"בסוף גם מיקרוסופט יבינו שלא כדאי להשקיע כסף במשרדים"

התחרות בשוק חללי העבודה המשותפים צוברת תאוצה: בתחילת החודש אוכלסה הקומה השלישית במתחם חללי העבודה המשותפים BE ALL שהקימה חברת שובל ניהול והשקעות שבבעלות נס שובל, בפרויקט מגדלי אלון בתל אביב. זאת בהמשך לעסקת שכירות מחודש יולי 2016 שבה שכרה נס שובל מחברות הביטוח הראל ומגדל שבע קומות משרדים בשטח 14 אלף מ"ר ברמת מעטפת בסכום המוערך ביותר ממיליון שקל בחודש לתקופה של 25 שנה. בנוסף השקיעה שובל במשרדים 45 מיליון שקל ושתי הקומות הראשונות אוכלסו בינואר האחרון עם קבלת טופס 4 לפרויקט מגדלי אלון.

במתחם יש 2,300 עמדות עבודה בדרגות שונות, חדרי ישיבות, מעבדות, חדר רובוטיקה, ומרפסת חיצונית בשטח 600 מ"ר. היקף האכלוס כרגע עומד על 25% וקמות נוספות צפויות להתאכלס בחודשים הקרובים. טווח המחירים שמציעה החברה מתחיל ב-970 שקל לחודש לעמדת עבודה באופן ספייס ועד ל-2,100 שקל לחודש למשרד. החברה הגדולה ביותר שהתקשרה עם BE ALL ופועלת כיום במתחם שכרה 88 עמדות עבודה.

מדובר בסניף השני של רשת BE ALL שחנכה בספטמבר האחרון את קומות 25-26 במגדל השחר בגבעתיים, שכוללות 3,500 מ"ר. שובל השקעות שכרה את הקומות מחברת כלל ביטוח, וכיום עומד אכלוס המתחם על 60%.

איש העסקים נס שובל, שהקים את החברה בשנת 1977, היה גם מייסד רשת "בית הפרקליטים" אותה הקים ב-2006, ושהיתה הגירסה הראשונה לטרנד חללי העבודה המשותפים, שיועד במקור לעורכי דין. בשנת 2013 מכר את הרשת לחברת ריג'ס.

"כבר אז קיבלתי כל הזמן פניות מגופים שאינם משפטיים, ששאלו אם יש מתחמי עבודה משותפים לאנשים שהם לא עורכי דין", אומר שובל, "כשהתחלנו לאכלס בחדרים אנשי עסקים ורואי חשבון שאינם עורכי דין הבנו שיש לזה דרישה ובמקביל גם שיש דרישה לעמדות עבודה ולא לחדרים. כל הרעיון זה לתת ליותר אנשים יותר פסיליטיס".

"היום אין יותר ייחודיות לעו"ד, ייחודיות לרו"ח, או אדריכל, היום אנחנו נותנים לכל בעל מקצוע, בין אם הוא עו"ד, איש מכירות או בעלים של חברת ניקיון, את האפשרות לשבת ולהשתמש בפסיליטיס. הוצאנו את אנשי ההייטק מהעיסוק המיותר בנדל"ן. שהם יעשו כסף מהייטק, ואנחנו מנדל"ן. חברת הייטק או כל חברה ששוכרת משרדים קלאסיים ברמת מעטפת במגדלי משרדים קלאסיים, נאלצת להתעסק לפחות שנה ולבזבז זמן בהתאמות, בתפעול, ובמה שעבורה לא מהותי לעיסוק שלה בהייטק.

"מנגד, פה שעה אחרי שהיא נכנסת לראשונה למשרדים היא יכולה להתחיל לעבוד, עם חדרי ישיבות, אודיטוריום והכל. גם כלכלית, חברת הייטק ששוכרת 1,000 מ"ר משרדים במגדל קלאסי, צריכה להשקיע 5 מיליון שקל בעבודות התאמה, והיא בכלל לא יודעת כמה זמן זה יחזיק מעמד ביחס לגדילה שלה. ואם היא מתרחבת תוך זמן קצר, כל ההשקעה שלה הלכה לפח והיא שוב צריכה לחפש מקום חדש. ומה עם זה שהיא התחייבה בחוזים דרקוניים למינימום חמש שנים?

"אנחנו לא דורשים את הדברים האלה. איך שחברה נכנסת היא יכולה להתחיל לנהל עסק. חברה עם 600 עובדים יכולה לבוא אלינו ולקבל קומה שלמה. חברה שהיא 100 עובדים היום, ומגייסת בחודש 200 עובדים, ותוך שלושה חודשים צריכה לגדול - אנחנו יכולים ביום אחד לקלוט חברה כזאת. אנחנו מביאים למצב שיכולים להגדיל שטח לחברות באמצעות מחיצות קיימות בלי שהן יזוזו מילימטר. השוק היום מחייב דינמיות, ומי שלא מבין את זה לא מבין את השוק".

- ובכל זאת מיקרוסופט בונה קמפוס בעצמה, והקרקע בכלל לא שלה.

"אני מאמין שגם מיקרוסופטתגיע בסופו של דבר להחלטה שזה הפתרון הנכון. בשביל מה הם צריכים את כל זה? בנייה, התעסקות, התאמות, תפעול. בסוף גם הם יבינו שכלכלית היה עולה להם פחות כסף אם מלכתחילה היו שוכרים מאיתנו את כל העסק".

- במה אתם שונים מ-Wework?

"קודם כל בשטח. רק במגדלי אלון אנחנו 14 אלף מ"ר בשבע קומות. אין עוד אף חברה שיכולה להציע שטחים כאלה. כל סניפי Wework ביחד זה השטח שלנו. לשטח הכולל יש גם השלכה על סביבת העבודה. לבנאדם שעובד אצלנו יש מרחב עבודה שגדול ב-30%-40% מאדם שעובד ב-Wework. האקוסטיקה שלנו לא קיימת אצל המתחרים. אצלנו אין כרטיס אלקטרוני שאיתו נכנסים, או מערכת שמזהה אצבע. אצלנו הדלתות נפתחות עם זיהוי פנים. הדלתות של החדרים בתוך המתחם נפתחות וננעלות באפליקציה בפלאפון. אנחנו נותנים למי שיושב אצלנו שירותים של ראיית חשבון, עריכת דין, מיתוג ושיווק, ייעוץ ארגוני. והלוקיישן שלנו הוא כזה שצמוד לתחנת רכבת, ועוד מעט יוקם גשר יהודית ובמרחק חציית גשר נהיה ברחוב החשמונאים".

- התחרות בשוק שלכם רק הולכת וגדלה.

"השוק הזה לא מיצה את ה-1%-2% הראשונים שלו. השוק מתחנך כרגע. בסוף החברות יעשו את החישוב ויבינו מה נכון יותר".