המעבר לסליקה יומית: הבנקים ירוויחו ע"ח חברות האשראי

1. מאז הפרסום בשבוע שעבר על כוונת רשות ההגבלים העסקיים לעבור לסליקה יומית, הרוחות סוערות. מדובר בצעד דרמטי, שעשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על עולם התשלומים ועל עולם הצריכה. במערכת הפיננסית מתריעים כי צעד דרמטי כזה הוא בעייתי בתקופה שבה ממילא עובר ענף כרטיסי האשראי טלטלה בעקבות יישום חוק שטרום.

בקרב חלק מחברות כרטיסי האשראי זועמים על הצעד, ומאיימים לנקוט באמצעים משפטיים אם אכן יוחלט על כך באופן סופי. בבנקים גם נשמעת ביקורת, אבל הפגיעה המרכזית אצלם היא בשווי חברות כרטיסי האשראי שיצטרכו למכור, ושתושפע מהמלך. בטווח הארוך הבנקים דווקא עשויים להרוויח מהמהלך.

קשה לדעת מראש מה תהיה התוצאה הסופית של צעד כזה. תזכורת קצרה על המהלך: כיום שיטת התשלום המרכזית בכרטיסי אשראי היא חיוב נדחה - הלקוח מחויב אחת לחודש בגין הוצאותיו. מדובר באשראי בממוצע ל-17 יום, כאשר מי שמסבסד אותו הוא בית העסק. ברשות ההגבלים רוצים להפסיק את התופעה, ולחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר את התשלום בתוך יום. השאלה הגדולה היא מה יקרה ללקוח - האם הוא ימשיך לקבל מסגרת אשראי כזו בחינם? מי יממן אותה? או לחלופין שיטת התשלום הזו תיעלם, ונעבור לתשלום מיידי או לתשלום נדחה בתמורה לריבית נדיבה שמגיעה ל-8-10% ואף למעלה מכך.

לא ניתן לדעת מה יהיו התוצאות של המהלך, אבל ניתן להעריך בזהירות שדווקא הבנקים יהיו המרוויחים ממהלך שכזה, על חשבון חברות כרטיסי האשראי.

מהמעבר מתשלום של פעמיים בחודש לבתי העסק לתשלום יומי, בעוד הלקוח מחויב אחת לחודש, ייווצר פער תזרימי בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד שקל בחודש, מה שמייצר עלות מימון שנתית המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

לחברות כרטיסי האשראי בישראל הון עצמי של פחות מ-6.5 מיליארד שקל, לעומת הון של כ-100 מיליארד שקל לבנקים. היכולת של חברות כרטיסי האשראי לגשר על מלוא הפער התזרימי היא חלשה, בוודאי לישראכרט ולאומי קארד שיתנתקו מהבנקים שלהן ולא ייהנו ממקורות מימון זולים. גם אם בכל זאת יעשו את המאמץ ויגייסו את המקורות הנדרשים, הרי שברור שהדבר יבוא על חשבון העמדת אשראי צרכני - שזה למעשה היה אחד היעדים של רפורמת שטרום.

לעומת זאת, הבנקים אם ירצו יוכלו בקלות לספוג את הפער שייווצר. אם ירצו, הם אף יעניקו את האשראי הזה בחינם, וסביר כי בשלב הראשון יעשו זאת. התוצאה היא שייווצר יתרון ברור של כרטיסי האשראי הבנקאיים על פני החוץ-בנקאיים, שיתקשו להעניק את ההטבה הזו.

כיום הכרטיסים החוץ-בנקאיים מהווים 30% מהשוק מבחינת מספר כרטיסים וכ-20% מהשוק מבחינת מחזורי השימוש. לאורך השנים חלקם בשוק גדל לאט-לאט. למעשה, אחת המטרות בחוק שטרום היא שחלקם יוסיף ויצמח על חשבון הכרטיסים הבנקאיים. אלא שבמעבר לסליקה יומית, הבנקים שיודעים להיות אגרסיביים כשהם רוצים יציעו מוצר עדיף על פני הכרטיסים החוץ-בנקאיים. מנגד, כשחברות כרטיסי האשראי כבר לא יהוו איום או לחלופין כשהריבית במשק תתחיל לעלות, סביר שגם הבנקים יתחילו לאט-לאט לגבות מהלקוחות ריבית בעבור תשלום בשיטת החוב הנדחה, ולא יספגו בעצמם את העלויות.

2. רשות ההגבלים מובילה את המהלך למעבר לסליקה יומית, בנק ישראל מתנגד ואף מאיים כי יאפשר לייקר את עמלה הצולבת, ובינתיים הענף כולו נמצא באי וודאות. לא ברור האם רשות ההגבלים תלך עד הסוף עם המהלך. אפשרות סבירה היא שבסוף הרגולטורים ימצאו פשרה. אילו פשרות אפשריות קיימות?

בנק ישראל יעמיד מקורות לחברות כרטיסי האשראי: כיום רק לבנקים יש גישה ישירה לגיוס מקורות זולים מבנק ישראל. אם בנק ישראל יאפשר זאת גם לחברות כרטיסי האשראי, יהיה להן קל לגשר על הפער התזרימי ולהמשיך ולאפשר ללקוח ליהנות משיטת החיוב הנדחה.

מתווה עמלה צולבת אגרסיבי יותר: במקרה או שלא, המסמך של רשות ההגבלים שהכיל את המעבר לסליקה יומית נשלח בסמוך למתווה של בנק ישראל לעמלה הצולבת (עמלה המהווה את מחיר הרצפה למעלות הסליקה שמשלמים בתי העסק). ברשות ההגבלים לא אהבו את המתווה של בנק ישראל שכלל הפחתה של העמלה ב-6 שנים מ-0.7% ל-0.5%. ייתכן שבסופו של דבר בנק ישראל שעדיין השאיר את המתווה פתוח להערות הציבור יקבע מתווה סופי אגרסיבי יותר בין אם בלוחות הזמנים שלו או בגובה ההפחתה, ובתמורה רשות ההגבלים תרד מרעיון הסליקה היומית.

מתווה מדורג במעבר לסליקה יומית: אפשרות נוספת היא שרשות ההגבלים תקבע מתווה מדורג. במקום מעבר מסליקה דו-חודשית לסליקה יומית, ייעשו תחנות בדרך, שיכללו מעבר לסליקה שבועית.

פשרה נוספת היא לקבוע שהמעבר לסליקה יומית יתבצע לאחר תום מתווה העמלה הצולבת החדש, קרי רק בעוד 6 שנים.

כרטיס קומבו: פתרון נוסף אם כי מורכב יותר, הוא הכנסת כרטיס אשראי מסוג קומבו, והעברת הכוח אל בית העסק והלקוח בבחירה באיזו שיטה לשלם. לכל כרטיס אשראי תתווסף האופציה של תשלום מיידי, חיוב נדחה או בקרדיט. ישנם בתי עסק שאין להם בעיית נזילות, ויכולים להרשות לעצמם לקבל את התשלום באיחור ממוצע של 17 יום, ויעדיפו זאת על מנת להציע אמצעי תשלום אטרקטיבי יותר ללקוחות. כך כל בית עסק יעשה את השיקולים שלו ויבחר אילו אפשרויות תשלום להציע. זאת במקום המצב הנוכחי שבו הרגולטורים למעשה כופים על בתי העסק והלקוחות שיטת תשלום. הבעיה בפשרה זו היא שהיא כוללת שינוי משמעותי בתשתיות - תהליך מורכב בעל עלויות לא מבוטלות. בנוסף לכך מדובר בתהליך שמצריך חינוך שוק עמוק של הציבור, כדי למנוע מצבים שבהם הלקוח לא מבין את משמעות כל שיטת תשלום, מה שעלול ליצור הטעיה צרכנית ועוגמת נפש.

פשרות אפשריות לוויכוח בדבר המעבר לסליקה יומית:

■ בנק ישראל יעמיד מקורות לחברות כרטיסי האשראי, שיאפשרו להן לממן את החיוב הנדחה ללקוחות

■ תיקון מתווה העמלה הצולבת לאגרסיבי יותר בתמורה לוויתור על הסליקה היומית

■ מתווה מדורג בנושא מועדי הסליקה במקום מעבר ישיר לסליקה יומית

■ הפעלת כרטיס משולב לשיטות התשלום השונות, כך שבית העסק והלקוח יבחרו בשיטת התשלום הרצויה