תחבקו אותם גם בשגרה

תודה רבה לכל המחזקים, הדואגים והמבינים לליבם של תושבי הצפון. תודה לכל הפוליטיקאים שרצים לאולפנים כדי לנאום על ההסלמה ולהביע אמפתיה. תודה רבה לכולכם שנזכרתם, כי בדרך-כלל אתם נותנים להם אצבע משולשת. תושבי הצפון לא צריכים אתכם עכשיו. הם זקוקים לחיבוק החם שלכם בימי שגרה, כדי שיוכלו להיות חזקים בימי חירום.

חברי הכנסת והשרים האמפתיים כל-כך עסוקים ביום-יום בפוליטיקות קטנות, התגוששויות בכנסת וסגירת חשבונות אישיים, במקום לדאוג לדבר בסיסי כמו מיגון היישובים. לפי נתונים שהציג בכנסת אל"מ גולן ואך, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, ל-24% מהתושבים היהודיים ול-42% מהתושבים הערביים בקו של עד 9 ק"מ מגבול הצפון אין ממ"ד, מקלט פרטי או ציבורי או מיגון המוני אחר שיתאים לשהייה ארוכה, נתון שהיה אמור להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות.

גם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לא הצליח להבין למה לא מומשה החלטת הממשלה מ-2014 להעביר בכל שנה 150 מליון שקל במשך 10 שנים כדי לסגור את פערי המיגון הגדולים האלה. "מיגון העורף בצפון לוקה בחסר באופן משמעותי בהשוואה לדרום הארץ", קבע נחרצות, ומשרד האוצר מיהר לעדכן שנתן הוראה להעביר לטובת המיגון 150 מליון שקל.

ח"כ משה גפני אמר בתגובה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ש-150 מליון שקל זה כסף קטן. "אם יש אילוצי תקציב, אני לא מזלזל בהם, אבל לא לדבר על בשורה". בצפון, אגב, עדיין מחכים לכסף.

הם גם מחכים שם כבר למעלה משנה לתקציבים של "תוכנית הצפון" המפוארת, שאותה כינה לא מזמן ח"כ מיקי לוי בוועדת הכספים "ישראבלוף".

תקציבים שהובטחו לא הועברו, פרויקטים לא תוקצבו, וח"כ לוי מצא את עצמו נלחם כדי למנוע את קריסת בית החולים בנהריה, כדי למצוא מימון להקמת מרכז שיקומי בבית החולים בטבריה, ועוד פתרונות לחולים שמחכים חצי שנה לתור לסי.טי. כמו כן, היה צריך להשיג כסף לשיפוץ מכינות קדם-צבאיות מתפוררות ונלחם כדי שבעוד שנתיים יזרמו מים בשלומי, מעלות, נהריה ועכו, כי הספקת המים לצפון לקויה. "מציגים לנו תקציבים צבועים בוועדה", זעק, "איפה התקציבים הנוספים"?

את זה שואל גם מנהל בית חולים הרמב"ם, פרופ' רפי ביאר, שאחראי על הטיפול בשני הטייסים שנפצעו ומחוזר בימים אלה מאוד על-ידי כלי התקשורת. אותה תקשורת שדיווחה לפני שבועיים בכמה משפטים יבשים שחדר המיון של בית החולים נמצא בתפוסה חסרת תקדים של 200%, מה שגרם לחולים לחכות מעל 10 שעות לטיפול ראשוני. ביאר מתחנן לתוספת תקנים ומיטות כבר שנים, עשה כל מה שנדרש כדי לזכות בתקציב לקיצור תורים ולא קיבל אגורה.

אבל כשמטוס של חיל האוויר נופל, רמב"ם ערוך ומוכן לתת לטייסים הפצועים את הטיפול המיטבי, וכולם שוכחים את הפירואטים הכלכליים שהוא עושה בכל יום כדי לתת טיפול סביר לזקנה במסדרון.

אז תשמרו את החיבוקים שלכם לזמן שתושבי הצפון באמת יזדקקו להם, ברגע אחרי שהאזעקות יפסיקו לצרוח ומנועי המטוסים יכבו, בשגרה המקוללת כששוב יתווכחו עם הפקידה שהם צריכים תור דחוף לרופא משפחה עכשיו ולא לעוד שבוע, כי לילד כואבת האוזן, כשיחכו שעה ו-10 דקות אם יפספסו במקרה את האוטובוס היחיד ביישוב, או יעמדו שעה בפקק בכביש 89 לעבודה בנהריה.

אסור להגיע למצב שבו קריאת ההשכמה הלאומית תהיה נפילת פצצה של 500 טון על בית ביישוב צמוד גדר. אז, באמת, כל החיבוקים שבעולם לא יועילו.