אילן ישועה צבר בוואלה עלויות שכר של עשרות מיליוני שקלים

אילן ישועה, מנכ"ל וואלה ומי שהצית את החקירה בתיק 4000, צבר עלויות שכר של עשרות מיליוני שקלים באתר במהלך העשור האחרון - כך עולה מבדיקה שנערכה. ישועה התחיל לכהן כמנכ"ל וואלה ב-5 לנובמבר 2006 (למעלה מ-11 שנה בתפקיד), עוד כשוואלה הייתה חברה ציבורית, ושכרו היה שקוף לציבור. כזכור, וואלה נמחקה מהמסחר בבורסה לתל-אביב במהלך 2010, לאחר שבזק, החברה-האם, הגישה הצעת רכש למחיקת מניותיה מהמסחר.

על-פי הדוחות הכספיים האחרונים של וואלה לשנת 2011, שכרו החודשי של ישועה עמד על 80 אלף שקל ברוטו לחודש, והוא זכאי היה למענק המבוסס על עמידה ביעדים (בין היתר, שמירה על שיעורי הרייטינג של אתרי החברה), כאשר נקבעה תקרה בגובה של 12 משכורות למענק.

עם זאת, מבדיקת הדוחות הכספיים שנערכה עולה כי משנת 2007, השנה המלאה הראשונה שבה כיהן ישועה כמנכ"ל, ועד שנת 2011, עלות השכר השוטף שקיבל, יחד עם מענקים מיוחדים, עמדה על כ-9.3 מיליון, כולל מענקים במזומן ובמניות.

שיא שכרו השנתי של ישועה היה בשנת 2009, כאשר זה הרוויח כ-2.2 מיליון שקל בשנה. אם נניח את ההנחה הסבירה שעלויות השכר שלו ב-6 השנים הבאות (2012-2017) שמרו על אותה רמה, אפשר להסיק כי ישועה צבר במהלך כהונתו כמנכ"ל וואלה כ-20-25 מיליון שקל.

אך להכנסותיו של ישועה ניתן לרשום עוד זכות יוצאת דופן. על-פי פרסומים בעבר בעיתון "כלכליסט", ישועה קיבל מענק מיוחד לאור מכירת אתר יד2, לאחר סיכום עם שאול אלוביץ', שהיה בזמנו יו"ר הדירקטוריון של וואלה. המכירה נזקפה לזכותו של ישועה והניבה רווח של מאות מיליוני שקלים. על-פי הפרסומים, ישועה קיבל בונוס של 1.5% מהיקף העסקה הכולל, שעמד על יותר מ-800 מיליון שקל (כ-12 מיליון שקל).

בסך-הכול, אם כן, צבר ישועה עלויות שכר של כ-35-40 מיליון שקל תוך כ-11 שנה.

וואלה, חשוב לציין, לא הייתה בתחילת דרכה בבעלות מלאה של בזק. במהלך שנים ארוכות הייתה קבוצת "הארץ" שותפה מעשית של בזק, כשהחזיקה כשליש ממניות האתר. במהלך אפריל 2010 החליטה קבוצת "הארץ" למכור את מניותיה תמורת כ-89 מיליון שקל. לאחר מכירת המניות על-ידי קבוצת "הארץ", החליטה וואלה להשקיע באתר הלוחות יד2 ולרכוש את השליטה באתר בשני שלבים תמורת 167.5 מיליון שקל. במאי 2014 ביצעה וואלה, וזה נזקף לזכותו של ישועה, את אחת העסקאות הרווחיות בשוק המדיה הישראלי, כשמכרה את יד2 לאקסל שפירנגר הגרמנית ב-806 מיליון שקל, כלומר למעלה מפי 4 מההשקעה בתוך 4 שנים.