חברת בזק ובעל השליטה בה, שאול אלוביץ, היו הכוכבים הראשיים בסאגת פרשת בזק (תיק 4000) מאז פתיחת חקירת רשות ניירות ערך. החקירה נגד בעלי החברה ובכיריה העלתה חשד לביצוע עבירות של קבלת כספים במרמה, הדלפת חומרים אסורים מוועדות החברה וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי אלוביץ ומקורביו ופעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק. הגל העכור שיצא מחדרי החקירות סחף איתו את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ואולם מזה תקופה שהגל הזה מרטיב גם את רגליו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומאיים לשטוף את כולו.
העובדה, כי שמו של נתניהו נמצא תמיד במרכז הפרשה, הגם שטרם נחקר, ורק כעת הוחלט על זימונו לחקירות, נובעת בין היתר מכך שראש הממשלה כיהן כשר התקשורת במשך כשנתיים וחצי, החל מנובמבר 2014 ועד פברואר אשתקד, במקביל לכהונתו כראש הממשלה; ובאותו זמן ניהל מערכת יחסית חברית קרובה עם בעל השליטה בשחקן הגדול, המשמעותי והעיקרי בתחום התקשורת בישראל - חברת בזק.
בחקירת בזק המקורית - אותה חקירה שממצאיה הועברו לפרקליטות בנובמבר אשתקד עם המלצה להעמיד לדין את אלוביץ ואחרים - צפו אל פני השטח השאלות מה הייתה מידת מעורבותו של ראש הממשלה במעשים שיוחסו למנכ"ל משרד התקשורת פילבר, החשוד בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת: האם פילבר פעל בהוראת נתניהו? האם נתניהו פעל באופן ישיר או עדיף לקידום בזק בתקופת כהונתו כשר תקשורת? ועוד ועוד תהיות.
את התשובות לחלק מהשאלות הללו סיפק מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, ביולי אשתקד, במסגרת דוח שערך על ה"היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת". הכותרת המקצועית של הדוח הסתירה דרמות משמעותיות וקביעות נחרצות נגד התנהלותם של נתניהו ופילבר בכל הקשור לשוק התקשורת ולקידום האינטרסים של בזק.
מיד עם כניסתו לתפקיד אישר נתניהו את המיזוג בין בזק לחברה הבת yes. העסקה עומדת בלב חקירת פרשת 4000, ונטען לגביה כי העסקה קודמה באמצעות ביצוע מעשים פליליים. המיזוג התאפשר בעקבות מכתב ששיגר פילבר לבזק, ושבו הודיע לבזק על כוונתו לפעול לביטול הרפורמה המבנית.
קביעות נוספות של המבקר באותו דוח מלמדות על האופן בו קודמו מהלכים בתחום התקשורת, בהובלת מנכ"ל המשרד או ראש הממשלה, ומהלכים אלה מעוררים "קשיים", בלשון המעטה. חלק מ"הקשיים" האלה נבחנים בימים אלה בחדרי החקירות של המשטרה ושל רשות ניירות ערך.
חלק א': יישום רפורמת השוק הסיטונאי
תמצית המסקנות של חלקו הראשון של דוח המבקר: רפורמת השוק הסיטונאי נועדה להיות אחת הרפורמות המשמעותיות בשוק התקשורת ונועדה להתמודד עם השלכות היעדר התחרות בשוק התקשורת הנייחת ולאפשר לספקיות השירות להתחרות בחברות בזק והוט. זאת, באופן שיסייע בפיתוח התחרות בשוק התקשורת הנייחת ויאפשר לספקיות שירות חסרות-תשתית להציע לצרכנים סלי שירותים הכוללים שירותי גישה לאינטרנט, שירותי טלפונייה ושירותים נוספים, לרווחת הצרכנים.
לפי דוח המבקר, למרות המסקנה בדבר חיוניות השוק הסיטונאי, הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי מאמצע 2015 לא היו נחושות דיין. "התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית, ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי", נקבע בדוח.
המבקר קבע:
"חרף העובדה שנכון למארס 2017 חלפו כשנתיים מאז אמורה הייתה בזק להתחיל לספק שירותי טלפוניה סיטונאית, השירות עדיין לא מסופק... משנקבע בתקנות, שעל בזק לספק שירותי טלפונייה סיטונאית, היה על משרד התקשורת לדרוש ממנה לעשות זאת בהקדם האפשרי, ולהפעיל את הסמכויות המוקנות לו לשם כך בחוק התקשורת, עד ליישום אפקטיבי של הנחיותיו.
"אין להשלים עם מצב שבו גוף בעל רישיון אינו פועל באופן מתמשך בהתאם לתקנות ולהנחיות הרגולטור, תוך פגיעה בתחרות ובעקבות כך - בציבור כולו. מדובר בהתנהלות שאינה משקפת מערכת יחסים תקינה בין רגולטור לבין בעל רישיון".
ובמילים אחרות: משרד התקשורת בהנהלת פילבר נתן עדיפות לאינטרסים של בזק, תוך ניסיון למנוע בכל דרך פגיעה בחברה.
המבקר קבע:
"זה כארבע שנים מצויה על שולחן משרד התקשורת סוגיית ההדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בין בעלות התשתית. הדרג המקצועי במשרד התקשורת העביר בקיץ 2015 לחתימת מנכ"ל משרד התקשורת פילבר מסמכי החלטה המעגנים את חובת ההדדיות לצורך העברתם לשר התקשורת, אך המנכ"ל החליט שלא לחתום עליהם. הנושא הוסדר רק לאחרונה, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018.
"אחת הסיבות לאי-מימוש תיק השירות במשך תקופה ממושכת הייתה תנאי שקבעה בזק בנוגע לשימושים המותרים בשירותים המסופקים מכוח תיק השירות. המשרד הבהיר לבזק כמה פעמים כי התניה זו אסורה, אך נמנע מלנקוט בפעולות ממשיות על-מנת לאכוף עליה את יישומו".
ובמילים אחרות: פילבר ניסה "להתחכם" ולומר כי אם רוצים הדדיות, אז יש לדרוש דרישות זהות בנוגע לכל הרשתות הקוויות (בזק, הוט ומיזם הסיבים של חברת חשמל). אולם, המבקר ציין כי אין לכך בסיס. כל רשת בנויה באופן אחר. המבקר מצא כי פילבר לא יישם את הסנקציות הנדרשות על בזק, שעיכבה את רפורמת השוק הסיטונאי.
חלק ב': ההפרדה המבנית
תמצית המסקנות בדוח המבקר: באוקטובר 2016 גיבש מנכ"ל משרד התקשורת פילבר טיוטת מדיניות, שעיקרה מתן תמריצים לבעלות התשתית הקיימות בתמורה להאצת ההשקעה בתשתיות הנייחות: ביטול ההפרדה התאגידית בבזק באופן מידי (בדגש על מיזוג בזק-yes); ודחיית חובת הפריסה האוניברסלית של הוט בשנה.
בביקורת הועלה כי בגיבוש טיוטת מדיניות ההמשך נפלו פגמים יסודיים. בדצמבר 2016 שלח פילבר מכתב לבזק, שלפיו משרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית, וזאת עוד לפני שלובנו הסוגיות המקצועיות היסודיות שהעלו גורמי המקצוע. בהמשך למכתב מנכ"ל משרד התקשורת נחתם הסכם המיזוג בין בזק ל-yes, שעמד בהמשך בלב החשדות הפליליים.
המבקר קבע:
"שתי הוועדות הציבוריות שעסקו בנושא עמדו על כך שלדואופול בזק-הוט בשוק התקשורת הנייחת השפעות שליליות על שוק התקשורת ועל המשק כולו, ובכללן - מבנה זה אינו מעודד השקעה בתשתיות.
"בשל היעדר פעולה החלטית ונחושה מצד משרד התקשורת, חלו עיכובים משמעותיים ביישום שני מרכיבים מרכזיים ברפורמת השוק הסיטונאי - הטלפונייה הסיטונאית טרם יושמה, ואילו יישום השימוש בתשתיות פיזיות נמצא - נכון לפברואר 2017 - רק בראשיתו".
ובמילים אחרות: מרכיב חשוב ברפורמה בשוק הסיטונאי היה שימוש בתעלות התקשורת של בזק. בפועל, פילבר לא היה "נחוש" לאכוף זאת על בזק. רק אחרי שלא הייתה לו ברירה - והופעלו עליו לחצים - הוא "נאלץ" לדרוש זאת מבזק.
המבקר קבע:
"עד אוגוסט 2016 בחן משרד התקשורת את הצעדים לביטול ההפרדה המבנית בבזק, תוך שיתוף בזק בלבד בתהליך הבחינה - לרבות שיתופה בתוכניות המשרד בנוגע לתנאים לביטול ההפרדה המבנית. זאת, מבלי שהביא לידיעת הוט או ספקיות השירות את העובדה שהוא מקדם את הנושא.
"נמצא כי במשך חודשים ארוכים אגף התקציבים לא זומן לדיונים שהתקיימו במשרד התקשורת בנושא ביטול ההפרדה המבנית... אף שרשות ההגבלים עוסקת באופן שוטף בהיבטי תחרות בשוק התקשורת, נכון לנובמבר 2016 משרד התקשורת עדיין לא נועץ בה בנוגע למצב התחרות בשוק התקשורת ומידת התפתחותו של השוק הסיטונאי".
ובמילים אחרות: פילבר "מידר" גורמים רלוונטיים והפך את בזק לגורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות ולמוקד הידע שלו.
המבקר קבע:
"עוד קודם לגיבוש טיוטת מסמך המדיניות באוקטובר 2016 בא פילבר בדברים עם בזק, והגיע איתה להסכמות בנוגע לקידום ביטולה של ההפרדה התאגידית באופן מיידי, בתמורה להתחייבות בזק לפריסה של סיבים אופטיים בהיקף שעליו סוכם. זאת, בלא שביצע תיעוד של הדיונים, המבהיר למשל, מי יזם את רעיון ביטול ההפרדה התאגידית כשלב ראשון; מה היה הרציונל לכך; על בסיס מה נקבעו היקף הפריסה ומועדיה; מה מידת התועלת שצומחת לבזק; וכו'.
"היעדרם של מסמכים המתעדים את הפגישות שהתקיימו עם בזק מנוגד לכללי מינהל תקין. הדברים תקפים ביתר שאת בנסיבות שבהן מדובר בנושא בעל השלכות מהותיות על הציבור, ולנוכח העובדה שהדיונים מתקיימים עם גוף בעל אינטרס שהוא מונופול וחלק מגורמי המקצוע הרלוונטיים כלל אינם מודעים לקיומם".
ובמילים אחרות: פילבר פעל לקידום האינטרס של בזק לביטול ההפרדה המבנית, למרות התנגדות הדרג המקצועי ומשרד האוצר.
המבקר קבע:
"המנכ"ל פילבר לא עדכן את הלשכה המשפטית ואת אגף כלכלה במשרד התקשורת בדבר כוונתו לשלוח את המכתב לבזק (המכתב המודיע על כוונתו לפעול לביטול ההפרדה המבנית), והם למדו על כך רק לאחר משלוח המכתב (שעל מועד שליחתו הם לא ידעו מראש). "בכך נבצר מהם להבהיר לשר ולמנכ"ל את עמדתם בנוגע למשלוח המכתב לפני שמוצתה העבודה המקצועית הנדרשת...
"מנכ"ל משרד התקשורת הודיע כבר לבזק במכתב ששלח, לפני פרסום שימוע, כי הוא מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית. זאת, בהסתמך על התחייבות מעורפלת של בזק (למשל, לא הובהר באיזו טכנולוגיה תשתמש החברה, ואם החברה מחויבת רק לפרוס את הסיבים או גם להפעילם). עקב כך משרד התקשורת עלול למצוא עצמו בעמדת נחיתות לעומת בזק בשימוע ובעת עיגון חובותיה של בזק ברישיונה".
ובמילים אחרות: פילבר קבע "עובדות בשטח" לטובת בזק, בלי לתת לדרג המקצועי אפשרות להפריע לו.
חלק ג: ניגוד העניינים של נתניהו
תמצית המסקנות בדוח המבקר: נתניהו שימש בתפקיד שר התקשורת החל מנובמבר 2014 ועד לפברואר 2017. הדוח בחן את פעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת בין החודשים יולי 2016 למארס 2017, ואת הסדר ניגוד העניינים שנקבע לראש הממשלה ביוני 2016 עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת.
בין היתר קבע המבקר כי נתניהו לא דיווח על זיקתו החברית לאלוביץ, שנחשב ידידו מזה שנים. וזאת, למרות שהיה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים על חברת בזק.
המבקר קבע:
"על אף שהוכנה בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת רשימת הנושאים שיש להם קשר לבזק שבהם עסק ראש הממשלה, היא לא הועברה לידיעת משרד המשפטים ולא הייתה בפניו בעת גיבוש ההסדר".
ובמילים אחרות: כאשר נקבע הסדר ניגוד העניינים של נתניהו לא הונח בפני היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, כל המידע הרלוונטי לעריכתו.
המבקר קבע:
"בעת גיבוש הסדר ניגוד העניינים פנה משרד המשפטים לראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת בעניין קשריו עם אלוביץ. הביקורת העלתה כי בנוסח התשובה שהועברה מטעם ראש הממשלה לא היה כדי להסיר את החשש שנושאים שבתחום אחריותו של משרד התקשורת או השר העומד בראשו נדונו ביניהם.
"יצוין כי בהתייחס לכך הבהיר אלוביץ' במארס 2017 למשרד מבקר המדינה כי הוא לא דן עם ראש הממשלה בנושאים אלה".
ובמילים אחרות: החשש כי קשריו של נתניהו עם אלוביץ השפיעו על הליך קבלת ההחלטות במשרד התקשורת לא הופרך במלואו בעת גיבוש הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה.
המבקר קבע:
"התוצאה של המצב שנוצר מעוררת קושי של ממש - מלכתחילה לא דווח על זיקה חברית בין נתניהו לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת; נתניהו היה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים במישרין או בעקיפין על בזק (עד לתחילת בירור נושא ניגוד העניינים);
"בפני משרד המשפטים לא עמדה תמונה מלאה בנושא היקף העיסוק של נתניהו בנושאים הקשורים לבזק; בתשובה שננתן נתניהו למשרד המשפטים לפני גיבוש ההסדר לא היה כדי לשלול את קיומן של שיחות בין נתניהו לבין אלוביץ', הנוגעות לנושאים שבהם היה מעורב נתניהו במסגרת תפקידו כשר התקשורת בתקופה שקדמה לבירור נושא ניגוד העניינים".
ובמילים אחרות: קביעות המבקר בעניין - והחקירה בימים אלה - מדברות בעד עצמן.
כתבות
ני"ע
