גולדמן זאקס וסיטי הודיעו שלשום (ו') שהם העניקו למנכ"לים שלהם העלאות שכר ל-2017, מה שאומר שכל חמשת הבנקים הגדולים בארה"ב שיש להם פעילות מסחר בניירות ערך ובנקאות השקעות נהגו כך.
מנכ"לי הבנקים שכוללים את ג'יי.פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה ומורגן סטנלי, קיבלו בממוצע שכר של 25.3 מיליון דולר עבור שירותיהם, עלייה של 17% ביחס ל-2016, לפי הדיווחים לרשות ניירות הערך הפדרלית (SEC). כל חמשת המנכ"לים קיבלו תגמול כולל של 126 מיליון דולר, שהיה הגבוה ביותר משנת 2006, לפני המשבר הפיננסי.
זוהי השנה החמישית ברציפות שבה עולה תגמול המנכ"לים הבכירים ביותר במגזר הבנקאי בארה"ב. ב-2017 העליות שיקפו רווחים חזקים יותר על רקע התחזקות הכלכלה, העלייה בתעסוקה, הקלת הרגולציות תחת הנשיא טראמפ ורקע משופר של ריבית להלוואות.
סיטי היה הבנק האחרון שדיווח על העלאת התגמול של המנכ"ל שלו. מייקל קורבט קיבל 23 מיליון דולר תמורת עבודתו ב-2017, עלייה של 48% משכרו ב-2016, שהיה 15.5 מיליון דולר. יו"ר ומנכ"ל גולדמן זאקס, לויד בלנקפיין, קיבל 24 מיליון דולר, עלייה של 9% מהשנה הקודמת.
מרבית התגמול השנתי שפורסם בחודש האחרון בבנקים הגדולים בארה"ב היה בצורה של בונוסים, בדרך כלל מבוססי מניות, שאינם לפדיון מיידי. התגמול הכולל עדיין מחוויר בהשוואה ל-68.5 מיליון דולר שקיבל בלנקפיין ב-2007, כאשר רווחי מסחר ולקיחת סיכונים הרימו את התוצאות של גולדמן ועמיתיו.
ובכל זאת, עונת הבונוסים הנוכחית לבכירי וול סטריט היא במובנים רבים הטובה ביותר בעשור האחרון. כל חמשת המנכ"לים קיבלו מענקים של 20 מיליון דולר לפחות, מה שלא קרה מאז 2006, לפי בדיקת ה"וול סטריט ג'ורנל". קורבט, מנכ"ל בנק אוף אמריקה בריאן מוינהן ומנכ"ל מורגן סטנלי ג'יימס גורמן נהנו כל אחד מהתגמול השנתי הטוב ביותר שלהם כמנהלי בנק.
בלנקפיין מגולדמן קיבל שכר שנתי במזומן של 2 מיליון דולר, ללא שינוי מ-2016 שבה ירד שכרו, בתוספת מענק במזומן של 4.4 מיליון דולר, ואת היתר ביחידות מניות שעדכן יהיה תלוי בביצועי גולדמן בשנים הקרובות, לפי דיווח רגולטורי שלשום.
סכומים אלו מציבים אותו במרכז החבורה. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, קיבל העלאה של 5% ל-29.5 מיליון דולר. גורמן ממורגן סטנלי בא אחריו עם חבילה של 27 מיליון דולר, העלאה שנתית של 20%.
הכנסות גולדמן זאקס ב-2017 עלו ב-5%. ללא השפעת פגיעה מחוק המס החדש, התשואה שלו על ההון הייתה 10.8%, אחד משני בנקים בלבד שרשמו תשואה דו-ספרתית.
אבל עסק הליבה של גולדמן, מסחר במכשירי הכנסה קבועה (אג"ח, מט"ח, סחורות), רשם את השנה הגרועה ביותר שלו מאז המשבר הפיננסי. הבנק הימר לא נכון על דברים כמו שערי ריבית, הדולר האמריקאי וגז טבעי. בלנקפיין ניהל בעבר את העסק הזה, והוא נשאר קשור לביצועיו.
הקפיצה הגדולה ביותר בתגמול הייתה של קורבט, המנכ"ל היחיד מבין החמישה שאיננו מכהן גם כיו"ר הבנק שלו, סיטי. בנק זה דיווח על הפסד של 6.2 מיליארד דולר ב-2017, בגלל מחיקה שהוא רשם כדי לשקף את השלכת חוק המס החדש. מועצת המנהלים מסרה שהיא שקלה את התוצאות הבסיסיות של סיטי, וכן את העלייה בדיבידנד שהוא מחלק ואת ציון המעבר שלו במבחן העמידות של הפדרל ריזרב לבנקים.
קורבט הלך דרך ארוכה עד שהצליח להגיע לתגמול השנתי של יותר מ-20 מיליארד דולר. בשנתו המלאה הראשונה כמנכ"ל, 2013, הוא קיבל 14.5 מיליון דולר. בשלוש השנים הבאות שכרו נע בין 13 מיליון ל-16.5 מיליון דולר, כאשר סיטי התקשה להגדיל את רווחיו ולהיחלץ מבעיות רגולציה קודמות.
על עבודתו ב-2017 קורבט מקבל בונוס במזומן של 6.45 מיליון דולר, לצד שכרו הרגיל, 1.5 מיליון דולר. יתר התגמול הוא במניות שתלויות בביצועי הבנק.
בשנה שעברה הוריד מועצת המנהלים של סיטי את שכרו בנימוק של "ביצועי החברה יחסית ליעדיה הפיננסיים". השנה מסרה מועצת המנהלים שקורבט הפגין "מנהיגות בלתי רגילה בכמה תחומים קריטיים", כולל ניהול סיכונים וניהול עובדים מוכשרים. נבדק גם התגמול של מנכ"לים במוסדות מקבילים.
כמה הם השתכרו
קרן הפנסיה הגדולה בעולם מגבירה את הביקורת על שכר מנהלי הקרנות
קרן השקעות הפנסיה הממשלתית היפנית, GPIF, שמנהלת נכסים ב-1.4 טריליון דולר, השיקה בדיקה של התגמולים שמקבלים מנהלי התיקים החיצוניים שלה, בניסיון להבין את הקשר בין התגמול הנוכחי שלהם לבין הביצועים של אותם מנהלים. כך דיווח "פייננשל טיימס".
רמת הבונוס שמקבל מנהל תיקי השקעות קשורה במקרים רבים לטיב הביצועים שלו. החשש הוא שמקצועני ההשקעות מתוגמלים על ביצועים של שנה אחת עד שלוש שנים, ולא לטווח ארוך יותר.
לפי נתוני חברת מחקרי השכר Emolument, התשלום הכולל הממוצע של מנהל נכסים בעולם עלה בשנה שעברה ב-5% ל-134,000 דולר, כאשר שוקי המניות הגואים העלו את ההכנסות, ומכאן את התגמול של מקצועני ההשקעות.
קרן הפנסיה היפנית GPIF, שמתארת את עצמה כ"משקיעה לטווח ארוך במיוחד", הגדילה את הדגש שהיא שמה על ניהול הנכסים בשנים האחרונות, בניסיון להבטיח שיש לה די מזומנים כדי לשלם לגמלאים היפנים שמספרם גדל במהירות.
הקרן החלה בשינוי יסודי של השקעותיה ב-2014, עם תוכנית להשקיע מחצית מנכסיה במניות ולצמצם בשליש את ההחזקות באג"ח ממשלתיות, כדי לעמוד בעלויות תשלומי הקצבאות ולתמוך בתוכנית של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, לחלץ את יפן משנים של דפלציה.
GPIF קבעה כאחת ממטרותיה מיסוד של "מערכת תגמול למנהלים ועובדים בניהול נכסים שמונעת גישה קצרת-מועד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.