איזו חברת תעופה תפצה את הנוסעים בביטול טיסת קוד שייר?

3 בני משפחה יקבלו פיצוי של יותר מ-10,000 שקל מחברת התעופה סוויס בעקבות ביטול טיסה - כך פסק בית משפט לתביעות קטנות בקריות. שלושת בני המשפחה תבעו אמנם סכום גבוה בהרבה, 33,000 שקל, אולם יסתפקו בסכום שקובע החוק בישראל במקרים אלה - פיצוי של 2,080 שקל לכל אחד והחזר הוצאות.

המעניין בתביעה הזו היה הדיון על מי מוטלת האחריות כאשר מדובר בטיסת קוד שייר (כלומר הסכם בין חברות התעופה): האם על החברה שדרכה נרכש הכרטיס, במקרה זה סוויס - או על החברה שביצעה את הטיסה בפועל, כלומר אל-על.

הסיפור החל במארס 2017, אז רכשו באינטרנט בני המשפחה 3 כרטיסי טיסה מג'נבה לתל-אביב. הטיסה יועדה לחודש יולי. את הכרטיסים רכשו מחברת סוויס, כאשר הטיסה כאמור בוצעה על-ידי אל-על.

יום לפני הטיסה ניסו הנוסעים לבצע רישום מוקדם אונליין, וכשלא הצליחו, פנו טלפונית לאל-על- אז התברר להם כי הטיסה בוטלה זה מכבר. הנוסעים הופנו לחברת סוויס, שהנפיקה להם כרטיסים חדשים ליום המחרת למועד הטיסה המקורית. בשורה התחתונה, לא סוויס ולא אל-על הודיעו לנוסעים על ביטול הטיסה, כך שהם לא נערכו מראש ללילה נוסף בג'נבה.

הנוסעים הכניסו לתביעה גם דרישה לפיצוי בגובה של כ-15,000 שקל, לאור העובדה שבלילה הנוסף מכוניתם נפרצה בסמוך לצימר בו שהו, ונגנב כל רכושם. לטענתם, אילולא ביטול הטיסה, הגניבה הייתה נמנעת - טיעון שבית המשפט מצא כלא רלוונטי.

מי האחראית לפצות את הנוסעים על ביטול הטיסה? אל-על, מבחינתה, טענה כי סוויס גבתה את התמורה מהנוסעים, והיא זו שגם הייתה אמורה לעדכן את הנוסעים בדבר ביטול הטיסה. אל-על טענה כי היא עדכנה את סוויס בטווח של 75 ימים לפני מועד הטיסה כי זו תבוטל. לפיכך דרשה אל-על שהתביעה נגדה תידחה.

סוויס, מצידה, טענה כי כל עיכוב כזה או אחר צריך לחול על אל-על, בתור מפעילת הטיסה בפועל.

סגן נשיא בית המשפט, השופט נווה ערן, פסק כי מי שצריכה לשאת באחריות היא סוויס, שיכלה לטענתו למנוע את הסיטואציה אחרי שאל-על עדכנה אותה בדבר הביטול הצפוי בטווח של 75 ימים מראש.

השופט סבר כי לנוסעים מגיע לקבל פיצוי בהתאם לחוק, כולל החזר הוצאות לינה והסעות לנמל התעופה. אל אלה הוסיף 3,000 שקל כפיצוי עבור עוגמת-נפש. בסך-הכול נקבע כי סוויס תשלם לנוסעים כ-10,240 שקל, כולל החזר אגרת התביעה (ת"ק 18177-11-17).