"קנאביס סטארט-אפ ניישן"

בחודשים האחרונים עלתה מחדש לכותרות "רפורמת הקנאביס" אשר מוביל משרד הבריאות בשנים האחרונות. אין ספק כי ישראל היא פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי וייחודה של הרפורמה נעוץ ביכולתה למצב את ישראל בקדמת התעשייה המתפרצת הזו.

למרות המאמצים האדירים לקדם את ישראל בתחום, אנו עדים למצב של חוסר יציבות רגולטורי. מדי בוקר אנו מתעוררים לידיעה חדשה - יום אחד היצוא עומד להיות מאושר וביום השני הוא שוב מוקפא. רק לפני שבוע הקפיא ראש הממשלה בנימין נתניהו את היוזמה לייצא, והצטרף אליו אתמול שר הבריאות יעקב ליצמן. בינתיים הבלגן חוגג, ומי שנפגע זו הכלכלה הישראלית והיכולת שלנו כמדינה להפוך לשחקן מוביל במרוץ הקנאביס הרפואי העולמי.

עם זאת, לעת עתה הכנסים מלאים, ההשקעות מצפון אמריקה ואירופה מגיעות וחברות מנפיקות מניות בסכומים יפים. במסגרת "הבהלה לזהב הירוק" הונפקו ע"י משרד הבריאות למעלה מ-250 אישורים עקרוניים לרישיונות גידול, כסף רב הושקע ואירועי הימים האחרונים שמים קבוצות לא מעטות בערפל לגבי עתיד הפעילות שלהם, אשר התבסס על שוק יצוא עתידי בשווי של כמעט 8 מיליארד דולר ושצפוי לצמוח ליותר מ-30 מיליארד דולר ב-2021 ויותר מ-50 מיליארד דולר ב-2025.

דווקא אי הוודאות מחדדת נקודה חשובה, המקום שאליו צריך להסתכל ושבו יש לישראל יתרון משמעותי אינו בהכרח גידול ויצוא פרחים, אלא מחקר ופיתוח מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס, אחראיים עם הוכחות מדעיות מאחוריהן. אין ספק שישראל היא סוג של "נס חקלאי", אך למרות זאת כמות השטחים החקלאיים בה ועלויות ההקמה והתפעול לא יוכלו להתחרות למול מדינות מהעולם המתפתח. בנוסף, התמקדות בתחום הפיתוח הרפואי יכולה לתת מענה לחשש לזליגת חומר לגורמים פליליים.

המגמה בעולם ברורה: מעבר מעישון פרחים לשימוש במוצרים המכילים חומרים המופקים מקנאביס. במהלך 2015 ו-2016 שוק פרחי הקנאביס ירד מקרוב ל-90% מהיקף השוק לכ-55%. בשוק הקנאביס הרפואי המגמה אפילו גדולה הרבה יותר. מכירת מכשירי אידוי, מזון ומיצויים גדלו בהתאמה. שאיפת הצרכנים והרגולטורים היא למוצרים מבוקרים בעלי תכולה קבועה, וכן הימנעות מחומרים מזיקים הנוצרים בעת העישון.

כבר בשנות ה-60 פרץ פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית את הדרך כאשר היה הראשון לבודד חלק ממרכיביו הפעילים של צמח הקנאביס. משולם נחשב אבי תחום הקנאביס ובאוניברסיטה העברית הוקם מרכז מחקר בנושא ופועלות בו כ-23 מעבדות בתחום. פרופ' דדי מאירי מהטכניון אשר חוקר את השפעת זנים שונים של קנאביס על מחלת הסרטן נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם כיום והרשימה של חוקרים ויזמים עוד ארוכה. יתרה מזאת, הסיכוי ליצוא מוצרים שיפותחו וייוצרו תחת הסטנדרטים של תעשיית הפארמה גדול לאין שיעור.

יש למקד השקעות בחדשנות ומו"פ ולהפוך את ישראל ל"קנאביס סטארט-אפ ניישן". כשם שכל העולם הגיע לראות את הפיתוחים המרשימים בכנס הסייבר שהתקיים בישראל וכשם שחברות כמו פייסבוק גוגל ואינטל פותחות מרכזי מו"פ פה, כך גם בתחום הזה ישראל יכולה לבסס את עצמה בשורה הראשונה של החדשנות.

■ הכותב הוא מנכ"ל נקסטייג', מרכז לפיתוח מוצרי קנאביס.