התקופה המאתגרת בענף הקמעונאות המקומי, בעיקר לרשתות מתחום האופנה, לא באה בינתיים לידי ביטוי בתוצאותיה של ענקית הקניונים מליסרון לשנת 2017, למרות ירידה ברווחיה, שנבעה מעלייה בהוצאות המס. החברה, שבשליטת היו"רית ליאורה עופר, הציגה הבוקר שיפור דו-ספרתי בהכנסותיה, שעלו בסיכום שנתי ב-14% ל-1.55 מיליארד שקל, וברבעון הרביעי התחזקו ב-10% ל-386 מיליון שקל, מגמה שגם באה לידי ביטוי בשורה הגולמית.
עוד נהנתה מליסרון בסיכומה של 2017 משערוכי נכסים רחבי-היקף, שהצטברו ל-491 מיליון שקל בכל השנה - פי 2.5 לעומת השערוכים שרשמה בשנת 2016, ובהמשך לכך נהנתה גם ממגמה חיובית ברווחיה התפעוליים.
תוצאות מליסרון 2-18
את השיפור בשווי נכסיה מייחסת מליסרון להפחתת שיעורי היוון, לשיפור ברווח התפעולי הנקי (NOI) המייצג של מרבית הנכסים וכן לקבלת היתר בנייה לתוספת שטחים בקניון רמת-אביב שבתל-אביב. עם זאת, עלייה ניכרת בהוצאות המסים הובילה את החברה להציג בסיכום הרבעון הרביעי צניחה של קרוב ל-50% ברווחיה, לכ-270 מיליון שקל (לעומת יותר מ-500 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016), וירידה של 16% ברווחיה השנתיים, שהצטברו לסכום מרשים של 775 מיליון שקל. הרווח לפני מס גדל בסיכום שנתי ב-18%, ל-1.1 מיליארד שקל.
בעניין הוצאות המס, שבשנת 2017 הצטברו ל-270 מיליון שקל, אחרי שב-2016 נהנתה מליסרון מהכנסות מס של כ-40 מיליון שקל, מסבירים במליסרון כי עיקר השינוי נובע מהפחתת שיעור מס החברות שהניב להם ב-2016 הכנסת מס נדחה חד-פעמית בסך של כ-268 מיליון שקל. עוד מציגים במליסרון בסיכום שנתי ורבעוני שיפור בפרמטרים התפעוליים - הרווח התפעולי הנקי (NOI) ותזרים המזומנים הנקי (FFO).
מניית מליסרון הגיבה לדוחות בעלייה יומית של 3%, וזאת לאחר שבתקופה האחרונה, בדומה לעמיתותיה לענף, היא סבלה מסנטימנט שלילי מובהק, על רקע החששות מהשפעות שליליות אפשריות של קריסה וצמצום פעילות של רשתות קמעונאות רבות, ובעיקר רשתות האופנה. כך, מתחילת השנה נחלשה המניה בכ-7% והתרחקה יותר מ-20% מרמת השיא שקבעה בחודש מאי האחרון (מגמות דומות מציגות גם מניות המתחרות הגדולות עזריאלי וביג). המחיר הנוכחי משקף למליסרון שווי חברה של כ-6.6 מיליארד שקל.
הגדלת קניות באינטרנט ובחו"ל
מליסרון מחזיקה ב-21 מרכזים מסחריים וקניונים ברחבי הארץ, בשטח כולל של כ-523 אלף מ"ר, המושכרים לכ-2,400 שוכרים, ושיעור התפוסה בהם נושק ל-100%. בין הגדולים שבהם קניון רמת-אביב בתל-אביב, בשווי של 2.4 מיליארד שקל, והקריון בקריית ביאליק, בשווי של קרוב ל-2.3 מיליארד שקל. נוסף על כך לחברה ארבעה מתחמי נדל"ן למשרדים, שאותם היא מגדירה כ"קמפוסי הייטק", ובנייני משרדים המהווים חלק ממתחמי הקניונים, בשטח כולל של כ-278 אלף מ"ר, המושכרים לכ-300 שוכרים.
בעניין התחרות הגוברת בענף מונה החברה את העלייה בשטחי המסחר בישראל, ושינויים בהרגלי הצריכה של הציבור - ובראשם הגדלת הקניות באמצעות האינטרנט, והגדלת הקניות במסגרת חופשות בחו"ל. עם זאת, היא מעריכה כי "גם בראייה קדימה, ציבור הלקוחות ימשיך להעדיף את הביקור בקניונים, הכולל בתוכו חוויה משולבת של קניות ופנאי".
גם מנהלי מליסרון סיכמו שנה מוצלחת, עם תגמולים בהיקף מצרפי של יותר מ-18 מיליון שקל לחמשת הבכירים, בראשות המנכ"ל אבי לוי שנהנה מתגמולים של 6.6 מיליון שקל - 2.6 מיליון שקל עלות שכר, כ-2 מיליון שקל נוספים מענק וסכום דומה כתגמול מנייתי.
בעלת השליטה, ליאורה עופר, קיבלה 3.3 מיליון שקל כיו"רית החברה בהיקף משרה של 75%, ומשה רוזנבלום, המשנה למנכ"ל, נהנה מתגמולים של כ-4.5 מיליון שקל. מליסרון גם שילמה קרוב ל-1 מיליון שקל לדירקטורים בחברה, ובהם שלמה שרף, לשעבר מנכ"ל קבוצת עזריאלי ואלקטרה נדל"ן, ועודד שמיר, לשעבר מנכ"ל כלכלית ירושלים.
"ענף חי ובועט שימשיך להתקיים"
בשיחה עם "גלובס" אמר המנכ"ל לוי, כי "התקופה הנוכחית בהחלט מאתגרת, אבל מצד שני לא צריך לחשוב שהכול שחור, כי הענף חי ובועט וימשיך להתקיים". לדבריו, "גם אם החנות הגדולה ביותר שיש לנו בקניון תיסגר, אנחנו לא צפויים להיפגע, משום שיש אצלנו ביקוש די קשיח לשטחים, ואנחנו משוועים להם".
כדוגמה התייחס לוי לקריסתה של רשת האופנה הוניגמן, וסיפר כי "זו רשת שנמצאת אצלנו שנים ארוכות, עם כ-20 סניפים בקניונים שלנו. היות שזו רשת מאוד ותיקה, המיקומים שלה בנכסים שלנו הם הכי טובים, והחוזים הם היסטוריים, לכן שכר הדירה לא גבוה במיוחד. אנחנו מאוד מצטערים על מה שקרה להוניגמן, ומאוד מקווים שמישהו ייקח אותה וימשיך להפעיל אותה, אבל גם אם זה לא יקרה, ויחזירו לנו את החנויות, אנחנו מאמינים שנוכל להתגבר על זה בצורה טובה ומהירה".
לדבריו "תמיד היו רשתות שנסגרו, זו לא תופעה עכשווית, רק עכשיו אולי המצבור קצת יותר גדול מהרגיל. כל דבר צריך לשים בפרופורציה, וגם לזכור שאת הרבה מהרשתות שנסגרו, דוגמת גלובוס מקס, סליו ועוד, קנו בעלים חדשים שהתחילו להפעילן מחדש.
עוד הוסיף לוי, כי "בשנים האחרונות נפתחו הרבה מתחמים, אבל אנחנו, מאז פתיחת קניון באר שבע לפני כחמש שנים, לא פתחנו שום קניון, ולא שלא היו לנו הזדמנויות. הגענו למסקנה שזה לא נכון לפתוח מתחמים חדשים, כי אם אתה לא יכול לייצר משהו ייחודי, אין לאנשים סיבה לשנות את הרגלי הצריכה שלהם, ולעזוב את המרכזים שבהם הם נמצאים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.