זה לא רק אלשטיין נגד סיידוף, זה גם דיסקונט נגד הפועלים

אלה העובדות, נכון להיום, במאבק השליטה על קבוצות יורוקום-בזק:

השופט איתן אורנשטיין הפתיע את הנושים בשבוע שעבר ונתן להם מרווח נשימה עד סוף אפריל כדי לגבש הסדר, למורת רוחם של נציגי נתי סיידוף שאיימו לנטוש את המאבק על בזק עוד השבוע אם הבנקים לא יסגרו איתם את העניינים.

בנק הפועלים, שנוטה מאוד לכיוונו של סיידוף לאורך כל המאבק ואולי תחת לחציו, יביא כנראה בקרוב את הצעתו להצבעה בדירקטוריון הבנק וסביר להניח שהיא תאושר שם. זה הסוף? ממש לא, כי יש עוד בנקים נושים בעניין.

בנק הפועלים מעוניין מאוד לסגור את הסיפור הזה כמה שיותר מהר, גם בגלל שזו הצגה לא רעה לקראת ועדת החקירה הפרלמנטרית להסדרי החוב במשק (שמשום מה לא כוללת כנראה הסדרי חוב של מוסדיים, אלא רק בנקאיים). הנה, יגידו בפועלים: היינו קשוחים עם אלוביץ', לקחנו אותו לבית המשפט, וכרגע אנחנו נחושים לסיים את הסיפור הזה כמה שיותר מהר ולסגור עסקה עם סיידוף משום שהצעתו הכי-הכי ודאית. והסיפור הזה, אגב, יסתיים מבחינתו בנזק יחסית מינורי, בוודאי בהשוואה ללווים גדולים אחרים. הכסף הופרש, מה שיחזור יחזור (כלומר, החוב יתאושש), וסיפורה של אלוביץ' ובזק יהיה מאחורי הבנק עד החגים.

בנק דיסקונט, הנושה הגדול של יורוקום, לא ממש רוצה להשתתף ב"הצגה" של הפועלים. הוא רוצה "הצגה" אחרת של התמחרות בין הצדדים - בין נתי סיידוף לאדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, ואולי אף בין האחים נוימן שמאחוריהם עומד מיליארדר יהודי-ברזילאי. לכן, לבנק דיסקונט לא אץ הזמן, נהפוך הוא - יש לו עכשיו עוד חודשיים ומעלה כדי לסחוט את הלימון הזה עד הסוף. ככל שהזמן יחלוף, כך הצדדים יזיעו יותר ויפתחו אולי עוד יותר הכיסים.

לכן, ההצבעה בדירקטוריון הפועלים יכולה להיות טובה לפועלים, אבל ממש לא לדיסקונט. גם לו יש דירקטוריון, והנטייה בבנק היא לא למהר ולא לסגור עסקאות רק בגלל שסיידוף מאיים.

אדוארדו אלשטיין קיבל אמש, כפי שנחשף ב"גלובס", סוג של אור ירוק ראשוני בלבד להמשיך התדיינות ומו"מ על רכישת השליטה ביורוקום-בזק. ההבנות עם רשות ההגבלים קצת מפותלות, אבל המשמעות שלהן היא אחת: אלשטיין צריך להיפטר כמה שיותר מהר מסלקום כדי להוכיח שכוונתיו רציניות - ועד כה הוא הוכיח שהן אכן רציניות.

לאלשטיין יש עוד מכשלה: התדמית הלעומתית שלו מול הרגולטורים, במיוחד על רקע המאבק הארוך בדורית סלינגר, שעומדת בראש רשות שוק ההון. אולי זו הסיבה לפרסומים הבוקר שאלשטיין החליט סופית לוותר על המאבק בכלל ביטוח: 'הנה, אני מתגמש סוף-סוף עם הרגולציה' - הכול כדי לרכך את התדמית הלעומתית שלו מולם.

המפתחות הן אצל שני גורמים: הראשון - אצל דיסקונט - שכרגע לא מוכן להיסחף אחרי הבהילות של בנק הפועלים וסיידוף ויש לו גם גיבוי מבית המשפט לכך. השני - אצל אלשטיין - שמתחיל מרוץ למכירת סלקום, דבר לא פשוט בכלל. זו עסקה כבדה יחסית, בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, וקשה מאוד לראות מועמדים ישראלים לרכישת החברה שנמצאת בשווקים תחרותיים מאוד. לכאורה, גולן בבעלות אלקטרה נראית כמועמדת אפשרית, אלא שבעבר עסקה הפוכה שגיבשה סלקום לרכישת גולן נפלה, בין היתר, בגלל התנגדות של רשות ההגבלים העסקיים.

בקיצור: יהיה מעניין. ויהיה עוד יותר מעניין בקבוצת בזק לאחר שהערפל סביב זהות בעל השליטה החדש יתפזר.