אלה המוצרים שתוצג ההשוואה שלהם ביחס למחירים בעולם

שר הכלכלה אלי כהן חתם היום על צו המחייב את רשתות השיווק הגדולות בפרסום פערי המחירים ביחס לעולם ב-7 מוצרי טואלטיקה של היבואניות הגדולות - שסטוביץ, יוניליוור ודיפלומט. הצו הועבר למשרד המשפטים, שצפוי לעדכן את רשתות השיווק שיש להן עד 20 יום להציב את השלטים - לאחר מכן יופעלו כלפיהן צעדי אכיפה.

הרשימה הראשונה כוללת 7 מוצרים שבהם לפי משרד הכלכלה נמצאו פערי המחירים הגבוהים ביותר, כשהפער הנמוך עומד על 50%, והפער הגבוה מגיע עד ל-107%. השלט עם הפערים יידרש להופיע ליד כל אחד מהמוצרים הללו. מותוך המוצרים הללו, רובם הם של חברת שסטוביץ, אחד של יוניליוור ואחד נוסף של דיפלומט. מדובר ב-3 משחות שיניים של המותג קולגייט, 3 דאודורנטים לגבר של ספיד סטיק וג'ילט ודאודורנט לנשים של דאב.

מבחינת הלחץ שייווצר על הקמעונאים בהצגת המחיר המשקף את הפערים, יוצא משרד הכלכלה מנקודת הנחה שכבר בעת שהם יכניסו את המידע שעליהם להדפיס על גבי השילוט הם יחושו בחוסר נוחות ויורידו מיוזמתם את המחיר, גם אם המשמעות תהיה להפוך את המוצר ללוס לידר מבחינתם, כלומר כזה שימכרו בהפסד או ללא רווח. 

 המוצרים הראשונים

אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, אמר בהתייחס לצו: "אני מאמין ששלוש היבואניות יבקשו מהספק הבינלאומי להוריד להם את המחיר כדי שיורידו לנו בארץ, וייצרו פער קטן יותר". בתשובה לשאלה כיצד יגיבו הצרכנים כשיראו את השילוט ברשתות, אמר רביד: "איזו אלטרנטיבה יש לצרכנים חוץ מלהתעצבן?".

לדבריו, הפערים ברשתות הפארם גבוהים משמעותית מאשר בקמעונאיות המזון שמוכרות מוצרי טואלטיקה, והצגת המספרים הזו "תעשה טוב לרשתות המזון מול סופר-פארם. הציבור הישראלי רגיל לקנות את מוצרי הפארם בסופר-פארם ועכשיו הוא יבוא למדף ויראה את פערים הדרמטיים".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי הצו הוא "עוד דוגמה קלאסית לרגולציה מיותרת. הפרסום לא יתרום דבר למאבק ביוקר המחיה ורק יבלבל את הצרכן. אין במידע אודות ממוצע המחירים של מוצר כלשהו בחו"ל כדי להועיל לצרכן המקומי, ואם משרד הכלכלה כה מעוניין בפרסום מחירים בחו"ל שיבצע זאת בעצמו, ללא תוספת של נטל על המגזר הקמעונאי".

נקודה נוספת שכנראה תקשה על הורדת המחירים היא רפורמת התמרוקים - "רפורמת הקולגייט" - שנדונה בימים אלה בוועדת הבריאות, שעשויה לאסור לייבא משחות שיניים ביבוא מקביל, מה שאוטומטית יגדיל את התלות של הקמעונאים ביבואן הבלעדי.

בשורה התחתונה, המטרה שאליה חותר משרד הכלכלה מבורכת: הוזלת המחירים בישראל. שימוש בשקיפות בכל הנוגע למחירי מוצרים עשוי להוביל להחלטה מושכלת של הצרכנים. לא בכדי נקודות המכירה זה שנים מחויבות להציג מחיר ליחידת מידה (בליטרים או בק"ג) על גבי אריזות המוצרים, ובכך לאפשר לצרכנים לבצע השוואה שמנטרלת את ההבדלים בגודלי האריזות.

לעומת זאת, מידע שייתן לצרכן פרספקטיבה על המחירים מעבר לים יוכל להוביל להחלטה אחרת: לנטוש את המוצר מהמדף הישראלי ולרכוש אותו באינטרנט, מסוחרים זרים ובמחירים נמוכים יותר.

זאת ועוד: כדאי לבחון האם החוק שבא לסייע לצרכנים מוביל לכך שהמדפים רווים בשלטי מידע חיוני יותר או פחות - שילוט אחד מחייב את הרשתות להציג ליד מבצעים והנחות את המחיר שהיה תקף לפני ההוזלה, שילוט אחר מחייב הצגת מוצרים שמצויים בפיקוח מחירים ממשלתי, ושילוט נוסף מפרט מדיניות החזרת מוצרים. עודף מידע עלול להוביל לבלבול בסופו של דבר.

מחברת שסטוביץ נמסר: "בתגובה שהוגשה למשרד לפני למעלה מחודש, הראינו כי העבודה שהוזמנה על-ידי המשרד, ועליה נסמך הצו - רצופה כשלים ושגיאות. למשל, חוסר יכולת לזהות מה המוצרים שנדגמו; השוואת מוצרים שאינם זהים וכלל אינם נמכרים בישראל; טעות בגודל המוצרים המושווים, וכן השוואה למדינות בהן היצרן כלל אינו מוכר את המוצרים. יותר מכך, בפני המשרד הוצגו נתונים המלמדים באופן מובהק כי פערי המחיר שפרסם המשרד לא היו ולא נבראו, ופרסומם הוא הטעיית הציבור.

"לאחרונה, הודה המשרד בחלק משגיאותיו, אך בחר מסיבותיו הוא לחתום על הצו בלי לבצע בירור מעמיק ויסודי של יתר השגיאות. פניותינו לשר ולאנשי משרדו לבצע בירור מעמיק של הנושא ולעבוד במשותף עם המשרד לא נענו, דבר המלמד כי התנהלות המשרד מונעת משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים. גם התייחסות המשרד ל'ירידת מחירים' מטעה ומגמתית. מחירי המוצרים משתנים מחודש לחודש באופן שוטף, ולא ניתן לייחסם לפעולות המשרד. אנו בוחנים כעת את צעדינו".