ממשל תאגידי איתן יסייע להגדלת גיוסי הסטארט-אפים

במדינה שנשענת על מגזר הייטק, שבו מוקמות כ-1,200 חברות סטארט-אפ מדי שנה, יכולתן של החברות לזכות בהערכת שווי גבוהה מצד משקיעים היא אתגר חשוב. עם זאת, חברות רבות מבוססות על רעיון ואינן מציגות הכנסות ורווחיות. זו הנקודה שבה נכנסת לתמונה בחינה של איכות התהליכים בחברה בכלל וממשל תאגידי בפרט. ממשל תאגידי נראה כניגוד גמור להתנהלות של חברת סטארט-אפ, שמאופיינת בתקשורת ובניהול לא פורמליים, גמישות ניהולית, ביורוקרטיה מזערית, צמיחה מהירה וביזור סמכויות.

נקודות התורפה של סטארט-אפים ללא מנגנוני בקרה הולמים מודגשות במחקר שערך לפני שלוש שנים מכון Korn Ferry, תחת הכותרת Corporate Governance in Fast Growing Technology Companies. מחקר זה מבהיר את הקריטיות של מועצת מנהלים אפקטיבית המבצעת עבודה מובנית ומסודרת בחברת סטארט-אפ.

יזמים נרתעים מלהחיל על החברה שלהם ממשל תאגידי מתוך חשש שהדבר יפגע בגמישות הניהולית שלה ויכביד עליה גם בהיבט התקציבי. למרות זאת, ליזמי סטארט-אפ וחברות צמיחה יש סיבות טובות להנהיג ממשל תאגידי. אחת ההמחשות לכך היא מחקר שפרסמו ד"ר קרן בר-חוה ורו"ח רועי כץ מהאוניברסיטה העברית, שמוכיח כי חברות בישראל שהשכילו להטמיע ממשל תאגידי נאות שיפרו את תגובת השוק אליהן ואת יכולתן לגייס הון ממשקיעים.

תופעה זו אינה מקרית. מנגנוני פיקוח יעילים בחברה מקטינים את חששם של משקיעים מפני אובדן נכסים ועסקאות בעלי עניין לא מבוקרות ומאפשרים למשקיעים גישה למידע שאינם חשופים לו כיום במסגרת בדיקת הנאותות השגרתית. מנגנונים אלה מסירים חלק מהערפל סביב הרכישה ומשפרים את יכולת הערכת השווי של החברה.

הפתרון הראוי עבור חברות סטארט-אפ הוא גיבוש של מנגנוני פיקוח תפורים למידותיהן, שלא יפגעו בהתנהלותן השוטפת. כך לדוגמה, רכש טיפוסי בחברת סטארט-אפ מבוצע על ידי מנהל הפיתוח בהתאם לשיקול דעתו ולזמן התגובה של הספק. ביצוע סקרי שוק, קבלת הצעות מחיר מספקים והקפדה על התקשרות מסודרת עם אותם ספקים עשויים למנוע אי-הבנות, רכישות לא כלכליות ובמקרים קיצוניים אף שוחד.

דוגמה אחרת היא נטייה של סטארט-אפים להשתמש בהסכמי שכר שנכתבו על ידי המנכ"ל או היזם, שאינו בקי בהוראות החוק. כתוצאה מכך, החברה עלולה לא לעמוד בחוקי עבודה או לאבד ידע של עובדים שעוזבים את החברה ומתחרים בה. שימוש בהסכמי שכר שנכתבו או נבדקו על ידי יועץ משפטי עשוי להקטין את החשיפה למצבים אלה. החברה אינה חייבת בייעוץ משפטי צמוד ויכולה לערוך שינויים בפורמט ההסכם שקיבלה מהיועץ ולבצע בו שינויים במידת הצורך, כל עוד אלו אינם משמעותיים.

ממשל תאגידי יוצר אצל משקיעים תחושה שכספם ישמש למטרות המיועדות לו באופן מבוקר ושקוף, מה שמקל את קבלת ההחלטה להשקיע בחברה ואת תהליך בדיקת הנאותות ואף עשוי להגדיל הן את היקף ההשקעה והן את השווי לפיו היא מבוצעת.

זו הסיבה שעל המדען הראשי להגדיל מענקים לחברות עם ממשל תאגידי תקין ועל אנג'לים וקרנות הון-סיכון להבהיר ליזמים כי מערך בקרה חזק עשוי לסייע לחברה לייצר ערך מול לקוחות, משקיעים, ואף רוכשים פוטנציאליים. מאידך, על רואי החשבון ויועצי הבקרה לקדם מודלים פחות שאפתנים של בקרה בחברות סטארט-אפ. שיפור הבקרה בחברות אלה יאפשר גם ליזמים וגם לאומת הסטארט-אפ להשיג את מיטב התמורה מההשקעה העצומה המתבצעת בישראל בתחום זה.

■ הכותב הוא שותף בפאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton ישראל.