הבנקים יעבירו מידע על תנועות עו"ש לחברות פינטק?

משרד האוצר ובנק ישראל שוקלים לחייב את הבנקים להעביר תוך חצי שנה לחברות פינטק, הפעילות בתחום ההשוואות והייעוץ, מידע שכולל את תנועות העו"ש ופירוט השימוש בכרטיסי אשראי של הלקוחות.

ל"גלובס" נודע כי באחרונה בנק ישראל הנחה את הבנקים להיערך ליישום פתרון טכנולוגי שיאפשר לפלטפורמות טכנולוגיות המבצעות שירותי השוואת עלויות (אגרגטורים) גישה אל מערכות הבנקים לצורך קבלת הנתונים על לקוחות שיאשרו זאת. יחד עם זאת, גורמים רגולטוריים מציינים כי עדיין לא התקבלה החלטה סופית האם להעביר נתונים רגישים כאלה.

מדובר בחלק מיישום כתב העקרונות של משרד האוצר ובנק ישראל, שאותו גיבשו הצדדים לפני קרוב לחודשיים. אלא שנראה כי בפועל עשויים הבנקים להידרש להעביר מידע רחב יותר על הלקוחות לאותן פלטפורמות מכפי שהוגדר במזכר ההבנות.

תזכורת קצרה: מזכר ההבנות שמטרתו הייתה לקדם צעדים להגברת התחרות במערכת הבנקאית כלל את הסעיף "החצנת מידע על-ידי המערכת הבנקאית לנותני שירות השוואת לקוחות". בטווח הארוך אמורים הבנקים ליישם מנגנוני Open Api. מנגנון ה-API הוא מערכת פתוחה, המאפשרת לגופי פינטק להתממשק אל הבנק ואל הנתונים שלו, ולשאוב ממנו מידע על לקוחות שיאשרו זאת. ה-API יפתח את הדלת למאגרי המידע הנעולים של הבנקים, ויאפשר בעיקר לגופי פינטק להיחשף למידע על לקוחות הגופים המתחרים ולהציע בהתאם לכך הצעות אטרקטיביות. תהליך שכזה שעשוי להגדיל דרמטית את התחרות.

ועדת שטרום קבעה כי יש לקדם הכנסת ממשק כזה למערכות הבנקים. אלא שיישום הממשק הוא תהליך שצפוי לקחת כשנתיים. כפתרון ביניים נקבע במסמך ההבנות, כי "יפעל בנק ישראל להסדרת העברת 'תעודת זהות בנקאית' מהבנקים לצדדי ג' שהינם מפוקחים, וזאת לאחר קבלת בקשה מצד' ג' בשמו של הלקוח. מידע נוסף יועבר ככל שיוסכם על כך במסגרת הצוות המשותף. השירות ייושם במהלך 2018, לאחר פרסום הוראה של הפיקוח על הבנקים והיערכות של הבנקים".

מטרת היוזמה הזו היא להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית ללקוחות הפרטיים. בעשור האחרון התפתח מאוד השימוש במנועי חיפוש והשוואה בתחומים שונים כגון תיירות וקמעונאות, מה שהביא לחיסכון עלויות ללקוח.

הלקוח הממוצע לא נוהג לרוב לבצע שופינג בין הגופים הפיננסיים. אותן פלטפורמות דיגיטליות אמורות להפוך את תהליך ההשוואה לפשוט ומהיר, וככל שיהיו בידיהן יותר נתונים על הלקוח, התהליך גם יהיה יעיל יותר.

בנק ישראל החל לקדם את ההוראה כפי שסיכם עם האוצר, ובפגישות שנערכו עם הבנקים התברר כי נבחנת האפשרות שלא רק תעודת הזהות הבנקאית תועבר לאותם גופים, אלא כאמור גם פירוט תנועות העו"ש של הלקוח, והתנועות בשימוש בכרטיסי אשראי, קרי איפה ביצע הלקוח הרכישות ובאילו סכומים.

במערכת הבנקאית מציינים כי מדובר בתוספת דרמטית של המידע שיצטרכו להעביר. "אמנם המידע יעבור לגופים עם רישיון, אך תנאי הרישיון והפיקוח על אותם גופים אינם נוקשים במיוחד. מי מבטיח שהמידע הזה לא ידלוף הלאה, או שלא ייעשה בו שימוש לא ראוי? אם תהיה תקלה, בסוף יבואו בטענות אל הבנקים שסיפקו את המידע לאותם גופים", אומר גורם במערכת הבנקאית.

הרישוי והפיקוח על אותם גופי פינטק יבוצע על-ידי רשות שוק ההון. בימים אלה צוות של האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל אמור לקבוע את התקנות של הליך העברת המידע ותנאי הרישוי והפיקוח. התקנות אמורות להתייחס לסוג המידע שיעבור, תדירותו, דרישות בתחום אבטחת המידע מהגופים שיקבלו רישיון וגישה אל נתוני הבנקים. כמו כן אמורות להיקבע סוגיות, כגון - איזה מידע יכול אותו גוף פינטק לשמור אצלו ואיזה מידע עליו למחוק, וגם נוהלי עבודה מול לקוחות.

מדובר בצעד שקיים בו מצד אחד פוטנציאל לשיפור משמעותי בתחרות במערכת הבנקאית. יחד עם זאת, הנתונים אותם שוקלים באוצר ובבנק ישראל לפתוח לגופים חיצוניים נחשבים לנתונים רגישים מאוד - שתקלה שתוביל לדליפתם או לשימוש לא ראוי עלולה להביא להשלכות קשות.