תיקון מוניטרי: הירידות בבורסה סבירות וקשורות לשינויי הריבית

אל תפחדו מהתנודתיות בשוק המניות - היא נורמלית לגמרי. כן תפחדו מאיך שהמניות הגיעו לרמת מחירים כה גבוהה, מפני שהיא משקפת כלכלה שעדיין תלויה במידה לא נורמלית בריביות נמוכות ובנכסים במחירים גבוהים.

הצניחה של מדד דאו ג'ונס שהסתיים ביום שני שעבר ב-2,271 נקודות, שהם 9% בשבוע, לא עמדה אפילו בתקן של תיקון בשוק, שהוא 10% ויותר. העלייה של 567 נקודות ביום שלישי הייתה לא משמעותית במיוחד באחוזים. ביום רביעי נרשמה תנודה של 509 נקודות בין המדד הגבוה והנמוך היומי, ודאו נסגר לבסוף בירידה של 0.1% (19 נקודות) ברמה של 24,893.35.

ומה שמרגיע עוד יותר הוא שהתנודתיות נובעת מהסיבה הבנאלית ביותר: חששות מהאינפלציה והריביות.

בהלת אינפלציה היא חיה שונה לגמרי מבהלת הדפלציה שטלטלה את השווקים בעשור האחרון, כולל המשבר הפיננסי של 2008, משבר החובות הריבוניים באירופה ב-2011 וההאטה בסין ב-2015. כל אחד מהאירועים הללו הפיל או איים להפיל כלכלת-מפתח עולמית והוריד את האינפלציה לטריטוריה שלילית. אז המשקיעים הימרו על פעולה של הבנקים המרכזיים כדי לאושש את הצמיחה.

רכבת 

הפעם לא מדובר על צמיחה איטית, דפלציה או עוד הקלה כמותית של בנק מרכזי, אלא להיפך. ביום רביעי לפני עשרה ימים, הפדרל ריזרב פרסם הודעה שבה הוא צפה עוד העלאות ריבית הדרגתיות. המילה "עוד", שלא הופיעה בהודעה בדצמבר, אותתה בעדינות שהגיע זמן הריביות הגבוהות יותר. ודוח התעסוקה שפורסם יומיים אחר כך הצביע על עליית השכר הגדולה ביותר מאז 2009 (2.7% בממוצע בשנה).

בבהלת הדפלציה, המשקיעים חיפשו מקלט באג"ח ממשלתיות, והעלו את מחיריהן תוך הורדת התשואות. כעת התשואות בארה"ב עולות, לשיא של קרוב לארבע שנים, נכון ליום שלישי האחרון. אינפלציה נובעת מכלכלה שמגרדת את תחתית כושר הייצור שלה. זוהי התפתחות חיובית מיסודה. שכר גבוה יותר ותחזיות רווח גבוהות יותר אינם מבשרים מיתון או שוק דובי ממושך.

נכון, אם האינפלציה תעלה מעל היעד של הפד, 2% לשנה, לתקופה ממושכת, שערי הריבית יהיו גבוהים בהרבה, ותיתכן גלישה למיתון. אבל למה לחשוב על זה כשהאינפלציה, ללא מחירי המזון והאנרגיה, תקועה מתחת ל-2% זה חמש שנים, ולא עלתה ל-3% כבר רבע מאה?

אבל נדרשו תשע שנים, ואבטלה שהיא הנמוכה ביותר מאז שנת 2000, כדי להניב את העלייה הצנועה בשכר (שגם היא עלולה להתנדף). זה מצביע על אוכלוסייה מזדקנת ופריון פושר, שהם רוחות נגדיות חזקות ומתמשכות לצמיחה בטווח ארוך, אפילו אם קיצוצי המס יעלו אותה בטווח הקצר.

לא צריך את אמצעי הגברת הצמיחה

תשואות אג"ח האוצר הן עדיין מתחת ל-3%, ומתחת ל-1% בניכוי אינפלציה. מחוץ לארה"ב הן נמוכות אפילו יותר. זוהי התוצאה של תחזית צמיחה פסימית, ושל מאמצי בנקים מרכזיים להגביר את הצמיחה על ידי ריביות נמוכות ורכישת אג"ח בטריליוני דולר. אלו חדשות טובות שאמצעים כאלה כבר אינם נחוצים. הפד החל לייקר את הריבית בסוף 2015 ולצמצם את רכישות האג"ח שלו בשנה שעברה. כך נוהגים גם הבנק המרכזי האירופי והיפני.

אבל קרוב לעשור של מדיניות מוניטרית אולטרה-מקילה שיגר את מחירי הנכסים לגבהים, ושמר על תנודתיות נמוכה לא טבעית. גם אחרי הירידה האחרונה, ערך שוק המניות האמריקאי בסגירת יום שני שעבר היווה 152% מהתמ"ג האמריקאי, מול 127% בשיא שלפני המשבר של 2008.

ההפרזה במינוף שהציתה את המשבר הפיננסי של 2008 כבר אינה קיימת כמעט היום, אבל רעב לסיכונים עדיין קיים בשווקים, מהביטקוין עד אג"ח הזבל ונכסים ריאליים בטורונטו וסידני. מעגלי גאות ושפל תקופתיים מאפיינים אולי עולם של צמיחה נמוכה וריביות נמוכות, כשהמניות ביפן עברו 14 שנות שוק דובי מאז 1990 ושש שנות שוק דובי מאז 2008.

בגולדמן זאקס מעריכים שמחירי המניות הגבוהים תרמו 0.6 נקודת אחוז לצמיחה בארה"ב ב-2017באמצעות אפקט העושר - משקי הבית מוציאים את רווחיהם בבורסה. לפי חישובי גולדמן, מפולת של 20% במחירי המניות השנה תגלח 1.1 נקודות אחוז מהצמיחה, כלומר את כל האפקט הצפוי של קיצוצי המס.