הכלכלה שחזרה אל הטנגו: נקודת מפנה לכלכלה הארגנטינאית?

לאחר שנים רבות של קטסטרופות, שכללו, בין השאר, משברים כלכליים, גירעונות גבוהים, ובריחה של משקיעים זרים, הכלכלה השנייה בגודלה באמריקה הלטינית הגיעה לנקודת פיתול, שממנה התחילה לעלות על מסלול צמיחה בריא, ובעיקר בר-קיימא, לשנים הבאות.

רוחות השינוי מכיוון ארגנטינה התחילו לנשוב לפני מעט יותר משנתיים, בסוף 2015, עם הדחתה של הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר ובחירתו של מאוריציו מאקרי, נציג מפלגת האופוזיציה השמרנית, לנשיא המדינה. עם כניסתו לתפקיד התחיל מאקרי לפעול לטובת השגתן של שלוש מטרות עיקריות: השבת האמינות, הגברת השקיפות וקידום של הכלכלה הארגנטינית אל עבר כלכלת שוק.

בצד האמינות חתרה הממשלה, בין השאר, להסדר חובות עם הנושים באופן שהביא לסיום הפרשה שגררו הממשלות, שכיהנו מאז פשיטת הרגל שחוותה המדינה בתחילת המילניום, אשר הדירה את המדינה מהגופים הבינלאומיים השונים. בצד השקיפות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הארגנטינית, שהואשמה בזיוף נתוניה הכלכליים לאורך השנים, פורקה ונבנתה מחדש, לצורך פרסום נתונים כלכליים אמינים יותר. ובצד הפיסקאלי, התחיל מאקרי לנקוט פעולות רבות ומגוונות, ובראשן ביטול התערבות המדינה בשער החליפין, רפורמה בקרנות הפנסיה, הורדת מכסים, הפחתת מע"מ, וקביעת יעדים פיסקאליים (גירעון, צמיחה וכדומה) ומוניטריים (יעד יציבות מחירים), בדומה לשאר העולם המפותח.

שיפור בהשקעות ועלייה ביצוא

באופן לא מפתיע, פעולות הממשלה בראשות מאקרי גבו מחיר כבד כבר בשנת 2016, בעיקר בעקבות שחרור שער הפסו, כך שייקבע על פי כוחות השוק - מה שהביא באופן די טבעי לפיחות החד של המטבע הארגנטיני אל מול הדולר, ומכאן לזינוק באינפלציה אל עבר טריטוריה דו-ספרתית ומהגבוהות בעולם. למעשה, השילוב של השפעת ההתערבות הממשלתית והירידה בביקוש ליצוא הארגנטיני מצד שותפת הסחר הראשית והאויבת מספר אחת בכדורגל העולמי, ברזיל, הביאו את התוצר הארגנטיני בשנת 2016 להתכווץ בקצת יותר מ-2%.

עם זאת, המיתון שחוותה ארגנטינה בשנת 2016 היה הכרחי לצורך הבראת הכלכלה. לשנת 2017 נכנסה ארגנטינה במצב רוח חיובי, הודות לכך שלאחר שנים של בידוד בינלאומי היא קיבלה על עצמה תפקידי מנהיגות בינלאומיים. השנה, אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, היא גם עומדת ליטול את נשיאות פורום ה-G20, הכולל את 20 הכלכלות הגדולות בעולם.

כל זה בא לידי ביטוי בשיפור בהשקעות ועלייה ביצוא, הודות לסביבה הכלכלית העולמית החזקה - מה שהביא את הצמיחה ברבעון השלישי (הנתון העדכני האחרון) של 2017 ליותר מ-4% בחישוב שנתי. גם הקצב השנתי של האינפלציה נחתך עד לסוף הרבעון השני של 2017, ביותר משליש ביחס לשיא שנקבע ביולי 2016. עם זאת, האינפלציה עדיין גבוהה מאוד באופן יחסי.

 השינוי השנתי באינפלציה

מגזר הפיננסים התרחב ב-2017

אז לאן ממשיכה ארגנטינה מכאן? כאמור, הצמיחה ברבעון השלישי עלתה לרמתה הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים. בניגוד למחזורי צמיחה קודמים, ההתרחבות הנוכחית זורעת אופטימיות בכל מה שקשור לעתיד המשק הארגנטיני, מכיוון שהיא הושגה בעיקר בזכות רמת ההשקעות - משתנה שקשה היה למצוא במחזורי הצמיחה הקודמים של המשק, ומה שעשוי להעיד על מהפך ביחסם של המשקיעים הזרים בכל מה שקשור לפוטנציאל הצמיחה והיציבות של ארגנטינה.

היבט נוסף המעיד על תחילתה של עלייה על מסלול צמיחה בר-קיימא, הוא שהצמיחה לצד העלייה בשיעורי התעסוקה הקיפה כמעט את כל מגזרי הכלכלה. למעשה, סקטור מרכזי שהתרחב מעל ל-5% בחישוב שנתי הוא החקלאות, שאחראי לכ-10% מהתמ"ג ונתמך בשנה האחרונה בעיקר מהנורמליזציה של שוק המט"ח וההפחתה ההדרגתית של החובות. סקטור הפיננסים בלט גם כן במהלך השנה החולפת, כשהתרחב עד לרבעון השלישי של 2017 בכ-4%, הודות לירידה המשמעותית בשיעורי האינפלציה, שאפשרה להגדיל את היצע האשראי הן לצריכה הפרטית והן להשקעות.

עם זאת, הבעיה העיקרית של ארגנטינה הייתה ונותרה האינפלציה הגבוהה, שמאפיינת את המדינה זה שנים ושמאבק בה הוא תנאי הכרחי להתייצבות הצריכה הפרטית והגדלת ההשקעות. כתוצאה מכך, הבנק המרכזי הארגנטיני שם לו למטרה ראשית את יעד יציבות המחירים, כך שעד לשנת 2019 המטרה היא להגיע לאינפלציה חד-ספרתית בטווח שבין 5%-7.5%. על פניו נראה שהבנק המרכזי מצליח להציג תוצאה חיובית, במובן זה שהאינפלציה החודשית הממוצעת ברבעון השלישי של 2017 עמדה על 1.7%, ובכך הגיעה אל רמתה הנמוכה ביותר מאז מאי 2011.

גם הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון מאותתות כי ההאטה באינפלציה צפויה להימשך ולהגיע קרוב לטריטוריה חד-ספרתית בשנת 2019, בדומה ליעד של הבנק המרכזי. כל אלה מביאים לכך שהשנים 2017-2018 יהיו השנים הראשונות מאז 2003-2004 שהמשק הארגנטיני יזכה לחוות את השילוב של האטה משמעותית באינפלציה לצד המשך התרחבות התוצר.

במבט קדימה, לצד שיפור האקלים העסקי במדינה, סעיף ההשקעות צפוי להניע קדימה את הצמיחה גם בשנים 2018 ו-2019. עם זאת, חשוב להדגיש שתחת ההנחה שהממשלה המקומית תמשיך ליישם רפורמות שיסייעו למימוש הפוטנציאל של ארגנטינה, הסיכון העיקרי, שעשוי להוות רוח נגדית לתנופה שאחזה במשק, הוא רכיב היצוא, שיעדיו העיקריים הם ברזיל וסין. לכן, עיכוב בהתאוששות של הכלכלה הברזילאית לצד המשך הנתונים השוטפים, המעידים על האטה בכלכלה הסינית, עלולים לפגוע בביקוש ליצוא הארגנטיני ולהכביד על הצמיחה במדינה.

על פי ההערכות לשנת הקרובה, הגירעון הממשלתי צפוי להמשיך ולרדת, האינפלציה צפויה להמשיך ולהתקרב אל עבר יעד יציבות המחירים שנקבע לשנה זו, והצמיחה, שנה שנייה ברציפות, עשויה להאיץ לרמה של 3.2%.

לסיכום, נראה כי לאורך השנים יש מתאם גבוה בין ביצועי הכלכלה הארגנטינית להישגי נבחרת הכדורגל הלאומית בטורנירים הבינלאומיים. האם שינוי הכיוון בכלכלה, כפי שחווה ארגנטינה, מבשר כי בקיץ הקרוב יזכה כוכב הכדורגל הארגנטיני ליאו מסי להניף את גביע העולם? ימים יגידו.

סחורה מומלצת: סויה

צמיחה גרעינית

בדרך כלל אנו נוהגים להתמקד בחברה ציבורית באזור הגיאוגרפי שאותו אנו בוחרים לסקר. הפעם, חרגנו קצת ממנהגנו והחלטנו לדבר על סחורות חקלאיות. לסחורות ניתן להיחשף בתיק ההשקעות באמצעות רכישת חוזים עתידיים, שנסחרים בכמה בורסות בעולם, והעיקרית שבהן היא בורסת הסחורות של שיקגו.

מכיוון שהחקלאות מהווה כ-10% מהכלכלה הארגנטינית, בחרנו לדבר על אחד הגידולים החקלאיים המרכזיים של הכלכלה, הסויה.

ארגנטינה אחראית לכ-18% מייצור הסויה בעולם, כש-85%-90% מתפוקת הסויה העולמית משמשת לכוספא (מקור עיקרי לחלבון בהאבסת בהמות). בשנים האחרונות סבלו גידולי הגרעינים, ובראשם הסויה, החיטה והתירס, מירידות מחירים חדות, בעיקר נוכח גידול במלאים. זאת, על רקע ירידה בביקושים, כאשר צד ההיצע לא הותאם לסביבה החדשה בהובלת סובסידיות ממשלתיות הניתנות ביבשת אמריקה הדרומית לחקלאים. התוצאה הישירה היא עלייה ביחס Stock/Use (עלייה ביחס מלאי לשימושים), שמובילה באופן טבעי לירידה במחירים.

ירידה במחירי הגרעינים (בעיקר בתירס, בחיטה ובסויה) נמשכת כבר כמה שנים, כשאת הירידות המתונות ביותר דווקא רשם גידול הסויה, ונראה כי מתחילת השנה מחירי הסויה בארגנטינה מתחילים להתאושש. הסיבה המרכזית לעלייה היא תנאי מזג האוויר שעשויים להוביל לירידה ביבולי הסויה בשנה הקרובה, שיכולה להסתכם בשיעור דו-ספרתי. צפי זה לירידה ביבולים הוביל לעלייה של כ-37% בהיקף ההשקעות מצד קרנות גידור בחוזים הארוכים על הסויה, על פי דיווח שהתפרסם באחרונה בסוכנויות הידיעות. עלייה זו בהיקף רכישת החוזים העתידיים היא הגבוהה ביותר שנרשמה בשנה האחרונה.

השינוי בהיקף ההשקעה בחוזים העתידיים הוא סממן חיובי. עם זאת, יש להביא בחשבון כי פוזיציות מסוג זה נפתחות לרוב לטווח קצר, ויש בהן לא מעט ספקולציה, ולכן רמת הסיכון היא גם בהתאם.

נוסיף גם כי כרגע מדובר במגמה חיובית שמאפיינת את הטווח הקצר, אבל לא בהכרח מדובר בשינוי מגמות ארוכות טווח של השוק. אלה עדיין לא מציירות תמונה חיובית במיוחד, ולראיה גם רמות המחירים. החדשות האחרונות הובילו לעלייה של כ-7% מתחילת השנה. למרות העליות מתחילת השנה, בפרספקטיבה של 12 חודשים וגם של העשור האחרון, רמות המחירים נמצאות עדיין בטווח הנמוך.

אמנם זה מייצר מצד אחד פוטנציאל, אבל מצד שני, כדי שהמגמה החיובית תימשך, צריך משב רוח אופטימי גם בהמשך.

■ הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות פסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.