת בתעודות הסל
בינואר 2018 גדל שווי תעודות הסל בכ-1.8%, הודות לתשואות חיוביות בכל השוק, וגם הודות לגיוסים שרשמה הראל סל, וזאת לעומת פדיונות שרשמו שלוש חברות ניהול תעודות הסל האחרות: תכלית של מיטב דש, קסם של אקסלנס, ופסגות סל. הראל סל גייסה בינואר כ-266 מיליון שקל, בעוד שתכלית, קסם ופסגות פדו כ-574 מיליון שקל, כ-304 מיליון שקל וכ-232 מיליון שקל, בהתאמה.
על פי נתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר, "בינואר 2018 נפדו כ-840 מיליון שקל משוק תעודות הסל", מתוכם "כ-800 מיליון שקל נפדו מתעודות סל על מדדי מניות בארץ", ובסוף ינואר, "ענף תעודות הסל בישראל מנהל נכסים בהיקף של כ-99 מיליארד שקל". אגב, אל מול פדיונות במניות בארץ (מגמה שהורגשה היטב גם ב-2017) וגם בחו"ל, נרשמו בחודש החולף גיוסים בתעודות סל על אג"ח בישראל (גייסו כ-586 מיליון שקל).
הניהול הפסיבי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.