מתוך ההמון של נחקרים ועצורים מזדקרת השאלה: אבל מה עם ביבי? הוא לא רק המושחת העיקרי, הוא גם המשחית הגדול. שלמה פילבר, למשל, בא לנהל את משרד התקשורת מתוך אמונה שמונה לתפקיד בזכות כישוריו ושמצופה ממנו לעשות את עבודתו נאמנה. מהר מאוד בלעה אותו מכונות ההשחתה שבלשכתו וביתו של ראש הממשלה.
החשודים והנחקרים נזקפים בעיקר לזכותו של המפכ"ל רוני אלשיך - אבל גם לזכות היועמ"ש אביחי מנדלבליט. ללא אישורו אי-אפשר היה לקיים חקירה ענפה ויסודית כזאת. אבל - שוב - מה עם ביבי? בלעדיו כל מה שקורה לא שווה הרבה. וכאשר שואלים, מקבלים תשובה שזה עוד יכול לקחת חודשים רבים, כי כך ואחרת.
זו לא תשובה
התשובה הזאת לא יכולה לעמוד במצב בו נמצאת המדינה, עם ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים. איך אפשר להפקיד בידיו גורלה של מדינה? נתניהו חוזר וטוען שראש ממשלה מחליפים רק בקלפי. טענה מופרכת. כי מה אם ראש הממשלה נבחר לתפקידו באמצעות מצג-שווא שלו ושל אישיותו? כאשר הציבור הלך לקלפי בפעמים קודמות, הוא לא ידע שמדובר באדם שעל-פי המשטרה לקח שוחד. לו העובדה הזאת הייתה ידועה אז, מאוד ייתכן שביבי לא היה נבחר.
מועמד פוטנציאלי לכלא
ביבי גם לא מסתפק בלהיות ראש ממשלה נחבא אל הכלים. אדרבא, בתקופה הזאת, עם החשדות שעל ראשו, הוא מגביר את פעילותו, במיוחד בחו"ל. לא מפסיק לטוס לביקורים "היסטוריים". כאזרח ישראלי אני מתבייש, כי הרי המנהיגים שאיתם נפגש ביבי מודעים היטב לחשדות נגדו, ולהמלצות המשטרה. הם בוודאי מתקשים להבין איך האיש הזה, שהוא מועמד פוטנציאלי וריאלי ללכת לכלא, ממשיך לייצג ולנהל את מדינתו.
שבועות, לא חודשים
מה שמחזיר אותנו אל מנדלבליט. כל המעצרים והנחקרים האחרים לא יכולים לבוא במקום הגשת כתב אישום נגד נתניהו - ומהר. אני מבין שהחוק אומר כך ואחרת לגבי ההליכים המקדימים כתב אישום. אבל כאשר מדובר בניהול המדינה, צריך לקרוא את החוק בעיניים ריאליות. מקומם לשמוע על חודשים רבים של עבודה לפני ההחלטה בעניין זה. השיהוי הזה הוא מעשה המנוגד לאינטרס של המדינה ושל שלטון ראוי.
המדינה והחוק
תמיד אמרתי לכתבים צעירים שמאמר אפשר לכתוב באלף מילים, ואפשר לעשות זאת טוב יותר ב-400 מילים. אין ספק שאפשר למשוך את עניין נתניהו עוד כמה חודשים, אבל יש עוד פחות ספק בכך שאפשר לעשות זאת גם בכמה שבועות. ככל שזכויותיו של החשוד חשובות מאוד, האינטרסים של המדינה, במקרה הזה ועם החשוד הזה, חשובים יותר.