עתיד השופינג: חלונות ראווה אינטראקטיביים ובלי קופות

הטכנולוגיה לקחה, הטכנולוגיה גם תחזיר - זו הגישה בעולם הקמעונות ביחס לנזק שעשו חנויות האונליין לחנויות הפיזיות. עכשיו, כאשר חדשות לבקרים מוצגות המצאות שעולות על כל מה שיכולנו לדמיין, אין ספק בקרב אלה שעוסקים בתחום, שהזמן בהחלט בשל לקחת בחזרה את המושכות ולחזור לעיקרון עתיק היומין של הקמעונות מאז ומעולם: אנשים לא קונים מוצרים, הם קונים חוויית קנייה.

מראות חכמות, פלטפורמות מסך מגע עתידניות ואפליקציות אינטראקטיביות, הן רק חלק מהיישומים שבאמצעותם מרכזי קניות חכמים יכולים להתחרות עם הנוחות של קניות מקוונות, ובשנה האחרונה אפשר למצוא יותר ויותר כאלה בסין ובארצות-הברית. האם זה יצליח? קשה לדעת בשלב הזה, אבל אפשר להניח שממש כמו התחרות של אולמות הקולנוע מול הצפייה הביתית, כולנו נרוויח מהאבולוציה. הנה טעימה.

 מראה חכמה / באדיבות: Oak Labs

מציאות מדומה, מציאות רבודה

מראה מראה שעל הקיר

השימוש במציאות מדומה (VR) ובמציאות רבודה (AR) כדי לחזק דווקא את החנויות הפיזיות הוא ה"אצבע בעין" של הקמעונאים המסורתיים נגד האונליין. על פניו, מדובר בכלים שמסמלים הכי טוב את הגישה שלא צריך לדרוך בחנות פיזית או לאחוז במוצר פיזי כדי לקנות אותו. ואז הגיע ראלף לורן.

טוב, סביר להניח שמעצב-העל בן ה-78 לא חשב בעצמו על הגימיק שיוצג בשורות הבאות, אלא הבכירים בענקית האופנה שלו, ובכל זאת, נעים לראות שדווקא מוסד ותיק כמו חנות הדגל של ראלף לורן בשדרה החמישית במנהטן, תהיה בין הראשונים להכיר את החדשנות לעולם הקמעונות.

הם עושים את זה באמצעות חדרי הלבשה חכמים, הנשענים על טכנולוגיה של מראות אינטראקטיביות. לדברי החברה, חודשים ספורים אחרי שהותקנו המראות, על בסיס פלטפורמה בשם Oak Labs, שיעור המעורבות של הלקוחות עמד על 90%, גבוה מאוד מהצפוי.

המראות מסוגלות "לקרוא" את הפריטים שהלקוח/ה מביא/ה איתו/ה לתא ההלבשה (באמצעות סריקה של התג שנמצא על הבגד - אותו תג שפעם היה לו שימוש אחד ויחיד: להביך אותנו בצפצופים עזים כשאנחנו עומדים עם הבגד קרוב מדי ליציאה מהחנות), ואז לעבד אותם על המסך-מראה.

המראות מציגות גדלים וצבעים זמינים אחרים עבור כל פריט, כמו גם מוצרים המומלצים על סמך מה שהקונה הביא/ה. לחצן "התקשר/י לחברים" בחדר ההלבשה מתחבר לטאבלט של איש או אשת המכירות בחנות, ויש גם תכונות אחרות, כמו למשל הגדרות תאורה שונות ("דמדומים" ו"מועדון", למשל). לעובדים מאפשרת הטכנולוגיה למצוא בקלות יתרה פריטים ולבדוק מידות וכמויות במלאי. בסך הכול, חוויה קלה ומהירה יותר ממה שנהוג.

"הטכנולוגיה אינה מיועדת להחליף אנשי מכירות", הסביר הילי סייפר (Healey Cypher), מנכ"ל ומייסד משותף של Oak Labs בראיון לבלומברג. "אנחנו רוצים להפוך את עבודתם לקלה יותר, להפוך אותם ליעילים יותר. התוצאות המוקדמות מראות שאנשים קונים יותר בזמן שהם מבלים פחות זמן בחדר ההלבשה".

כמה זה עולה? קמעונאים יכולים לקנות מראה אחת תמורת כ-25,000 דולר ולשלם דמי רישוי חודשיים עבור התוכנה; או שהם יכולים לחתום על חוזה לחמש שנים ולשלם בין 7,000 ל-9,000 דולר בשנה.

תאי ההלבשה של רשת בתי הכלבו ניימן מרקוס מצוידים במראות של חברת MemoMi, המסוגלות גם להקרין הדמיות וידיאו (סרטונים באורך של עד שמונה שניות); ואילו רשת חנויות הכלבו ברגדורף גודמן, למשל, השקיעו בטכנולוגיה של מראות אינטראקטיביות כדי להראות ללקוחות שלהם במהירות איך הם נראים עם גוונים שונים של צללית.

גם פה האבולוציה לוקחת באותה מידה שהיא נותנת: חברת HiMirror משווקת מראה חכמה קטנה, ביתית, המשמשת כיועצת יופי יומית: באמצעות מצלמה שיושבת על גבי המראה, היא מנתחת את מצב העור: קמטים, פגמים, כתמים כהים, ואפילו נקבוביות סתומות. המראה עמידה בפני לחות ומתקשרת באמצעות פקודות קוליות.

מחיר: 189 דולר

 מראה חכמה / באדיבות: Memomi

ארנקים דיגיטליים

חל"ת - חנות ללא תור

מיידיות היא אחד הסממנים הכי גדולים של המאה ה-21. הצרכן רוצה, והוא רוצה עכשיו. ועדיף בלי לחכות בתור, במה שעשוי להפוך תוך רגע לסרטון ויראלי בסגנון "צפו: תגרה בתור בחנות בגדים יוצאת משליטה".

אל הוואקום הזה נכנסים הארנקים הניידים, אלה שיש כמעט לכל אחת ואחד היום בסמארטפון. בסין, אגב, כבר מזמן לא משלמים במזומן, אלא באמצעות הארנק הדיגיטלי של ענקית המסרונים והרשת החברתית wechat.

את המילה האחרונה בתחום אמרה לפני כשבועיים אמזון גו (Amazon Go), רשת הסופרמרקטים של ענקית קמעונות האונליין, עם החנות נטולת הקופאים/קופאיות שפתחה בסיאטל. החנות משתמשת בטכנולוגיית ראייה ממוחשבת ובאלגוריתמים כדי לעקוב אחר הקונים ולגבות מהם אוטומטית את התשלום בגין המוצרים שבחרו.

לפני אמזון גו, עשתה זאת גם Wheelys247 השוודית, חנות חכמה בלתי-מאוישת, שמאפשרת ללקוחות לקחת את מה שהם צריכים ולצאת בלי עיכובים.

גם ענקית האופנה הספרדית זארה מנסה לשדרג את חוויית הלקוח עם חנות קונספט טכנולוגית במתחם הקניות היוקרתי Westfield Stratford בלונדון. חנות הפופ-אפ שהשיקה בשבוע שעבר, והנפרסת על פני 650 מ"ר, כוללת תאי הלבשה אינטראקטיביים (ראו מסגרת בכתבה זו), אבל גם קופה עצמית שגובה תשלום באמצעות יישומי בלוטות'. חנות הפופ-אפ תהיה פתוחה עד סוף חודש מאי, בזמן שחנות הדגל של זארה בלונדון תשופץ.

ספינת הדגל החדשה תהיה כפולה מגודלה של הישנה ותכלול שטח להזמנות מקוונות, שבו הלקוחות יוכלו לאסוף את הרכישות שלהם ללא צורך בעזרה של עובדים, הודות למחסן אוטומטי שמאחורי החנות. לקוחות יוכלו לסרוק קוד QR או לספק מספר פריט כדי להפעיל את המחסן.

תיוג גיאוגרפי

לחנות יש עיניים

גם יישומים אינטראקטיביים הם דרך מצוינת להתאים אישית את חוויית מרכז הקניות ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר ללקוחות, כאלה שמספקים הזדמנות לחנויות למנף את הטכנולוגיה כדי לתקשר בקלות עם לקוחות פוטנציאליים ולקדם מוצרים.

כך הפכה טכנולוגיית ביקון (BEACON) לדרך חכמה נוספת ללכוד לקוחות. אתר גיקטיים מסביר כי ביקון הוא התקן בלוטות, "שמזהה בחנויות את הסמארטפונים הנמצאים בקרבתו ויכול לשלוח התראות על מבצעים ומסרים מותאמים אישית, המתבססים על פרופיל הקנייה של הצרכן".

 אמזון גו נטולת קופאים, קופאיות / צילום: רויטרס

זו אומנם עדיין לא המציאות שתוארה בסרט פורץ הדרך "דו"ח מיוחד" (שם ישנם סורקים בחנויות, שקוראים את העין של המבקרים בקניון, ומשווקים להם מוצרים בשילוט שנועד רק להם), אבל זו בהחלט פריצת דרך בשיווק המותאם אישית.

למעשה, כבר ב-2016 החלו קמעונאיות גדולות לשלב אפליקציות מבוססות מיקום כדי להגדיל את כמות הלקוחות, תוך ניצול טכנולוגיית ביקון ותיוג גיאוגרפי. טארגט וטסקו, למשל, כבר עובדות על יישומים שיאפשרו לקונים בעתיד הלא רחוק לסמן את המוצרים באפליקציה בבית, וליצור בסופרמרקט את המסלול הקצר ביותר כדי לחסוך זמן.

רשת בתי הכלבו נורדסטרום, משתמשת בחיישנים וב-WiFi כדי לעקוב אחר האופן שבו משתמשים נעים בחנות שלהם, תוך שימוש בנתונים אלה כדי לייעל את תצוגות הבגדים בחנות. וגם ניימן מרקוס עוקבת אחרי הלקוחות באמצעות חיישנים, תוך מתן התראות רלוונטיות. בזמן שהלקוחות מסתובבים בחנות, האפליקציה שלהם מודיעה להם על אירועי חנות וקידומי מכירות. לקוחות יכולים גם לסרוק בחנות QR, קודים לקבלת מידע נוסף על המוצר.

הדבר הזה מעלה כמובן שאלות חשובות על פרטיות, וסביר להניח שעיתונאים, ולאחר מכן מחוקקים, יידרשו לנושא. וכמובן שמתבקש פה פרק בעונה הבאה של "מראה שחורה".

ביג דאטה

אלה הנתונים, טמבל

עם כל הכבוד לחוויית הקנייה המשודרגת של הצרכנים, נדמה שהבונוס הגדול מבחינת הקמעונאים הוא שלל נתונים על הרגלי הצריכה והעדפותיו האישיות של הלקוח.

"יש תפיסה מוטעית, שאפשר לאסוף באינטרנט נתונים טובים יותר מאשר בקמעונאית פיזית", אומר הילי סייפר מ-Oak Labs בראיון לבלומברג. "זה לא נכון, והיום אפשר לנצל את הטכנולוגיה כדי לאסוף את המידע מהחנויות הפיזיות. מראות חכמות, למשל (כמו אלה ש-Oak מייצרת, יב"י) יכולות לספק לקמעונאים המון נתונים. אנחנו יודעים אילו פריטים הם ניסו אבל לא נרכשו. אני יכול להגיד לראלף לורן, הנה ז'קט שנכנס לחדר ההלבשה לעיתים קרובות, אבל פחות נרכש מז'קטים אחרים. אולי הוא יפה אסתטית, אבל ההתאמה לא מדויקת. נתונים כאלה יכולים לשנות באופן יסודי את האופן שבו קמעונאים מנהלים את העסק שלהם".

מי שכבר זיהה את הפוטנציאל בתחום היא xenio Systems, חברת פתרונות טכנולוגיית IoT (האינטרנט של הדברים, למי שהיה כלוא במערה בעשר השנים האחרונות), שהודיעה לאחרונה על השקת פלטפורמה בשם Xenio, שיכולה לראות את "מסעו" של הצרכן בקניון או בחנות, ולנתח את ההתנהגות שלו/ה.

 חנות חכמה בלתי-מאוישת/ באדיבות: Wheely247

חלונות ראווה אינטראקטיביים

נגעת, שילמת

כבר יותר משלושים שנה, פחות או יותר מאז הסרט בלייד ראנר, ישנה ציפייה לחלונות ראווה דיגיטליים שישתנו לנו מול העיניים; והנה, לאחרונה יישמה בלומדינגדיילז, חנות הבגדים הפופולרית במנהטן, את החזון הזה בהצלחה. זה לא רק חלון ראווה, אלא גם מיצג אינטראקטיבי: עוברים ושבים יכולים להקיש על החלון, שהוא בעצם מסך מגע, ולראות את הבגדים המוצעים בחנות.

ישנם שישה חלונות ראווה אינטראקטיביים, והם מאפשרים לא רק לראות מותגים, אלא גם "למדוד" את חלקם (ראו מסגרת על מראות חכמות). כל אחד ואחת יכולים לנסות משקפי שמש של גוצ'י, פנדי, מיו מיו, פראדה ורוברטו קוואלי. קונים שאוהבים את מה שהם רואים, יכולים להקיש על המסך כדי להדפיס תמונה של עצמם, וההדפסים יוצאים בקומה הראשית של בלומינגדייל. שם, המוכר יכול להמשיך להנחות לקוחות, להתאים להם את המשקפיים או לכוון אותם להמשך קנייה. *e