היזם שעשה אקזיט מתחת לרדאר חש אחראי לתעסוקה בצפון

מעטים הקוראים שמכירים את שמו של פרדי זינגר, אף שהמפעל שניהל בעבר, טבע מיגדה בקריית שמונה, נמצא בכותרות בעקבות כוונת חברת התרופות למכור אותו. האם טבע הצליחה לשמר את המודרניות של המפעל והוא עדיין אטרקטיבי? זינגר, שחנך את המפעל ב-1988 ועזב אותו כדי להקים חברה משלו, מודאג בעיקר מהשפעת המהלך על התעסוקה בגליל.

"המפעל הזה המציא את עצמו מחדש לפני 5-6 שנים", אומר זינגר, "היום הוא מפעל מאוד מוצלח שמראה שחברות יכולות לקום בפריפריה ולהגיע לרווחיות גבוהה, על בסיס מוצרים מאוד ייחודיים שהומצאו בארץ. אני לא חושב שמישהו שוקל ברצינות לסגור את מיגדה או להעביר את הייצור לחו"ל".

מיגדה מעסיק היום כ-200 עובדים. טבע טרם הגישה לקונים הפוטנציאליים את מסמכי המכרז, ועדיין לא ידוע מי עשוי להשתתף בו. אחת האפשרויות שעלתה היא קבוצה בראשון דן ושמואל טופז, אולם הם אינם היחידים.

אתה שוקל לקנות את המפעל שניהלת?

"אני לא פוסל כלום". 

זינגר לא מתלהב לדבר על טבע, החברה שבה צמח, אך לבסוף הסכים לומר כמה מילים על המשבר בחברה. "הכתובת הייתה כתובה על הקיר", הוא אומר. "המהלך גבל בשחצנות ישראלית בלתי הגיונית. רבים מחבריי עבדו ועובדים בטבע, חבל שזה מה שקרה ל'סירת הדגל' של הבורסה".

דווקא את מי שהחליפה את טבע במקום הראשון בבורסה, צ'ק פוינט, זינגר מעריך מאוד. "נראה לי שלגיל שויד, בלי שאני מכיר אותו, לא יכול לקרות מה שקרה לטבע. זה אדם שכבר עשה הכול, ובכל זאת מגיע בכל יום לעבודה בכפר-סבא. יש בו את הצניעות שטובה למנהלים".

לאחר שפרש מניהול מיגדה הקים זינגר את חברת מדימופ, שאותה מכר ב-2005 לחברת ווסט האמריקאית, בעסקה של 60 מיליון דולר. "היזם יקבל הכול" הייתה הכותרת של הידיעה הקטנה שפורסמה אז ב"גלובס". זינגר, שהקים את המפעל בשנות ה-90 ללא תמיכה מקרנות או משקיעים חיצוניים, מעולם לא התראיין על הקמת מדימופ או המכירה שלה. היום הוא אומר, "מדימופ פיתחה בתחילת דרכה, כקבלן משנה, את מערכת הערבוב וההתזה של מוצר הדבר הביולוגי של חברת אומריקס. אם הם יודו בזה ואם לא, חלק נכבד מההצלחה של המוצר הוא בזכות זה". אומריקס, נזכיר, נמכרה ב-2008 לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר.

בהמשך פיתחה החברה באופן עצמאי סדרת מוצרים מוגני פטנט, לערבוב ומתן תרופות להזרקה בבית. מרכז הפיתוח היה ברעננה, והמפעלים היו בגליל - אחד בשלומי ואחד בתפן. מדימופ המשיכה לפעול תחת ווסט, ולדברי זינגר הכנסותיה צמחו מ-15 מיליון דולר ל-60-70 מיליון דולר מאז המכירה.

"במפעלי מיגדה של טבע עובדים 200 עובדים, בווסט שלומי עובדים 150 ובתפן 50. אני מרגיש אחראי לתעסוקה בגליל, מחובר למקום לא ברמת ההצהרה, אלא ברמת התכלס".

מה סוד הייצור של ווסט בישראל? מדוע לא העבירו אותו לחו"ל?

"הם הבינו את כושר הפיתוח בארץ. אלה מוצרים שמוליכים תרופות יקרות, אז חשוב שהם יעבדו כמו שצריך, יותר מהעלות השולית. הם קיבלו בארץ עבודה ואיכות ושירות. מבחינתם זו רכישה לדוגמה".

"אין לי יומרות לעשות מכה"

במשך שנתיים אחרי הרכישה, הוביל זינגר את הטמעת מדימופ בווסט, ואחר-כך עסק בהשקעות בתחום המכשור הרפואי, בפעילות למען הקהילה ובהקמת חברת "מדינגליל" בשותפות עם כמה קיבוצים ועם צביקה רובינשטיין המנוח, בעבר מנכ"ל החממה הטכנולוגית בקריית שמונה. החברה הוקמה כדי למסחר בין היתר את ההמצאות של מיג"ל, מכון המחקר בקריית שמונה המתמחה בתחומי הרפואה והחקלאות. לאחר מותו של רובינשטיין היא פנתה לכיוון מחקרי יותר.

אולם האירוע שהביא את זינגר לצאת מהצללים היא הקמתה של חממת "גליל אופק חדשנות", שבה הוא מתכנן לטפח מיזמים נוספים שיעודדו תעסוקה בגליל.

החממה של זינגר ושותפיו שונה מהחממות הטכנולוגיות שמקימים היום ברשות החדשנות: לא מעורבים בה גורמים עסקיים בינלאומיים שמובילים בתחומם. המעורבים בגליל אופק חדשנות מגיעים כולם מעולם התעשייה, אנשים שהקימו חברות במו ידיהם, למעט השותפה החדשה ביותר שנכנסה לחממה ממש השבוע - חברת מור יישומים, חברת המסחור של קופת חולים כללית. "מור היו עד היום גורם מאפשר ומזרז להקמה של 60 חברות הזנק, ויש להם כ-20 שנות ניסיון וגישה ל-9,000 רופאים וחוקרים בבתי החולים ובקופות החולים", אומר זינגר.

"אני מחובר לתעשייה במשך 35 שנה, אבל בקושי הגעתי לעיתונות ותמיד שמחתי על כך", הוא אומר. "הגעתי לתחום הזה לא מההייטק אלא מתחום ייצור מוצרים רפואיים, וזה גם החזון שלי לחממה. אין לי שום יומרות לעשות מכה בסיפור הזה. אם אצליח להחזיר את ההשקעה, סחבק מבסוט לגמרי. אם יבוא משהו מעבר? מצוין".

מי שמנהל את החממה הוא אלישע ילין, שניהל את חממת קצרין במסגרת תוכנית החממות הממשלתית ולאחר מכן תחת הזכיינות של קפיטל פוינט. "תחת ידיו יצאו כמה חברות תעשייתיות כמו ליטוטק ותו טק", אומר זינגר.

עד היום התקבלו חמש חברות לחממה: מרפא אפשר, שפיתחה שיטה לצילום סריקה של הגוף לשם שלילה או איתור סרטן העור; ViCut, שפיתחה מכשיר להוצאת גידולים שטוחים מהמעי בזמן קולונוסקופיה; ביובטר, שמייצרת חלבונים מעלי טבק; אפיק אם די, שפיתחה מכשיר לסגירת חתכים בבטן לאחר ניתוח; ואנדוסטרים, המטפלת במפרצת בכלי דם במוח.

אילו סוגי יזמים אתם מחפשים?

"אנחנו ממוקדים במכשור רפואי, אבל יכולים ללכת על תרופות אם הפרויקטים מעניינים במיוחד. אני לא מת על תחום הקנביס, אבל לא אפסול אולו. צמחי מרפא באופן כללי זה מעניין הודות לידע הייחודי שיש למיג"ל בתחום.

"אנחנו מחפשים את היזמים שלקחו את 20 אלף השקלים הראשונים ממקורות שלהם, ואולי כבר הגיעו למשהו, ואנחנו שואלים את עצמנו לאן הם יגיעו אחרי שנתיים של חממה".

אפשר יהיה למשוך את היזמים הסדרתיים לצפון?

"אני לאו דווקא מחפש את היזמים הסדרתיים. צריך להיזהר ממי שמגיע, מדליק אותך על רעיון ואז עובר לדבר הבא. צריך מישהו שיהיה מחובר לפרויקט שלו. אנחנו לאו דווקא רוצים אקזיט. חברה שיעבדו בה 10, 30 או 5 אנשים זה על הכיפאק.

"צריך לשנות את הסטיגמה שלפיה הגליל יפה רק לטיולים. לאחרונה בנו כבישים נהדרים בגליל וזה מצוין כי היום הרבה יותר נוח להגיע אלינו. אבל כבישים הם למרבה הצער דו-צדדיים. הם לא בהכרח רק מאפשרים לאנשים המנוסים והמוכשרים של המרכז להגיע אלינו לעזור לנו לפתח את הפעילות שלנו, אלא גם מאפשרים לאנשים מהצפון להגיע לעבודה במרכז, ובכך עלולים להפוך את יישובי הצפון ליישובי שינה.

"אנחנו צריכים מקומות עבודה בצפון, גם למשפחה, שאנשים לא יבלו את היום בכביש, שתהיה קהילה. זה אבסורד שאנחנו חממת פריפריה, ומקבלים תנאים דומים לחממה ביקנעם".

יקנעם אינה פריפריה?

"יקנעם היא לא פריפריה".

מה ההצעה שלכם ליזמים?

"אני משקיע בלא-מעט סטארט-אפים רפואיים בשלב הסיד ואני מתיימר להבין די מהר את ההיתכנות שלהם. כולנו מגיעים מהשטח, אנחנו מקבלים את ההחלטות מהר יחסית, כי אנחנו בעלי הכסף. לפעמים אנחנו מחליטים לפי הפרצוף של אנשים. אנחנו כן הולכים על פרויקטים קצת מוזרים, עם סיכון, אבל שיש בהם היתכנות. בדיוק בשביל זה יש חממה".

חממות אחרות מתהדרות בשמות משקיעים נוצצים ובחברות תרופות ומכשור רפואי גדולות. האם אתם יכולים להתחרות בזה?

"כשעובדים עם חברה גדולה, בסוף מי שיושב מולך הוא לרוב רפרנט צעיר. אנחנו זקנים ומנוסים ומי שיושב מולך בפועל הוא מי שמקבל את ההחלטות ומייעץ לך".

אופק חדשנות

שנת הקמה: 2016

מיקום: קצרין

פעילות: מכשור רפואי וביוטק

מנכ"ל: אלישע ילין

שותפים: פרדי זינגר, חברת תב מדיקל שבבעלות משפחת בן שבת, המייצרת את מוצריה במפעל בשלומי, חברת נקסט נורת' בראש פינה, בבעלות עודד ואוהד בשן, ומיקאל, חברת החזקות פרטית הפעילה בין השאר בתחום הביומד, המכשור הרפואי והרפואה הדיגיטלית