בורח מהאש: למה החליט פיטר תיל לעזוב את עמק הסיליקון?

זה היה סוף שבוע סוער בעולם יזמות הטכנולוגיה. המיליארדר פיטר תיל, ממייסדי פייפאל ואחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק, החליט לנטוש את עמק הסיליקון ולעבור ללוס אנג'לס. מסע של 600 קילומטר דרומה לא היה מייצר כותרות בכל יום רגיל, אפילו אם מדובר במיליארדר, קולני ככל שיהיה. אבל תיל, כך לפי מקורבים ליזם המצוטטים ב"וול סטריט ג'ורנל", לא עובר לבד ולא עובר בשקט. עם הארגזים הוא גם אורז שתיים (מתוך ארבע) קרנות פיננסיות שהקים ואומר שלום לעמק הסיליקון; לקליפורניה, "המדינה החד-מפלגתית"; ולמה שהוא תופס כחשיבה פוליטית קונפורמיסטית וחונקת.

תיל הוא לא סתם מיליארדר, אלא אחד מהיזמים הפורים ביותר בעמק הסיליקון. אחרי שבשנת 2002 מכר את פייפאל לאיביי תמורת 1.5 מיליארד דולר (מאז הספיקו הצדדים להיפרד), הפך למשקיע נלהב. בין החברות שבהם היה מהמשקיעים הראשונים אפשר למצוא את Airbnb, רדיט, ליפט, פלנטיר, לינקדאין וספוטיפיי. הוא זכור יותר מכל בזכות ההשקעה שביצע בפייסבוק בשנת 2004, אז רכש 10.2% ממניות הרשת החברתית תמורת 500 אלף דולר שהקנו לו גם מושב בדירקטוריון החברה. לימים ירשום תיל רווח של מיליארד דולר מההשקעה, מה שהעניק לה את תואר "השקעת האנג'ל הרווחית ביותר בהיסטוריה". כעת הוא עשוי לנתק את קשריו עם הרשת החברתית.

הונו של תיל מוערך כיום בכ-2.6 מיליארד דולר. הוא שולט ומנהל ארבע קרנות פיננסיות גדולות, תוך שהוא מטפח תדמית של פריק טכנו-ליברטריאני עם טינה גוברת לכל צורה של התערבות ממשלתית. "איני מאמין יותר כי חופש ודמוקרטיה הולכים יד ביד", הוא תיאר במאמר שכתב ב-2009 למגזין Cato, מעוז הליברטריאנים, והוסיף בייאוש: "בעידן שלנו, המשימה הגדולה היא למצוא דרך לברוח מפוליטיקה על כל צורותיה - מן האסונות הטוטליטריים והפונדמנטליסטיים, ועד למודלים הבלתי מובנים שמכוונים את מה שמכונה סוציאל-דמוקרטיה".

הבריחה הזאת הובילה את תיל להתמקד באפיקים טכנולוגיים שמבטיחים לייצר עבור האנושות מרחב חדש, הרחק ממדינות והחוקים המגבילים שלהן. בין היתר הפך למשקיע בספייסX של אלון מאסק, שותפו להקמת פייפאל, שרוצה לאפשר לאדם להתיישב במאדים; בנוסף השקיע בחברה שמנסה לבנות ערים צפות בים מעבר לגבולות טריטוריאליים לאומיים (בינואר הצהיר כי נראה שהרעיון לא ישים). תיל עוין לא רק כלפי הממשלה, אלא גם כלפי מוסדות ההשכלה הגבוהה: הוא אפילו הקים קרן מיוחדת שמעודדת צעירים לעזוב את הלימודים ולהתרכז בחדשנות ויזמות עסקית. בהחלט לא הרעיונות השגרתיים של עמק הסיליקון.

עד כאן מדובר באוסף דעות שאולי נתפסות כאקסצנטריות, אבל הן חלק מזרם אידאולוגי מבוסס היטב, ולא באמת פוגעות ישירות באף אחד. אלא שלתיל היו גם רגעים אפלים יותר. ב-2009, על רקע המשבר הפיננסי העולמי, רמז המיליארדר שזכות הבחירה שניתנה לנשים בשנות ה-20 של המאה הקודמת פגעה בדמוקרטיה הקפיטליסטית - פגיעה כה אנושה שהוא כינה את שנות ה-20 "העשור האחרון בהיסטוריה האמריקאית שבו באמת אפשר היה להיות אופטימיים בנוגע לפוליטיקה". תיל אף מימן בסתר תביעה של המתאגרף האלק הוגן נגד אתר הרכילות Gawker, שבה נפסקו לטובת הוגן פיצויים של 140 מיליון דולר. התביעה הביאה לבסוף לפשיטת רגל של האתר, ולזעקה ציבורית בנוגע להשפעת המיליארדים של תיל על חופש העיתונות. מאוחר יותר תיל יודה כי חופש העיתונות פחות מטריד אותו, אבל נקמה מתוקה זה תמיד כיף, וכי נתן למתאבק 10 מיליון דולר למאבק המשפטי משום שב-2007 כתבה ב-Gawker הוציאה את תיל מהארון.

ואז הגיע דונלד טראמפ.

מעוף מוזר למותקף סדרתי

"אני חושב לעצמי 'מה ההפך ממה שאתה מציע?', ואז עושה את זה. באופן מפתיע זה רוב הזמן מניב תוצאות חיוביות", הסביר תיל בראיון עם "ניו-יורק טיימס" בינואר את המנגנון הפנימי שעוזר לו להחליט כיצד לפעול. המנגנון הזה הפך את תיל לאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם הטכנולוגיה, ועד השנתיים האחרונות הוא נחשב לעוף מוזר (אבל נסבל). אלא שמאז 2016 הוא הספיק להפוך לאחד היזמים השנואים בעמק, אחרי שבמהלך המירוץ לנשיאות הכריז על תמיכתו בטראמפ.

עמק הסיליקון, שתיל עזר ליצור, שונא את כל מה שטראמפ מייצג. לא משנה כמה הטבות והקלות במס חברות יוביל הנשיא, הפערים בינו לבין ענקיות הטכנולוגיה פשוט גדולים מדי, בכל תחום: היחס למהגרים, קהילת הלהטב"ק, זכותן של נשים על גופן, וגם היחס להתחממות גלובלית ולביטוח בריאות מקיף. 140 מנכ"לים, משקיעים ויזמים גינו בפומבי את המועמד שהפך לנשיא. זה לא הפריע לתיל, שתרם 1.25 מיליון דולר לקמפיין הבחירות של טראמפ, עזר לקיים עצרות תמיכה ושימש יועץ בצוות המעבר לבית הלבן.

העמק לא עבר על כך בשתיקה. ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס ואחד מחברי הדירקטוריון בפייסבוק, קרא לתמיכתו בטראמפ "שיקול דעת רע באופן קטסטרופלי" וכינה את תיל "לא מישהו שכדאי שיהיה בדירקטוריון". מערכת היחסים הפכה כה עכורה שמארק צוקרברג נאלץ להגן בפומבי על קשריו עם המגה-יזם. "אכפת לנו עמוקות מגיוון", כתב לעובדי פייסבוק שקראו להתפטרות תיל מהדירקטוריון, והוסיף "זה קשה במיוחד כשמדובר באנשים עם השקפות ששונות משלנו". בנובמבר הודיע בטוויטר האקסלרטור הוותיק והמשפיע Y Combinator שהוא אינו קשור יותר לפיטר תיל, וכי מערכת היחסים הזאת הגיעה לסופה בעקבות ביקורת ציבורית; בתחילת החודש התפשטה בטוויטר התגית DeleteHQ#, שקראה לכל משתמשי אפליקציית המשחק המצליח טריוויה HQ למחוק אותה מכיוון שתיל משקיע בה.

זה כבר הוציא את תיל משלוותו. הוא ביקר את עמק הסיליקון בפומבי, וטען שהפך לחסר סובלנות כלפי השקפות פוליטיות שמרניות. לדבריו, ענקיות הטכנולוגיה המונופוליסטיות והליברלים יצרו סביבה דוגמטית שמשתיקה את קולות האחר. הוא התפטר משני דירקטוריונים, איים להתפטר גם מפייסבוק, ומכר את מרבית מניותיו בה ובכמה חברות טכנולוגיות נוספות. הצעד האחרון במסע הזועם הזה היה לארוז את חפציו ולעבור לשטח בן שבעה דונמים שאותו רכש בלוס אנג'לס תמורת 11.5 מיליון דולר. עדיין לא ברור מה בדיוק יעשה שם, אך גורם המקורב אליו אמר ל-CNN כי הוא עובד על כמה פרויקטים, ובהם מיזם חדש בתחום המדיה.

אפליה לכאורה של גברים לבנים

אף שעמק הסיליקון מתחזק את תדמיתו כמעוז החדשנות והחשיבה החופשית, הוא אינו מגוון ומכיל. הרגולטורים לא היו צריכים לחפש יותר מדי כדי לגלות שענקיות הטכנולוגיה, למרות כל הבטחותיהן, רחוקות מלשמש דוגמה ומופת להעסקה שוויונית. משרד העבודה בארה"ב, למשל, מצא כי גוגל מפלה באופן קיצוני נשים בשכר; באובר נחשפה תרבות ארגונית רעילה לנשים, כולל טיוח של הטרדות מיניות, ושיעור העסקה כמעט לא קיים של שחורים; באמזון התגלה מנגנון תשלומים שמאלץ את העובדים להתמוטט בשעות נוספות.

מלבד הערך המוסרי הברור, יש בגיוון תעסוקתי גם ערך כלכלי. חברות כמו פייסבוק, אלפבית או טוויטר נשענות על מיליארדי משתמשים בעלי מאפיינים תרבותיים, אידיאולוגים ואתניים מגוונים ברחבי העולם כדי לייצר הכנסות. כוח עבודה הומוגני נוטה להיות בעל הטיות חברתיות שמחלחלות עמוק אל תוך המוצר, עד כדי פגיעה ממשית במוניטין החברה. כל זה נכון גם לגבי גיוון אידיאולוגי, נושא שלא ממש דובר עליו בעמק הסיליקון עד לאוגוסט האחרון.

ב-7 באוגוסט פוטר מגוגל ג'יימס דאמור, אחרי שפרסם מסמך בתפוצה פנימית של החברה שבו טען כי גברים ממלאים את מרבית עמדות המפתח משום שתפקידים בכירים וטכניים "דורשים שעות ארוכות ותובעניות, והן לא תמיד זמינים למי שרוצים חיים שלווים ומאוזנים". את פערי השכר והתפקידים בין גברים לנשים נימק דאמור בהבדלים ביולוגיים. הוא גם טען כי עובדים בעלי דעות שמרניות, התומכים בטראמפ, נמצאים בתחושת מגננה ומופלים לרעה.

אחרי שהשערורייה שעורר המסמך שככה, נפתח דיון ער ולא צפוי על מקומם של השמרנים בעמק הסיליקון. עוד ועוד עדויות החלו לצוץ מצדם של תומכי טראמפ שהחלו להתבטא יותר בגלוי לגבי תחושת הנרדפות שלהם, ממש באותו אזור שמשמיע סיסמאות על גיוון והכלה. מחקר שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" הראה כי החברות והעובדים בעמק הסיליקון הם חבורה הומוגנית של תומכי הילארי קלינטון, ובמגזין Wired פורסם כי שני שלישי מהעובדים השמרנים בעמק לא מרגישים בנוח במקום עבודתם בגלל דעותיהם הפוליטיות.

הביקורת על אפלייתם לכאורה של גברים לבנים הטרוסקסואלים, מהמעמד הבינוני-גבוה, מעוררת ללא ספק הרמת גבה. אם היא הייתה מגיעה בכל זמן אחר, סביר להניח שהיו מבטלים אותה כלאחר יד. אלא שזאת עונת הציד על ענקיות הטכנולוגיה, שסובלות מגל הביקורות הציבוריות הנוקב ביותר מאז התפוצצות בועת הדוט.קום. צרכנים, רגולטורים וחברות אחרות הביעו בחודשים האחרונים את זעמם על השפעתן הגוברת על כל תחומי החיים, ועל חוסר נכונותן לקחת עליה אחריות.

פייסבוק, טוויטר ויוטיוב ספגו אש על כך שאפשרו להפיץ פייק ניוז ותכני שנאה; אובר נחבטת על התנערותה מהנהגים שעובדים איתה; אפל, קוואלקום ואמזון מותקפות על פרקטיקות עסקיות לא אתיות; ושורה ארוכה של חברות מואשמת בחדירה לפרטיות, אפליה גזעית ומגדרית, תרבות של הטרדות מיניות, הטיית הבחירות בארה"ב, התחמקויות ממסים, היעדר חדשנות אמיתית ומכירת מוצרים במחירים מנופחים. כעת, מהעבר השני, השמרנים מצטרפים למתקפה נגדן.

הדימוי הציבורי של עובדי עמק הסיליקון הפך השנה מהחנונים שמדמיינים וממציאים את העתיד מהמוסך בבית של ההורים, לחבורת נערי אחווה פריבילגים עם סף מוסרי נמוך, ממש בדומה לדימוי שדבק בשנות השמונים והתשעים בצעירי וול סטריט. המתקפה האינטנסיבית, גם אם הגיעה באיחור, מתחילה להפר מעט את שיווי המשקל בתעשייה. במשך שנים ארוכות עמק הסיליקון נתפס כמרכז הכובד הלא מעורער של תעשיית הטק, אך כעת צומחים מרכזים מתחרים בערים כמו אוסטין, פיניקס, בוסטון וטורונטו. הטרנד הזה שולח קרנות הון סיכון לחפש את החברה המדהימה הבאה רחוק מהעמק, ומעודד קרנות השקעה ייחודיות שמתמקדות בהשקעה מחוצה לו.

הפרידה של תיל מעמק הסיליקון היא המשך ישיר של אותה תופעה, אפילו במקרה שלו היא בעיקר סמלית, ונובעת מעמדות פוליטיות שאפשר וצריך להתווכח עליהן. זוהי פרידה שהיא כמו תמרור אזהרה אישי שצריך להדהד לענקיות הטכנולוגיה לשים לב, להיזהר, ובעיקר לזכור את לקח משבר 2008: אין כזה דבר "גדול מכדי ליפול".

פיטר תיל (50)

אישי: נולד בגרמניה וגדל בקליפורניה. רווק

השכלה: לימודי פילוסופיה ומשפטים בסטנפורד

רזומה: אחד ממייסדי פייפאל, המשקיע החיצוני הראשון של פייסבוק, מנהל את קרן ההון סיכון Founders Fund

הון אישי: 2.6 מיליארד דולר

עמדות פוליטיות: אחד התומכים הבולטים (והיחידים) של דונלד טראמפ בעמק הסיליקון

תחביב: הגיע לדרגת אמן בשחמט

 תרומות של ענקיות הטכנולוגיה לקמפיין הפוליטיים