אנטי-קליימקס צפוי מראש

בעוד כמה ימים זה יקרה: המשטרה תמליץ להעמיד לדין פלילי את ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין חשד לעבירות שחיתות. דוברות המשטרה תוציא אמנם הודעה דרמטית, אבל די צפויה מראש שתיראה פחות או יותר ככה:

משטרת ישראל סיימה חקירה נרחבת במקרים שבהם מעורב ראש הממשלה, בנימין נתניהו. החקירה כללה מספר פרשות ובמהלכה נחקרו מספר מעורבים, חלקם באזהרה. החקירה התנהלה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב-433, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ובליווי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). עניינה - חשד למעורבות בעבירות מתחום טוהר המידות וכן עבירות נוספות.

עם סיום החקירה סבורה היחידה החוקרת כי נתגבשה תשתית ראייתית לכאורה נגד חלק מהמעורבים, כל אחד על-פי חלקו לביסוס החשד למעורבות לכאורה בעבירות. ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על דפוס פעולה שיטתי ומתוכנן של חלק מהמעורבים, אשר פעלו על-מנת לקדם תועלת אישית בתמורה למתנות ו/או לטובות הנאה.

תיק 1000 - על-פי החשד ב"תיק 1000", איש העסקים ארנון מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לראש הממשלה נתניהו ולמשפחתו בשווי אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך לרעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. לפי החשד, העברת הסיגרים, האלכוהול והתכשיטים נעשו לדרישת הזוג, ולאו דווקא מיוזמתו של מילצ'ן. לפי החשד, בתמורה, נתניהו פעל במספר מקרים לטובת מילצ'ן.

תיק 2000 - על-פי החשד ב"תיק 2000", מו"ל עיתון "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, וראש הממשלה נתניהו תיאמו מהלכים שנועדו לקדם את האינטרסים שלהם לפני הבחירות האחרונות לכנסת. לפי החשד, מוזס הבטיח לנתניהו סיקור אוהד בעיתון, ובתמורה קידם נתניהו מהלך חקיקתי שנועד להחליש את כוחו של עיתון "ישראל היום" המתחרה ב"ידיעות אחרונות".

במענה להמלצות המשטרה, נתניהו ימהר ויוציא, באמצעות דובריו ועורכי דינו, תגובה נזעמת, שלפיה החקירה מהווה רדיפה פוליטית. נתניהו יטען כי המשטרה לא הייתה יכולה לקבל החלטה אחרת מלבד המלצה להעמידו לדין לאור המשאבים הרבים שהושקעו בתיק. נתניהו ימשיך לתקוף גם את המפכ"ל רוני אלשיך באופן אישי, ויחזור על הטענה שהעלה בעקבות הריאיון עם אלשיך ב"עובדה".

ראש הממשלה יטען כי "מזעזע לגלות שהמפכ"ל חוזר על הרמיזה ההזויה והשקרית, שלפיה חוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים המעורבים בתיקי החקירה נגד נתניהו". נתניהו יוסיף ויטען כי מדובר ב"צל גדול שמוטל על חקירות המשטרה והמלצותיה בעניינו של ראש הממשלה נתניהו". וכמובן, התגובה של נתניהו תסתיים באמירה שהוא מאמין שהפרקליטות והיועמ"ש יסגרו בסופו של דבר את התיק, שכן "אני חוזר ואומר לכם גם היום בביטחון מוחלט - לא יהיה כלום כי לא היה כלום!".

והארץ תרעש ותגעש ליום-יומיים-שלושה. פרופ' מרדכי קרמניצר ומומחים נוספים למשפט חוקתי יתראיינו בתקשורת ויאמרו כי מבחינה ציבורית, נתניהו לא יכול להמשיך בתפקידו הציבורי הרם. הפוליטיקאים מהשמאל ינסו להקדים זה את זה בתגובות החריפות שהם יעבירו לתקשורת.

מנגד, חבר הכנסת דוד אמסלם והשרה מירי רגב ייצאו להגנתו של נתניהו ויתקפו את מי שקוראים לפיטוריו. שרת המשפטים, איילת שקד, תחזור ותבהיר כי נתניהו לא צריך להתפטר בגלל המלצות המשטרה, שכן ראש ממשלה צריך להתפטר מתפקידו רק אם יוגש נגדו בסופו של דבר כתב אישום.

עוד חודשים יעברו

ואז, נחזור לשגרה. התקשורת תתפנה לעסוק במשהו אחר. ונתניהו? נתניהו ימשיך להנהיג את המדינה כאילו כלום. וכדור החקירה יתגלגל באופן סופי אל הפרקליטות ואל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. ניסיון העבר מלמד שייקח להם עוד חודשים ארוכים להחליט אם לאמץ את המלצות המשטרה, ולזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי ובגין אילו סעיפים.

ואם ייערך שימוע, יעברו אחריו עוד חודשים רבים נוספים עד שתתקבל החלטה אם להעמיד את נתניהו למשפט. זה ייקח כנראה עוד שנה, שנה וחצי. ובטווח הזמן הזה נתניהו ייחקר גם ב"תיק הצוללות" וב"תיק בזק" (על קשריו עם שאול אלוביץ').

והציבור הישראלי? הציבור שכבר מחכה תקופה ארוכה מדי לתוצאות החקירה, בין שמדובר במי שרוצה שנתניהו יצא ללא פגע מהחקירה, בין שמדובר במי שחושב שצריך להעמיד את נתניהו לדין, יצטרך להמשיך להיאזר בסבלנות.

את הזמן הארוך מדי שלקח לרשויות לבדוק ולחקור את החשדות נגד נתניהו בתיקים 1000 ו-2000 כבר אי-אפשר יהיה לקצר. השאלה החשובה היא כיצד יוכלו המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, להביא לכך שבדיקה וחקירה של חשדות נגד אישי ציבור בכירים, שהאינטרס הציבורי לבירור מהר שלהם הוא גדול, יהיו קצרות יותר.

אחת הדרכים לקצר את משך הטיפול בחשדות נגד נבחרי ציבור היא לחדול מהמנהג של לקיים הליך ממושך של "בדיקה מקדימה" לפני קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית, כפי שנעשה במקרה של נתניהו ובמקרים רבים אחרים. הליך הבדיקה המקדימה אינו מעוגן בחוק. זהו יציר של רשויות החקירה והתביעה, שנועד רשמית לשמש בידן כלי עזר לצורך קבלת החלטה מושכלת אם לפתוח בחקירה או לסגור את התיק. הבדיקה מבוססת על ההכרה בהשלכותיה הנרחבות של ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית.

בהנחיית היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין, מ-31 בדצמבר 2015 נאמר כי "הסמכות להורות על ביצוע בדיקה כפעולה מקדימה, נובעת מהסמכות להורות על פתיחה בחקירה, אשר נגזרת מעקרונות היסוד של המשפט המינהלי. עקרונות אלה מחייבים הנחת תשתית עובדתית ראויה טרם קבלת החלטה. בהתאם לכך, הבדיקה המקדימה היא בגדר 'סמכות עזר טבועה', המהווה אמצעי נוסף המצוי בארגז הכלים של רשויות האכיפה, והן רשאיות לעשות בו שימוש במקרים המתאימים בבואן להכריע אם להפעיל את סמכותן ולהורות על פתיחה בחקירה פלילית".

באותה הנחיה כתב היועמ"ש כי פתיחה בהליך של בדיקה מקדימה תיעשה במקרים חריגים, אבל בפועל הפך ההליך לשגרתי ככל שמדובר באישי ציבור.

במקרה של נתניהו, חלפה יותר מחצי שנה מרגע שהחלה הבדיקה המקדימה, ביוני 2016, ועד שהחלה החקירה הפלילית בתיקים 1000 ו-2000 בדצמבר 2016. תקופה מבוזבזת שבה נמנעו הרשויות מלזמן לחקירה באזהרה את נתניהו ומעורבים אחרים. רק לפני כשנה, בינואר 2017, נחקר לראשונה ארנון מילצ'ן.

חקירתו באזהרה של ראש הממשלה נתניהו בפרשת המתנות ובפרשת היחסים עם נוני מוזס הציגה באור אבסורדי את ההבחנה שנקט היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, במשך חודשים ארוכים, בין בדיקה מקדימה של החשדות הנוגעים לנתניהו לבין חקירה פלילית של אותם חשדות.

כדי להדוף את הביקורת שנמתחה כלפיו בזמנו על ההחלטה שלא לעבור מבדיקה לחקירה, אמר מנדלבליט כי מדובר בהליכים שהם כמעט זהים. "אפשר לעשות מגוון רחב של פעולות ושימוש בכלים משמעותיים במסגרת הליך הבדיקה. הדבר המרכזי שלא עושים, זה שלא חוקרים חשודים באזהרה... הבדיקה והבחינה היא תמיד מקצועית, ויחד עם זאת לא נשפוט עד שנברר את המסד הראייתי".

זוכרים את אולמרט?

אך השאלה היא - אם ניתן לברר "מסד ראייתי" נגד חשוד בפלילים לפני שאותו חשוד תושאל ונחקר בנוגע לאותם חשדות, בידיעה שהוא עלול לעמוד לדין? נראה שלא. ובמילים אחרות, הליך הבדיקה המקדימה שננקט בישראל ביחס לנבחרי ציבור טומן בחובו מעין מלכוד: ללא מסד ראייתי, אי-אפשר לעבור לשלב החקירה, אך ללא חקירה באזהרה, לא ניתן לבסס מסד ראייתי. מה עוד שמדובר בהליך שמפלה לטובה לכאורה נבחרי ציבור. ולאור האמור יש לבטלו.

בינתיים, אם מישהו מצפה שנתניהו יקבל בשלב זה או אחר אחריות ויתפטר מתפקידו בשל החשדות נגדו - הוא יכול לשכוח מזה. אם מישהו מצפה שנתניהו יחדל מלתקוף את המשטרה ואת העומד בראשה על רקע החקירה - הוא יכול לשכוח גם מזה. כנראה, לא זה טיבם של פוליטיקאים בכירים.

ב-29 בספטמבר 2013, יום לפני יום הולדתו ה-68 וכ-9 חודשים אחרי שנפתח משפט פרשת הולילנד, עלה לראשונה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נאשם מספר 8 - ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שעמד לדין במשפט באשמה של לקיחת שוחד. בעדותו הכחיש אולמרט בצורה חד-משמעית את הטענה כי לקח שוחד מיזמי פרויקט הולילנד, באמצעות שמואל דכנר, עד המדינה המנוח שניהל את הפרויקט, תמורת קידומו.

"לא היה ולא נברא. שקר וכזב. המצאה לא מקרית שמאחוריה מסתתר משהו", אמר אולמרט - ורמז במילותיו כי הפרקליטות ניהלה מסע רדיפה נגדו. והסוף מוכר.