בשקט בשקט: חובות משקי-הבית בעולם חוזרים לעלות

עשור אחרי המשבר הפיננסי העולמי, חובות משקי-הבית נחשבים בעיני רבים לבעיה של העבר, אחרי שהם ירדו בארה"ב, בבריטניה ובחלק גדול ממדינות גוש האירו.

אבל בכמה פינות בעולם - כולל שווייץ, אוסטרליה, נורבגיה וקנדה - חובות גדולים וגדלים של משקי-בית מתחילים להיות בעיה כלכלית. לכל אחת מארבע המדינות הללו יש היום יותר חוב של משקי-בית - כולל משכנתאות, כרטיסי אשראי והלוואות רכב - מכפי שהיה לארה"ב בשיא בועת הדיור של העשור שעבר.

בראש הטבלה ניצבת שווייץ, שבה חובות משקי-הבית טיפסו ל-127.5% מן התמ"ג, לפי נתוני אוקספורד אקונומיקס והבנק להסדרים בינלאומיים. קרן המטבע הבינלאומית מזהה יחס חוב משקי-בית לתוצר של 65% כאיתות התרעה.

בעשר מדינות בעולם, יחס חובות משקי-הבית לתמ"ג גבוה יותר מ-65%, והוא עולה במהירות. יתר העשר הן ניו-זילנד, דרום קוריאה, שבדיה, תאילנד, הונג-קונג ופינלנד.

בשווייץ, אוסטרליה, ניו-זילנד וקנדה יחס חובות משקי-הבית לתמ"ג עלה בחמש עד עשר נקודות אחוז בשלוש השנים האחרונות - קצב זהה לזה שהיה בארה"ב בדרך לבועת מחירי הדיור. בנורבגיה ובדרום קוריאה, קצב העלייה מהיר אפילו יותר.

לפי קרן המטבע, עלייה של חמש נקודות אחוז בחוב הביתי (מהתמ"ג) במשך שלוש שנים מייצרת "גילוח" של 1.25% בצמיחת התמ"ג בשלוש השנים שאחריהן. הניסיון ההיסטורי מראה שחובות גדולים מובילים לתנופה כלכלית בטווח הקצר אבל לקשיים בטווח הארוך, וחלק גדול יותר מהמשאבים של הכלכלה מופנים לשירות ההוצאות שקשורות בחובות הגדולים. קרן המטבע מוצאת גם שהגידול בחובות משקי-הבית קשור לסיכון גדול יותר של משברים בבנקים ומשבר פיננסי.

 חובות משקי בית

"כשהאשראי של משקי-הבית עולה מהר מדי, זה לא מסתיים טוב", אמר גיירמו טולוסה, כלכלן באוקספורד אקונומיקס.

למרות שהן רחוקות זו מזו מבחינה גיאוגרפית, לכלכלות השונות ברשימה הזו של חובות משקי-הבית יש דווקא הרבה מהמשותף. הן בעיקר עשירות ובעלות מערכות פיננסיות מפותחות מאוד, שנמנעו מן הגרוע ביותר במשבר הפיננסי העולמי בעשור שעבר. שוקי הדיור שלהן לא קרסו בצורה דרמטית. הן לא היו במוקד משברי החוב הציבורי. כאשר כמעט כל העולם היה במיתון ב-2009, אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום קוריאה הצליחו להמשיך לצמוח.

מול כלכלות כמו גוש האירו, ארה"ב או יפן, הן נראו כמו מעוזים של יציבות. אבל הכלכלן היימן מינסקי אמר פעם שיציבות עלולה להיות מערערת יציבות. המדינות הללו משכו הון, ושערי הריבית בהן ירדו בעקבות שאר העולם, מה שהצית שגשוג בשוק הדיור, שהוא כעת מקור של סיכון.

בבועת מחירי הדיור בארה"ב, המחירים כמעט הוכפלו משנת 2000 עד השיא שלהם ב-2006, לפי מדד מחירי הבתים של קייס-שילר (בערים הגדולות). בקנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד ושבדיה, מחירי הדיור שולשו ויותר לפי כמה מדידות.

האם הסיכון בבום החובות השקט הזה מבשר את יום הדין של הכלכלה העולמית? לא בהכרח. שוקי הדיור של המדינות הללו ומערכות הבנקים שלהן אינם בדרך-כלל גדולים מספיק כדי לחולל משבר עולמי.

"קשה לחשוב על תרחיש שבו קריסת שוק דיור באוסטרליה או בניו-זילנד, לדוגמה, תשפיע מאוד על מה שקורה בארה"ב או בסין", אמר פול דיילס, הכלכלן הראשי לאוסטרליה וניו-זילנד בחברת המחקרים הכלכליים קפיטל אקונומיקס. "הן פשוט לא ארוגות מספיק לתוך רקמת המערכת הפיננסית העולמית כדי שזה יקרה".

בנוסף, יש הבדלים בין המשבר שפרץ בארה"ב לבין המדינות ששקועות כעת בחובות משקי-בית. הרגולציה דרוכה יותר מכפי שהיא הייתה לפני עשור. גם תנאי מתן המשכנתאות חמורים הרבה יותר.

הרגולטורים בקנדה, למשל, הידקו את דרישות המשכנתא שלהם כמה פעמים מאז 2008. השינוי העדכני ביותר היה חיוב של קוני דירות בעלי הון עצמי של 20% להוכיח שהם יכולים להרשות לעצמם פירעון משכנתא אם הריביות יעלו. ממשלת אוסטרליה השיקה החודש בדיקה שתימשך שנה של נוהלי מתן המשכנתאות במדינה. כמה בנקים כבר הידקו את הדרישות בתגובה לבדיקה.

במקרים רבים, מדובר על מדינות עשירות שערוכות לעמידה בחובות גדולים. אזרח שווייץ הממוצע (חציוני) עשיר בערך פי ארבעה מעמיתו האמריקאי, לפי נתוני בנק קרדיט סוויס. "יש הרבה חובות, אבל גם הרבה נכסים", אמר כלכלן בבנק UBS בציריך.

אבל יש בכל זאת סיבה לדאגה. המשבר הפיננסי האסיאני ב-1997, שהתרחב לרוסיה והיכה בשוקי ההון בארה"ב, התחיל בתאילנד, שרק כלכלנים מעטים חשבו שתוכל להצית הידבקות עולמית. הבעיות של תאילנד גרמו למשקיעים לחשוב על הסיכונים בכל הכלכלות המתעוררות ובמודל הפיננסי.

יחד, לעשר הכלכלות שהזכרנו יש תוצר כלכלי בהיקף 7.4 טריליון דולר, וחוב משקי-בית דומה פחות או יותר. זה יותר מהתמ"ג של גרמניה או של יפן. בנוסף, לרבות מהן יש מלאי גדול של משכנתאות בריבית משתנה שיכולות לפתע להיות יקרות יותר לפירעון, אם הריביות בעולם יעלו.

"הם מוכנים יותר ופחות צפויים לאסון מאסיבי כמו זה שפקד את ארה"ב", אמר טולוסה. "אבל בכל זאת, הגענו לנקודה שבה כולנו צריכים לחשוש".

בינתיים בישראל: שיעור חובות משקי-הבית נמוך יחסית למדינות מפותחות

שיעור החוב של משקי-הבית בישראל נחשב נמוך בהשוואה למדינות מפותחות ובוודאי בהשוואה למדינות כמו שווייץ או אוסטרליה. לפי דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השנייה של 2017 הגיע החוב של משקי-הבית בישראל ל-42% תוצר, כלומר החוב עוד יכול לגדול בכ-50% לפני שיגיע לרמות המוגדרות גבוהות לפי סטנדרטים בינלאומיים.

כיצד מוסברת רמת החוב הנמוכה יחסית? הישראלים אינם חסכנים גדולים כמו למשל הגרמנים, וההוצאה לצריכה פרטית רושמת גידול מהיר. בשנים האחרונות אף תפסה ההוצאה לצריכה פרטית את מקום היצוא כקטר הצמיחה של המשק.

על רקע הגידול בהוצאה הפרטית מצד אחד והריבית האפסית השוררת במשק כבר שלוש שנים מצד שני, אפשר היה לצפות להתנפחות בועת אשראי במשקי-הבית - אך כאמור זה לא קרה. לדעת בנק ישראל אחת הסיבות לכך שלא נוצרה בועת אשראי היא הגידול המהיר בשכר בשנים האחרונות, שאיפשר לישראלים לממן את חגיגת הקניות שלהם ממקורות הכנסה עצמיים ללא צורך בהגדלת המינוף. ישנם גם מי שמטילים את האחריות למצב של שוק האשראי הלא-מפותח יחסית של ישראל על העובדה שאין כאן תחרות של ממש על מתן אשראי - מצב שאמור להשתנות בעקבות יישום המלצות ועדת שטרום.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי קצב הגידול של חובות משקי-הבית גבוה יחסית ומהיר יותר מקצב הצמיחה. קצב הגידול הנוכחי של אשראי לדיור עומד על 4% ושל אשראי שאינו לדיור - על 3.1%. מגמה מדאיגה לא פחות נרשמה בשיעור החובות הבעייתיים לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, שגדל מ-2.9% מסך החוב ב-2013 ל-4.13% ביוני 2017.

ואולם בשורה התחתונה סבורים בבנק ישראל כי המצב אינו מעורר דאגה קריטית. המינוף של משקי-הבית הוא אחד התחומים העיקריים שבהם קיימת "חשיפה לסיכון עבור המשק הישראלי", כותבים בדוח היציבות האחרון, אך מציינים כי לא זוהה שינוי לרעה במהלך השנה ברמת הסיכון - וזו נותרה ברמה המוגדרת "בינונית". לשם השוואה, את חשיפת המשק לקריסה במחירי הדירות הגדיר בנק ישראל כסיכון ברמה "בינונית-גבוהה".