"בואו נמכור את תעשיית הביומד הישראלית לעולם"

"יש שתי דרכים להקים פה תעשיית ביומד", אומר ד"ר גיורא ירון, "האחת היא כמו שהקמנו את תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה, והשנייה היא בדרך הקוריאנית. בשני המקרים על המדינה לשים כסף".

ירון, מהאבות המייסדים של הייטק הישראלי, הוא מייסד ויו"ר חברת המכשור הרפואי איתמר מדיקל, הנסחרת בבורסה בת"א לפי שווי של 267 מיליון שקל, ויו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב. בעבר הקים בארץ את הפעילות של חברת המוליכים למחצה נשיונל סמיקונדקטר, היה יו"ר חברת מרקורי בזמן שנמכרה תמורת 4.5 מיליארד דולר וייסד מספר רב של חברות הייטק, שרובן הגיעו לאקזיט.

"הקוריאנים נעלמו"

"תעשיית המיקרו-אלקטרוניקה קמה אחרי ש'מכרתי' לנשיונל סמיקונדקטר את הרעיון להקים מרכז פיתוח בישראל, על בסיס האקדמיה. אני ודב פורמן, שהקים במקביל את מרכז אינטל בישראל, לקחנו את הבכירים בחברות האם שלנו לפרופ' יצחק קדרון מהטכניון, שהיה מבריק ובעל חזון. הרכיבים שהוא פיתח לטילים אחראיים להצלחה הצבאית במלחמת לבנון הראשונה, ועל בסיס ההמצאות שלו בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, התפתח כל הסטארט-אפ ניישן. אז היה לנו יצחק קדרון אחד. היום, בתחום הביומד באקדמיה, יש לנו המצאות במספר כפול ומכופל ממה שהיה אז לקדרון".

מדוע התאגידים לא באים?

"באלקטרוניקה המדינה נתנה סובסידיות, והן דרושות גם כאן. מדוע תרופה כמו דוקסיל לסרטן, שהומצאה בארץ (על ידי פרופ' חזי ברנהולץ, באוניברסטה העברית), מיוצרת בחו"ל? כשהבאתי את נשיונל לארץ התחריתי מול אירלנד. הייתה לי 'משת"פית' באוצר שאמרה לי, 'קח 35 סנט לדולר מחוק עידוד השקעות הון ו-10 מהכשרת עובדים במשרד העבודה ו-10 ממשרד התשתיות כי תתקינו להם קו חשמל'. כך התחרינו מול ה-50 סנט לדולר סובסידיות שנתנה הממשלה באירלנד".

האם אי-אפשר לעשות זאת עם כסף פרטי?

"לכסף פרטי זה סיכון גדול, אבל בהחלט ייתכן מודל כביש 6, שילוב של כסף פרטי וממשלתי".

ירון מציע דרך נוספת לקדם את תעשיית הביומד - הדרך הקוריאנית. "בראשית שנות השמונים גרתי בעמק הסיליקון, ויום אחד רוב הקוריאנים נעלמו, כמעט בן לילה. גם הטייוואנים", הוא מספר. "כל הבכירים קיבלו הצעות מהממשלה הקוריאנית שלא ניתן לסרב להן והם חזרו הביתה ובנו שם את התעשייה המקומית. גם זה דורש תקציב". דרום קוריאה סבסדה לא רק את השבת הבכירים. "שברנו את הראש, איך סמסונג מכרה את השבבים שלה במחיר הכי נמוך? עד שהתגלה הסוד - הממשלה הקוריאנית הלוותה לה 6 מיליארד דולר, ואחר כך ויתרה על החוב. כדאי, לא? בשביל לבנות חברה כמו סמסונג? אם ישימו על הז'יטון הזה כסף, הוא יביא הרבה כסף".

בכמה כסף מדובר?

"לא משהו שהממשלה לא יכולה לעמוד בו. יש גם עיר, ירושלים, שמתאימה לשמש בית לתחום הזה ומשוועת להשקעה. יש בה בית חולים ואוניברסיטה וחברות מצוינות. ראש העיר, ניר ברקת, הוא האדם הנכון למשימה. יש לו חזון, והוא יודע שהוא צריך אג'נדה לעיר. רק חלאס עם הדיבורים, צריך לפתוח את הכיס".

בינתיים, אוניברסיטת תל-אביב הקימה כמה קרנות למחקר תרגומי ויישומי, בהיקף כולל של 50 מיליון דולר. לאחרונה הוקם מרכז לרפואה תרגומית (מחקר המהווה גשר בין מחקר בסיסי ליישום מסחרי של המוצר), בשיתוף בתי החולים המסונפים לאוניברסיטה. "העובדה שבתי החולים והאקדמיה מתחילים לדבר אלה עם אלה, והממשלה מבינה את הצורך להיכנס לתחום - יש לזה פוטנציאל נפיץ בעיניי, במובן החיובי".

גם למפוטרי טבע יש לירון מסר אופטימי. "השמש תזרח מחר על תעשיית הביומד. טבע לא צריכה להפוך לחברת תרופות מקור, היא כבר בגנריקה, והיא עושה את זה טוב. אנחנו לא צריכים גמל עם שתי דבשות. צריך סוס או פרד".