בתחילת השבוע אישרה הממשלה החלטה הנוגעת להגדלת המכסה של העובדים הזרים בענף הבנייה, לצד מתן אפשרות לעובדים הזרים לעבוד גם בתחום התשתיות ולא רק בתחום הבנייה למגורים. את ההצעת ההחלטה הגיש שר האוצר. בסוף השבוע, עוד לפני שההצעה עלתה לאישור הממשלה, נחשף ב"גלובס" כי הוגשה לה התנגדות מצד שר העבודה והרווחה חיים כץ. במקביל נחשף כי גם "בקבוצה למאבק בתאונות בניין" התנגדו להצעה, ומי שמובילה את הקבוצה, הדס תגרי, אף שיגרה מכתב בנושא ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
שר העבודה טען בהתנגדותו, בין היתר, כי לא נעשתה עבודת הכנה מספקת לפני שההצעה עלתה לאישור, ובקבוצה למאבק בתאונות בניין הלינו כי מספר המפקחים הזעום לא מספיק לפיקוח על אתרי הבנייה היום ואין לאשר תוספת עובדים ללא התחייבות לטפל גם בתחום הפיקוח והבטיחות.
לאחר בקשת "גלובס" להבין מה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא, והאם לא היה נכון לעכב את הצעת ההחלטה מלעלות לאישור הממשלה ביום א', הגיעה היום התייחסות משרד המשפטים, מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, לסוגיה. מההתייחסות עולה כי לדעת היועמ"ש לא הייתה מניעה משפטית לאישור ההחלטה, אולם במקביל נראה שגם במשרדו של מנדלבליט נדרשים לסוגיית בטיחות העובדים.
"ההחלטה להגדיל את מכסת עובדי הבניין הזרים וקביעת התחומים שבהם הם יעסקו היא החלטה שמיקודה בקביעת מדיניות המצויה בתחום סמכותה של הממשלה", כך נכתב מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה. "הערת משרד העבודה בנוגע להחלטה זו מצויה גם כן במישור של קביעת המדיניות והיא אינה מהווה הערה המונעת ברמה המשפטית את קבלת ההחלטה.
"יצוין שהגדלת המכסה נועדה להתאים את מכסת העובדים הזרים למהלכים קודמים שנקטה הממשלה להגדלת מספר העובדים הזרים בענף הבניין, ולא נמצאה מניעה משפטית לקידום מדיניות זו. מן הבחינה המשפטית, תופעת תאונות העבודה לא מקימה עילה להפסקת הבאה של עובדים זרים לישראל, כפי שהיא אינה מקימה עילה להפסקת קליטת עובדים ישראלים נוספים בענף".
כאמור, בכל הנוגע לטיפול היועמ"ש בסוגיית תאונות העבודה בענף הבנייה, נמסר היום כי במשרד המשפטים עוקבים אחר הנושא: "סוגיה זו מצויה כל העת על שולחנם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. התקיימו מספר ישיבות אצל פרקליט המדינה, ונבחנו דרכי פעולה שונות למאבק בתאונות אלו. פרקליט המדינה פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה, אשר מצידו פנה לכמה משרדי ממשלה אשר הסוגיה נמצאת לפתחם, והמעקב אחר הטיפול בנושא זה נמשך גם בימים אלו.
"בנוסף לאמור קודמו לאחרונה הסדרים אשר מאפשרים סגירת אתרי בנייה שהתרחשה בהם תאונת עבודה קטלנית או קשה. במקביל נמצאות בהליך חקיקה תקנות המאפשרות הטלת עיצומים כספיים על מעסיקים המפירים את חובות הבטיחות המוטלות עליהם, ומקודמת במסגרת חוק ההסדרים הצעת חוק שמטרתה צמצום תאונות העבודה על ידי הטלת חובות ביטוח נוספות על מעסיקים".
נזכיר כי במכתב הנ"ל של תגרי, שנשלח ליועמ"ש ביום שישי האחרון, נכתב כי "כידוע לך היטב, בענף הבנייה בישראל שורר משבר קשה ביותר בנוגע לבטיחות העובדים. שיעור העובדים הנהרגים בענף הבנייה הוא פי כמה וכמה מזה שבמדינות מערביות אחרות, דבר שהוא תוצאה של כשל מדינתי מערכתי באכיפת נורמות בטיחות הולמות. בשל כך, בשנת 2017 נהרגו באתרי הבנייה 35 עובדים ועל פי נתוני השנים הקודמות ניתן להעריך כי לפחות 6,000 נפצעו בתאונות עבודה באתרי הבנייה.
"נוכח חומרתו של משבר זה, נדרשתם אתה ופרקליט המדינה לנושא מספר פעמים במהלך השנים 2016-2017, בהן הצבעתם בפני משרדי האוצר, העבודה והרווחה, וביטחון פנים, אודות חובתם לנקוט בצעדים שונים למיגור ההפקרות הבטיחותית באתרי הבנייה, ובכלל זה להקצאות משאבים לאיוש משרות פיקוח על בטיחות העובדים במשרד העבודה והרווחה ולהקמת יחידת חקירות ייעודית במשטרת ישראל לנושא תאונות העבודה. זאת, נוכח ההתנהלות הכושלת בחקירת תאונות קטלניות וקשות שנגרמות ברובן בשל רשלנות, בהגשת כתבי אישום וניהול ההליכים הפליליים. הצעדים שנדרשו על ידך, כאמור, לא ננקטו.
"נוכח כל האמור, החלטת ממשלה להתיר את הבאתם של 6,000 עובדים זרים, בנוסף ל-16,500 עובדים זרים שהבאתם והעסקתם אושרה עד כה, והפעם לתחום התשתיות, היא בלתי סבירה בעליל. ממשלה אשר מפגינה אוזלת יד בהבטחת חייהם ושלמות גופם של העובדים הקיימים בענף תוך הפרת חובתה החוקתית לעשות כן, בוודאי אינה רשאית לאשר הבאתם והעסקתם של עובדים נוספים לענף, תוך סיכון חייהם ושלמות גופם ותוך הגדלת הסיכון בו נתונים העובדים הקיימים, שתיגרם נוכח הדלדול הצפוי כמובן מאליו במשאבי הפיקוח וההרתעה הזעומים הקיימים.
"לפיכך אבקשך, כאמור בפתח מכתבי, להורות לממשלה להימנע מקבלת ההחלטה המוצעת (זו שאושרה כאמור - א"ח) להימנע מכל צעד שיביא להגדלת מספר העובדים בענף הבנייה והתשתיות, ולנקוט בכל הצעדים הנדרשים לשם הבטחת בטיחות העובדים בענף והפחתה דרסטית ומהירה של מספר העובדים הנפגעים באתרי הבנייה והתשתיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.