1. ספר התקציב. הנה כמה מספרים:
חובות קרן: 95 מיליארד שקל.
שכר ותנאים לעובדי המדינה: 130 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון: יגיע ל-70 מיליארד שקל (בסיס התקציב הוצאה מותנית בהכנסה עדכונים, לא כולל סיוע ביטחוני אמריקאי).
פחות מיממה של לחימה בצפון בשבת האחרונה מאיימת לזעזע את תקציב 2018-2019. מערכת הביטחון, מחוזקת בגבו הרחב של השר אביגדור ליברמן, מאיצה את סבב דרישת תוספת המיליארדים לתקציבה. גם בלא אירועי השבת האחרונה יש עילות לדרישת התוספות. לא חשוב מה יגיד שר האוצר, משה כחלון, אם בכלל יגיד, או מה תחליט הממשלה, אם בכלל תחליט - תוספות יגיעו. כמו תמיד. דוח מרכז המחקר והמידע בכנסת מסוף 2014 מצא כי תקציב הביטחון גדל מדי שנה ב-25% בגלל תוספות והעברת עודפי תקציב משנה קודמת).
לאן הולך התקציב שגדל בשם האיומים? יותר ממחציתו עובר להוצאות שכר, תנאים וגמלאות. רוב רובם עבור פקידים ואנשי מקצוע שהולבשו מדים - שהם החלק המרכזי בצבא הקבע. פי כמה וכמה יותר מלוחמים ותומכי לחימה (שבשמם מתבצעות העלאות השכר, היציאה לגמלאות בגיל 44 ופנסיית הגישור). בעוד שהחלק הזה בתקציב כל הזמן עולה (בפועל אנחנו לא באמת יודעים מה גובה ההתחייבויות של הצבא, גם לא על פי הדוחות הכספיים של החשבות הכללית באוצר. אולי יודעים, אבל מסתירים) - חלק אחר מצטמצם.
סעיפי ה"התעצמות" בתקציב קטנים. אחוז ההוצאה להתעצמות מתוך התקציב הכולל, שקלים וגם דולר סיוע, נחתך בעשורים האחרונים - והוא בחזקת "סודי ביותר". לא רק הרחק מעיניו של ציבור משלם המסים, אלא גם הרחק מעיני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושל המועצה לביטחון לאומי. מה שמעלה חשש שגם כאשר האיומים רועמים - תוספות המיליארדים לא באמת מגיעות למטרות הביטחון המוצהרות.
2. עלות לחימה. צוק איתן לדוגמה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, 34 ימים ב-2006, קיבלה מערכת הביטחון תוספת מיוחדת של 8.2 מיליארד שקל. לאחר 41 ימי לחימה בצוק איתן, 2014, הודיעה מערכת הביטחון כי בדקה ומצאה שעלות המבצע, מגיעה ל-9 מיליארד שקל.
החשבת הכללית דאז, מיכל עבדי בויאנג'ו, אמרה שתבדוק ודרשה לקבל את כל מסמכי ההוצאות. "היא ספרה כדור-כדור" גיחכו הביטחוניסטים, ואפשר שזה בדיוק מה שאנשי החשב עשו בפועל. התוצאה: באמצע ספטמבר אותה שנה העבירה החשבת למשרד הביטחון את החשבון הסופי: העלות עומדת על 6.2 מיליארד שקל. כלומר 2.5 מיליארד שקל פחות מהדרישה המקורית. כסף שלא נמצא לו ייחוס למערכת הלחימה.
3. התוספת. עוד לפני אירועי השבת, דיבר ליברמן על תוספת של 4.8 מיליארד שקל. כחלון, שעם כניסתו לתפקיד, בריספקט של חייל פשוט ובתמימות של שר מתחיל, הורה לפקידי האוצר "לא להתקוטט" עם ראשי הביטחון. כחלון אמר וחתם מול מי שהיה אז שר הביטחון, משה יעלון, על הסדר תקציבי ארוך טווח. "הסכם כחלון-יעלון", שהתבסס על "הסכמות" בין מנכ"ל הביטחון דאז דן הראל לממונה על התקציבים דאז אמיר לוי. ההסכם התבסס כולו על המסמכים והמספרים של הצבא ומשרד הביטחון - בלי שאנשי המקצוע באוצר בדקו אותם. לימים הם נדרשו לעבור על המסמכים, אבל זה היה מאוחר מדי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
