בדרך ליישום: הצעת החוק לפיה יאומצו תקינות בינלאומיות למוצרים שייובאו לישראל עברה היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית. אימוץ התקינה הבינלאומית תייתר תהליך של תקינה מקומית, מתוך כוונה להקל על היבואנים, שיוכלו גם לחסוך בעלויות ולגלגל את החיסכון לצרכן במחירי המוצרים.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הסביר בשעתו כי תקינה ייחודית לישראל היא מיותרת ונוצרה מתוך אינטרסים. לדבריו, "אימוץ התקנים הבינלאומיים יפחית באופן דרמטי את הרגולציה, יגדיל את מגוון המוצרים ויסייע ביעילות המגזר התעשייתי והפחתת יוקר המחיה. חלק מהסטיות בתקנים הישראלים נוצרו על-ידי גורמים אינטרסנטיים המשתמשים בוועדת התקינה כפרקטיקה להגבלת תחרות".
כיום, מתוך 500 התקינות שבישראל, 250 הן תקינות ייחודיות לישראל, והן מסרבלות את הליך היבוא. בין היתר מדובר במוצרי מזון דוגמת ריבות או רטבים, כך שהליך היבוא של מוצרים כולל "עצירה" במכון התקנים לשם התאמה לתקינה הישראלית. מוצרים שלא עומדים בתקינה אף לא מיובאים מראש, כך שהתיקון לחוק לא רק שייעל את התהליך אלא גם יפתח אופציות ליבוא של מוצרים שעד כה לא הגיעו ארצה מהסיבה הזו.
יו"ר וועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה, הסבירה כי "אם מוצר טוב לשימוש באירופה ובארצות-הברית אין סיבה שלא נתבסס על התקן הבינלאומי כדי להכניס אותו לארץ".
הכוונה היא להחיל את החוק כבר ב-1 באפריל 2018.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
