קריית אונו: המתכננים גאים, התושבים חוששים מ"אסון"

ביום שני שעבר אישרה מועצת העיר קריית אונו את המתווה לתוכנית המתאר הכוללנית לשנת 2040. התוכנית אינה סופית, ועוד תעבור מקצה תיקונים, אך כבר עכשיו ניתן לראות שהיא אינה מציעה חידושים מהפכניים. על פניו, נראה שקריית אונו תשמור על אופי פרברי-כפרי, ובכל זאת רבים מהתושבים חוששים שהתוכנית היא "אסון", ולא תוכל לספק תשתיות הנדרשות לצמיחה מהירה. תושבים מהעיר ניסו להיכנס לדיון האחרון (ראו מודעה מטה) אך נעצרו בכניסה, וכעת הם מתכוננים להגשת התנגדות.

מהנדסת העיר, אדריכלית אנדה בר, מאמינה שהחשיבות הגדולה של התוכנית היא יצירת הוודאות: "הסיטואציה שלנו היא שרוב הקרקעות של העיר כבר היו מתוכננות, אבל תוכנית המתאר עושה סדר מדהים: למשל, עשינו פרוגמה לצרכי ציבור. וידאנו שיש מספיק קרקע כדי לתת מענה לכל תוספת האוכלוסיה שתהיה. גם לגבי השימור - עכשיו יש לנו כל מה שנדרש לפי חוק. בסופו של דבר, מה שהתוכנית אומרת מבחינה פיזית, זה שהרוב המכריע של גידול העיר זה בשכונות החדשות, לפי תוכניות תקפות, וגם תוספת לא דרמטית בצירים הראשיים של העיר, שהם הרחובות לוי אשכול ושלמה המלך, כדי להפוך אותם לצירים אורבניים, לרחוב. יתרת העיר, שהיא ברובה צמודי קרקע, או רביעיות, שיש לה מאפיינים של כפר, תישמר כמות שהיא".

במקום שבו מהנדסת העיר רואה "תוספת לא דרמטית בציר הראשי", תושבי העיר חוששים מנתיב תחבורה ציבורית שיסכן את הולכי הרגל, מעומס על מבני החינוך ובכלל מגידול מהיר של העיר.

"אי אפשר לבטל תוכנית מאושרת לבנייה"

בקריית אונו יש כיום 107 אלף מ"ר שטחי תעסוקה וכבר עכשיו ברור שהעיר לא תוכל לאפשר התחדשות ללא תוספת במקורות הכנסה. האתגר הגדול של המתכננים הוא המיקום של העיר, ש"כלואה" בין כביש 4, גבעת שמואל, פ"ת ואור יהודה, הארנונה הגבוהה והדימוי. התוכנית קובעת אפוא יעד של 950 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, לפי חישוב של 15 מ"ר לנפש, שיפוזרו בשישה מתחמים, כולם בשולי העיר, על צירי תנועה ראשיים: פסגות אונו, שער הקריה, צומת סביון, שכונת האקליפטוס, שכונת נאות אריאל שרון (בסמוך לאוניברסיטת בר-אילן וכפר אז"ר) ובשטח שמערבית לתל-השומר (תמ"ל 1001). לאורך ציר שדרות אשכול יפותחו, בעיקר בקומות הקרקע, שטחי מסחר ותעסוקה.

אדריכל אורי מזור ממשרד האדריכלים פירשט-מזור, שריכז את הכנת התוכנית, מסביר שמדובר בתוכנית ייחודית, כי בשונה מתוכניות אחרות היא התייחסה לעיר מתוכננת. שטחה היה נתון, אין עתודה של שטחים חקלאיים שאפשר לבנות בהם, כמות האוכלוסיה לשנת היעד (80 אלף) הוכתבה על ידי מינהל התכנון, ואפילו מרבית השכונות החדשות תוכננו: "התפקיד של תוכנית כוללנית הוא לא רק לפתח את העיר לכיוונים חדשים ולפרוץ את גבולות המרקם הקיים, אלא לתכלל את כלל התוכניות לתמונת עתיד אחת. אנחנו נתנו את המסגרת הכוללנית".

מה זה אומר? "רוב ההתנגדות שבה פגשנו נגעה לצורך להגדיל את מספר התושבים. הפעילים לא הצליחו להבין למה אי אפשר לבטל תוכניות מאושרות. החזון המשמעותי שגובש לעיר הוא לעמוד בשנת היעד, 2040, ביעד הצפיפות הממוצעת שניקבע על פי תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, שהוא 12 יח"ד. בזכות שיתוף הציבור הבנו את החשיבות שהציבור מקנה לליבת היישוב.

"רוב גידול האוכלוסיה יהיה מעבר למרקם המוכר לציבור כיום. השכונות הקיימות, חוץ מאזור שדרות לוי אשכול, לא ישתנו. כל אזור אונו הוותיקה, אזור גגות הרעפים, שתופס למעלה מ-50% מהשטח הבנוי של העיר ומתגוררים בו 25% מהאוכלוסיה, לא הולך להשתנות. תוכנית המתאר קובעת בפעם הראשונה שאפשר ליצור עיר ששומרת על הליבה שלה, על מאפייני הבינוי שלה, על הקהילתיות ולפתח את האזור האינטנסיבי במעטפת".

"התושבים מתוסכלים"

אבל התושבים אינם משתכנעים. לחברת מועצת העיר קריית אונו, ליאת ארבל, ביקורת רבה על אופן קידום אישור התוכנית: "כל התהליך לא היה ברור. התושבים מתוסכלים. הם ישבו ערב אחרי ערב, במשך תקופה ארוכה, אבל בישיבה נאמר לנו, 'אוקי שמענו, והחלטנו לעשות מה שאנחנו רוצים'. למה באים לציבור אם לא מתכוונים להתייחס לדבריו? וחוץ מזה, אנחנו בשנת בחירות. מה אצה הדרך להצביע על תוכנית שלא ברור אם יש לה הסכמה גורפת? לא היה עדיף שהציבור יצביע על התוכנית במהלך הבחירות?"

א', רואה חשבון מקריית אונו, מוטרד בעיקר משאלת איתנותה הכלכלית של העיר: "אפילו ראש העיר אמר, לפני כשנתיים, שאנחנו כביכול אוכלוסיה עשירה, אבל מבחינת הכנסות העירייה, אנחנו כמו הכפרים הערבים העניים ביותר. קריית אונו לא סקסית מבחינת אזורי מסחר ותעשייה. הארנונה גבוהה מאוד ואנחנו לא יכולים להתחרות באור יהודה. כבר עכשיו השירותים המוניציפליים מתדרדרים. ההשקעה בקריית אונו בחינוך נמוכה ביחס לממוצע הארצי".

 המודעה שתושבים בקריית אונו הפיצו טרם ישיבת מועצת העיר