מה הקשר בין יועצי התקשורת של בזק ליועץ לשעבר של נתניהו

תיבת הפנדורה שנפתחה אשתקד בפרשה המכונה "פרשת בזק" ("תיק 4000") לא מפסיקה לספק חשדות וחשודים - חדשים וישנים גם יחד; ולא מעט סימני שאלה בנוגע למעורבותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשה.

3 חודשים לאחר שרשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בפרשת בזק לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לצורך הכרעה אם להגיש כתב אישום נגד החשודים המרכזיים בה - ביניהם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'; בנו, אור אלוביץ'; מנכ"לית החברה, סטלה הנדלר; מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר; וחשודים נוספים - אתמול (א') התברר כי לפרשה יש הסתעפות משמעותית נוספת.

צו איסור הפרסום שחל על הפרשה לא מאפשר להתייחס בינתיים לכל פרטיה, אולם אפשר לומר שמעצרם של בכירים מאוד בקבוצת בזק וקרוביהם הוארך אתמול ב-5 ימים, כמו גם זה של מקורבים לנתניהו, ובהם יועץ תקשורת שלו לשעבר.

יחד עם זאת, ומבלי להיכנס לפרטי החקירה הנוכחית, אפשר לסמן כבר עכשיו מספר סימני שאלה הקשורים להתנהלות בממשק שבין קבוצת בזק לאתר החדשות וואלה ולמקרוביו של ראש הממשלה נתניהו. 

 שני צירי החקירה החדשים

אחד מסימני השאלה המשמעותיים שנותרו עד היום ללא מענה הוא סיפור העסקתו של אלי קמיר כיועץ התקשורת והלובינג של בזק. כפי שפורסם בעבר, קמיר נחקר בסבבים הראשונים של חקירת פרשת בזק, לאחר שהתברר כי העניק שירותי ייעוץ תקשורתי ולובינג לחברה הציבורית שבבעלות אלוביץ' בתמורה ללא פחות ממיליון דולר, לא כולל מע"מ, למשך כשנתיים. התשלום החריג הדליק נורות אדומות ברשות ניירות ערך ועד היום לא נמצא לו מענה מפורש.

מהסכם ההעסקה שהגיע לידי "גלובס" עולה כי מי שחתום על אישור הסכום שישולם לקמיר הם אלוביץ' עצמו וכן המנכ"לית סטלה הנדלר. המסמך כולל הסכמה כי הייעוץ של קמיר, שיינתן באמצעות חברת הייעוץ אי קם, "יכלול את החברה-האם ואת כל החברות הבנות (בזק, בזק בינלאומי, פלאפון, בזק, אונליין, וואלה) וכמו כן סוגיות הנוגעות לרכישה של yesעל-ידי בזק". עוד סוכם במסמך כי בגין הייעוץ תשלם הקבוצה לחברת הייעוץ סך של 40 אלף דולר עבור כל חודש, החל ממועד החתימה על ההסכם ב-6 בינואר 2015.

הסכם זה מעורר לא מעט תהיות באשר לנתיב הכסף מבזק ליועצים השונים, ובעיקר סביב השאלה - האמנם הוערך הערך שיעניק קמיר לחברה בסך של 480 אלף דולר לשנה או שמא הסכום הועבר לקמיר על-מנת שיגלגל חלק ממנו הלאה, ליועץ נוסף שליווה את בזק מאחורי הקלעים לא ברור אם רשות ניירות ערך חוקרת חשדות אלה, וסימני השאלה ימשיכו להיערם עד שיותרו בפרסום החשדות המלאים.

מה שכן אפשר לומר כעת בוודאות היא שהחקירה שהורחבה גם למעורבות משטרתית מעלה שאלות גם בגזרת ההתנהלות באתר וואלה שמקבוצת בזק.

לאחרונה נקשר שמה של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו להטיית הפרסום באתר לטובת ראש הממשלה. כבר ביוני אשתקד פרסם כתב "גלובס", גד פרץ, את החשד שלפיו עו"ד לינור יוכלמן, מזכירת בזק שהועברה אמש מתפקידה, התבטאה בפומבי כאילו הגברת נתניהו הבטיחה לאשתו של שאול אלוביץ', איריס, כי בקרוב יגיע אישור לעסקת בעלי העניין בין בזק ל-yes (אישור של משרד התקשורת). לא ברור אם מדובר בהתרברבות של שרה נתניהו, בפליטת פה של יוכלמן או בהבטחה אמיתית, ולא מן הנמנע כי הדברים ייחקרו בהמשך. 

כמו כן, לא מן הנמנע כי מערכת היחסים בין אשתו של אלוביץ' לשרה נתניהו תיבחן אף היא, ובמיוחד השאלה האם הוטה סיקור עיתונאי באמצעותן.

רוב מאפייני הסיקור האוהד שניתן לנתניהו ולמשפחתו באתר הובאו לידי ביטוי בצורה מפורטת בתחקיר שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" עוד ב-2015. לפי התחקיר, במסגרת היחסים בין שני הצדדים, כתבות או כותרות שהזיקו לנתניהו שונו, הועלמו במעמקי האתר או נמחקו לגמרי, כשבמקביל, אייטמים מפרגנים, בעיקר כאלה שעסקו בשרה נתניהו, הובלטו.

כך, למשל, על-פי התחקיר, ב-2014, ניתנה לעורכי וואלה הוראה "למקם במקום בולט מאוד באתר ולמשך תקופה ממושכת", כתבה שעסקה בצורה מחמיאה ב"סטיילינג החדש" של שרה נתניהו. מנגד, ידיעות על התביעה שהגיש מני נפתלי נגד שרה נתניהו, הורדו בהוראה מגבוה למקום שאינו בולט באתר.

במשך כל התקופה הזאת, וגם היום, מנכ"ל האתר היה אילן ישועה, שזומן גם הוא למסור עדות במשטרה. בראיון ל"גלובס" לאחר בחירות 2015 נשאל ישועה על הסוגיות הללו, ותלה אותן בהחלטות של העורך הראשי, תפקיד שמילא אז אבי אלקלעי. ישועה נשאל על ידיעה שהייתה קשורה לתביעת נפתלי נגד נתניהו ושהוסרה לחלוטין מהאתר, והשיב כך: "זאת החלטה של העורך הראשי, לא שלי. תשאל אותו, דבר איתו... לא תמיד העורך הראשי רואה כל דבר. לכם לא 'מתפלק' לפעמים? אז 'התפלק', הוא חשב שזה מוגזם, אז הוא הקטין את זה, או שבשלב מסוים הגיעה למוחו ההכרה שזה מוגזם... לדעתו. הוא העורך הראשי, לא אני".