יעקב יורד מן הסולם

זה הזמן לבקר את המושחתים, את החשודים בשחיתות, את המורשעים שעדיין לא הספיקו לערער, את המערערים שלא הורשעו, ואת מיליוני המצביעים שאין להם מושג מה לעשות בפעם הבאה. בעצם היום שבו התהפכה החרב מעל צווארו של בנימין נתניהו, הגיליוטינה ניסתה לרדת על צווארו של נשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה (Zuma). הוא עלה לשלטון 40 יום לאחר נתניהו, במאי 2009. שערוריות מסמרות שיער רדפו אותו מן היום הראשון של נשיאותו, מפני שהן רדפו אותו הרבה לפני נשיאותו.

ספק אם איש זולתו היה מחזיק מעמד כמעט תשע שנים, מערים על יריביו, רוכש את חיבתם של חברי מפלגתו, ועושה משהו שראש ממשלת ישראל היטיב כל כך לעשות בשנים האחרונות ובשעות האחרונות: להציג את עצמו כקורבן של קונספירציה, ולהטיל את האשמה על האליטות.

מה מסקרן הוא צירוף המקרים הזה, המסמיך את קו חייהם הפוליטיים מנקודת היציאה עד, אולי, נקודת הסיום. זמנו של הנשיא זומה אוזל והולך. אתמול, ההנהלה הארצית של מפלגת השלטון הנצחית, הקונגרס האפריקאי הלאומי (ANC), ציוותה עליו להתפטר. הוא רוצה שלושה עד שישה חודשים. המפלגה מוכנה להעניק לו 48 שעות.

 ג'ייקוב זומה

ארגון מהפכני

המפלגה אינה מפטרת, אלא "מחזירה" אותו. שימוש הלשון באנגלית הוא recall. בעיניה, היא העניקה לו מנדט, ועכשיו היא משתמשת בזכותה לשלול את המנדט.

מעניין מה היה קורה אילו מרכז הליכוד ניסה לעשות משהו מעין זה. אבל הליכוד אינו מפלגה כ-ANC. מעטות מאוד הן המפלגות בעולם הדמוקרטי הדומות ל-ANC. היא ארגון מהפכני עם הרגלים מהפכניים רבי שנים ועם הנהגה קולקטיבית. היא אמנם לא אסרה ויכוח חופשי, אבל ציפתה לציות מלא משהסתיים הוויכוח.

היה מאלף לצפות אתמול במראיין טלוויזיה צעיר בדרום אפריקה מנסה לחלץ הסברים פשוטים מפי מזכ"ל ANC. מנהיגי הארגון הזה אינם רגילים להסביר את עצמם. שקיפות היא מהם והלאה. (בראיון אפשר לצפות ביוטיוב, http://tinyurl.com/sabc-anc-secgen; אפשר גם לצפות בנשיא זומה מלגלג על הדרישה שיתפטר בנאום באוזני פעילי מפלגה חתומי הבעה, http://tinyurl.com/zuma-mock).

בספטמבר 2008, הנהלת המפלגה החליטה לסיים את כהונתו של הנשיא דאז, תאבו מ"בקי (Mbeki). אז זה לא היה קשור בשחיתות, אלא באי הסכמות פוליטיות ובסגנון עבודה. מ"בקי, אויבו המר של זומה, ציית להחלטת המפלגה, והתפטר כעבור יומיים. זומה ירש אותו.

ציות לרצון המפלגה הוא עניין של משמעת מהפכנית, או כלל של כבוד, אבל הוא וולונטרי. אם המפלגה רוצה להכריח את הנשיא להתפטר, יש לה דרך רק דרך חוקית אחת: להצביע אי אמון במליאת הפרלמנט.

נשיאות דרום אפריקה היא אמנם כהונה ביצועית, לא סמלית, אבל בניגוד כמעט לכל הנשיאויות הביצועיות עלי אדמות, רוב פשוט במליאת הפרלמנט מספיק להדיח את נושא הכהונה. אין צורך ברוב מיוחס, אין צורך במשפט הסנאט (כמו בארה"ב, למשל). צריך רק לבקש הצבעה, ולהרים ידיים.

הנשיא החכיר את ממשלתו

הרבה שרצים, או צילי שרצים, דבקו בזומה. חקירות פליליות על לא פחות מ-783 סעיפי אישום, כולל שוחד על עיסקת נשק, התנהלו נגדו עוד לפני נשיאותו. הוא נשלח לערכאות, אבל יצא משם בשלום, נבחר לנשיא המפלגה, ואחר כך היה מועמדה לנשיאות (הנשיא אינו נבחר במישרים, אלא בהצבעה בפרלמנט, ירושה קצת משונה מימי האפרטהייד).

במרוצת כהונתו התחילה להתגלות פרשת שחיתות עצומת ממדים, גדולה מכל החשדות הקודמים: קונספירציה בין הנשיא ובני משפחתו לבין אימפריה כלכלית בשליטתה של משפחת מהגרים הודיים ששמה גופטה. היא שולטת בבנקים, בחברות תעופה, במכרות אוראניום וזהב, בגופי תקשורת ובעסקים רבים אחרים, בדרום אפריקה ובהודו.

גילויים מסמרי שיער הוכברו על הדרום אפריקאים מאז 2013. הם הראו לכאורה, שהנשיא החכיר חלקים של ממשלתו למשפחת גופטה, והניח לה להחליט על מינויים בכירים במשרדי ממשלה. השערורייה איימה להטביע את זומה, לאחר שהוחשד כי הדיח את שר האוצר המוערך שלו, כמעט לפני שנה וחצי, כדי לרצות את מיטיביו מן הגופטה.

בזמן כתיבת הרשימה הזו, הבוקר, מופיעות ידיעות באתרי חדשות דרום אפריקאיים, שמחלק הפלילים של משטרת דרום אפריקה עומד בעיצומה של פשיטה על מעונה של משפחת גופטה. זה סימן שימי חסינותה חלפו עברו. ראש התביעה הכללית בדרום אפריקה אמר אתמול, כי החלטה על הגשת כתב אישום נגד הנשיא עצמו תיפול "עד סוף השבוע הבא".

הבסיס שלנו מצטמצם

מפלגת השלטון ידעה על ההאשמות במשך שנים. כל דרום אפריקה ידעה עליהן. העיתונות הבינלאומית חקרה אותן בהרחבה (אוסף עצום של קישורים אפשר למצוא בערך Gupta Family במהדורה האנגלית של וויקיפדיה). היא לא נקפה אצבע. מה הביא אותה אפוא אל המהלך הדרמטי של אתמול? התשובה פשוטה למדי: הסקרים.

בפעם הראשונה מאז קץ האפרטהייד התחילה להסתמן בשנה האחרונה האפשרות, ש-ANC תאבד את הרוב המוחלט שלה בפרלמנט. מזכ"ל המפלגה הודה בראיון הטלוויזיה המוזכר למעלה, אם גם בחוסר חשק מופגן, כי "משתרר הרושם שהצטמצם בסיס התמיכה שלנו". הבחירות מיועדות להיערך בעוד קצת יותר משנה. מה טוב אם המפלגה תוכל לטעון שהיא ריעננה את עצמה מבעוד מועד.

אם יתפטר זומה, המפלגה תוכל להחליף אותו מיד בסגנו, סיריל ראמאפוסה (Ramaphosa), שכבר ירש את זומה לפני חודשיים בנשיאות המפלגה. ראמאפוסה היה המנהיג הנועז והכריזמטי של האיגודים המקצועיים בסוף ימי האפרטהייד. נלסון מנדלה ראה בו את יורשו המועדף. המפלגה העדיפה את תאבו מ"בקי. לראמאפוסה הוענקה משימה אחרת, מסקרנת ומאלפת: להפוך לאיש עסקים עשיר, כדי להעניק למפלגה אחיזה במגזר הפרטי. הוא עמד במשימה. הוא עכשיו אחד מעשירי דרום אפריקה, והוא מוכן למשימה הבאה.

אבל ראמאפוסה, על אף שורשיו באיגודים, קרוב אל האליטה של המפלגה, זו החשודה בעיני פעילים שהיא מתאמצת קצת פחות מדי לקעקע את המורשת הכלכלית של האפרטהייד.

זומה היה קרוב יותר אל השטח. הוא נועד להחזיר את ה-ANC אל בסיסה הטבעי, אל המיליונים שהיציאה מן האפרטהייד לא הרעיפה עליהם את הברכות המקוות. הביקורת הרגילה הנשמעת מצד הרדיקלים ב-ANC היא שהדמוקרטיה הפוליטית לא הביאה איתה את הדמוקרטיה הכלכלית; שעושרה של דרום אפריקה עדיין נמצא בידי מעטים, גם אם לא עוד רק בידי לבנים; שמצוקה איומה שורה על רוב השחורים, בערים ובכפרים (האבטלה עומדת על 30% מכוח העבודה, והיא גדולה הרבה יותר בין צעירים).

כישלון זומה הוא יותר מצירוף כל תכונותיו השליליות של פוליטיקאי מושחת. הוא כישלונו של דור האבות, אחרונים לאפרטהייד וראשונים לשחרור. מפלגת השלטון של דרום אפריקה שמטה את רוב האשראי שלה, ולא יהיה ביטוי הולם יותר לכישלונה ממיצוי הדין עם האיש שהיא שלחה להיות נשיא.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny