ביטולי הטיסות: "החברות הישראליות יפסידו הרבה כסף בקיץ"

האיום המרחף מעל קיומן של כ-1,000 טיסות של חברות התעופה הישראליות מקבל משנה תוקף: חלק ניכר מהטיסות כבר מבוטלות, וסיטונאי התיירות מקבלים הודעות כי עליהם להיערך עם חלופות בחבילות נופש שכללו טיסות של החברות הישראליות.

בשיחה עם "גלובס" אומר סמנכ"ל איסתא, רונן קרסו, כי המחלוקת שבין משרד החוץ לאל-על, המאשימים זה את זה במחדל הצפוי, היא בגדר "הרצחת וגם ירשת".

לדבריו, "מצד אחד משרד החוץ מחייב את חברות התעופה לאבטחה בתנאים שהוא קובע, ומצד שני באותה נשימה הוא אומר לחברות הישראליות שאין אישור להפעיל את הטיסות הקיץ. גם אם ההאשמה שמפנה משרד החוץ כלפי אל-על והמנכ"ל שלה כמי שידעו על האפשרות כי מאות טיסות תבוטלנה - נכונה, הרי שאי-מציאת פתרון מידי ללו"ז הקיץ הוא בגדר מחדל בפני עצמו. אני מדבר בעיקר על ארקיע וישראייר, שהן הנפגעות העיקריות.

,גם אם מנכ"ל אל-על ידע ולא נערך, וגם אם זה לא נכון; וגם אם משרד החוץ צודק ועושה 'נו נו נו' למנכ"ל אל-על - בפועל אנחנו מצפים ממשרד החוץ למצוא פתרון. מעולם לא נתקלנו בסיטואציה כזו. מדובר על הרבה כסף שהחברות הישראליות יפסידו הקיץ הזה.

"תרבות ה'סמוך' וה'יהיה בסדר' לא תעבוד הפעם. החברות הישראליות מצטיידות במטוסים, והצורך במאבטחים עולה כל שנה. בחבילות נופש שאנחנו הרכבנו ליעדים שונים בחופשת הקיץ עם טיסות של ארקיע או ישראייר, ניאלץ לעבור לחברות הזרות ונעשה את זה כבר בימים הקרובים. נציע כנראה שעות טיסה פחות נוחות בחבילה, וזה יהיה המחיר שהצרכנים ישלמו, אך לפחות בשורת המחיר לא נצטרך לספוג הפסד.

"לא לכל דבר נוכל למצוא פתרון - כבר נאלצנו, ביחד עם ישראייר, לבטל קווים שתוכננו להמריא מחיפה לקפריסין; לא נמצא פתרון עם חברה זרה, ונאלצנו למחוק את הטיסות הללו מתפריט הנופשונים לקיץ".

כמה חבילות כאלו כבר הוזמנו?

"עיקר הבעיה מתנקזת לטיסות לתקופת השיא, כלומר ליולי ולאוגוסט, ופחות לפסח. היות ואנחנו מדברים על טיסות לקיץ, עדיין ההזמנות הן במספרים נמוכים יחסית, וכאמור אנחנו נמצא פתרון ונחליף את חברת התעופה שמספקת טיסות בחבילה שהרכבנו. מי שישלמו את המחיר אלה ישראייר וארקיע".

נזכיר כי לפני כשבועיים פרסמנו לראשונה "בגלובס" את החשש לביטולן של מאות טיסות בקיץ הקרוב, לאור הטענה למחסור בכוח-אדם באבטחת הטיסות הבינלאומיות של החברות הישראליות. בין היתר נטען כי העיצומים שהיו במשרד החוץ (עמ"י) הם שהובילו לעיכוב באישור תקנות לאנשי אבטחה נוספים. מכתב ששיגרה אל-על למשרד החוץ דרש לאשר בדחיפות תקן ל-200 עובדים נוספים (מעבר ל-950 שיש כיום).

בשלב הבא הצטרפה ארקיע לחגיגה ושיגרה מכתב חריף ובו האשימה את אל-על כאשמה במחדל ממנו היא עלולה להיפגע. מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, אף דרש כי נושא אבטחת הטיסות יפקע מידי אל-על. תגובת דוד מימון, מנכ"ל אל-על, לא אחרה לבוא - עם מכתב בוא הוא הגדיר את דברי דגן כ"דברי-בלע" הנאמרים מהחשש למיזוג האפשרי בין אל-על וישראייר (אחרי שיוגש ערעור לרשות להגבלים עסקיים).

הסאגה לא נגמרה כאן. משרד החוץ שיגר מכתב חריף משל עצמו, ובו מניח את האחריות למחדל בפתחה של אל-על, כמי שידעה על המחסור הצפוי בכוח-האדם ולא נערכה עם פתרונות אחרים. למכתב זה הגיבה אל-על וטענה כי נדרש גידול של מאות עובדים, וכי הפתרון למצב מתמצה בשילוב כ-200 עובדים שסיימו הכשרה.