ביהמ"ש "ילשין" עליך למס הכנסה?

בשבוע האחרון גילינו כי לדידם של חלק מנציגי זרועות השלטון, פעולה חוקית של דיווח על עבירה לרשויות המוסמכות הפכה למעשה בזוי הראוי לתואר הגנאי "הישטנקרות". בה-בעת זרוע שלטונית אחרת, הרשות השופטת, נחשפת מדי יום למעשי עבירה עליהם היא אינה נוהגת לדווח.

בדונו בגובה המזונות שיפסקו לילדים, בית המשפט לענייני משפחה מקבל דיווחים על הכנסות "בשחור" כדבר טבעי, ולא פעם קובע את גובה הכנסותיו של האב על-פי ממצאים אודות הוצאות גבוהות ביחס להכנסות המדווחות, המעידות כי נעשה שימוש בכסף מזומן שלא דווח. באותה מידה בית המשפט נתקל בעבירות מס רבות כאשר הוא מחלק רכוש משותף, ובשני המקרים בית המשפט אינו נוהג לערב את רשויות המס בממצאיו.

דוגמה אחת מיני רבות ניתן למצוא בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. מדובר בתביעה שהגיש אב המשלם 8,000 שקל בחודש עבור מזונות בנו, מכוח הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין.

האב עתר לשני סעדים: לביטול הסכם הגירושים, אשר נחתם לטענתו בתקופה שבה עשה שימוש בסמים שהשפיעו על שיקול-דעתו; ולחלופין להפחתת גובה המזונות, בטענה כי הכנסותיו פחתו באופן ניכר.

לאחר שטענות האב בדבר נסיבות חתימת הסכם הגירושים נדחו על-ידי בית המשפט, פנה השופט לבחון האם אכן חל שינוי נסיבות בהכנסותיו של האב. מתברר כי בעת שחתם על הסכם הגירושים, האב התפרנס מ"עסק" מצליח של קיבוץ נדבות, אשר לטענת האב הצמיח לו הכנסה בלתי מדווחת הנעה בין 10,000 שקל ל-15,000 שקל בחודש. עתה טוען האב כי חזר בשאלה ושוב אינו יכול לקבץ נדבות באותה מידת הצלחה כבעבר.

בית המשפט בחן את טענות האב והגיע למסקנה כי הכנסתו של האב מעסק קיבוץ הנדבות גבוהה בהרבה מהנטען. ראשית, הסכמתו לתשלום של דמי המזונות בסך של 8,000 שקל, בנוסף למימון מלוא ההוצאות החריגות ורכישת ביגוד לילד, איננה מתיישבת עם הכנסה בגובה 10,000 שקל נטו בחודש. כמו כן, במהלך חיי הנישואים הצדדים ניהלו רמת חיים גבוהה, שכללה לא רק נסיעות לחו"ל אלא גם את תחביבו היקר של האב, צריכת סמים, והכול מהכנסות האב מקיבוץ הנדבות.

למעשה, בית המשפט חישב ומצא כי הכנסתו היומית של האב מעסק קיבוץ הנדבות נעה בין 600-900 שקל ליום, ובנוסף האב מקבל תשלומים מ"קבצנים מתלמדים", העורכים אצלו "השתלמויות מקצועיות" כיצד להיות קבצן מצליח, בשיעור שנע בין-40%-60% מהכנסותיהם - כלומר האב משתכר מדי חודש עשרות אלפי שקלים שאינם מדווחים למס הכנסה.

תוצאת פסק הדין הייתה דחיית תביעתו של האב להקטין את גובה המזונות שהוא משלם לאמו של בנו, אך בכך מסתכמת הסנקציה נגדו, והוא פנוי להמשיך בחייו המקצועיים ללא מפרע.

השבוע קצה נפשו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בהעלמת העין מאין-ספור עבירות העלמת המס הנחשפים בפניו באופן כה בוטה. במסגרת פסק דין שעסק בחלוקת רכוש עצום שצברו בני זוג במהלך 40 שנות נישואיהם, התייחס בית המשפט לטענות האישה כי דיווחיהם למס הכנסה אודות העסק אינם משקפים את שוויו האמיתי, שכן הייתה התנהלות ב"כסף שחור", הלבנת כספים ושימוש באמו של הבעל כ"מקלט מס".

"הצדדים הרשו לעצמם לאשר בעדויות בפני בית המשפט ובכתבי בי דין כי פעלו בניגוד לחוק ולא דווחו לרשויות המס על סכומים כספיים משמעותיים שהתקבלו מהעסק שניהלו", כתבה השופטת, ולפיכך "אין אני יכולה להתייחס בסבלנות ובאדישות ולעבור לסדר היום כאילו דבר לא קרה. משכך אני מורה על העברת פסק הדין למנהל בתי המשפט, אשר ישקול להעביר את כתב התביעה, פרוטוקולים, תצהירים וסיכומים לשלטונות המס, כאמור בסעיף 411 א' לפקודת מס הכנסה". 

אם פנייתו של בית המשפט לענייני משפחה לרשויות המס, כדי לחשוף את עבירות המס המתגלות בפניו, תיהפך מפסק דין חריג לנורמה, תהיה זו רעידת אדמה עבור העוסקים בתחום - ואולי גם תמריץ רציני לזוגות המסוכסכים לסיים את ענייניהם בהסכם מחוץ לכותלי ה"שטינקר".

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il