חודשיים אחרי שהבנקים לקחו את יורוקום של שאול אלוביץ לבית המשפט, והקבוצה קרובה מתמיד להימכר לאיש העסקים נתי סיידוף. בשבוע שעבר אישרו הנושים את הסדר החוב שמציע סיידוף, ובסוף השבוע הוגשה ההצעה לאישור ביהמ"ש.
אתמול נודע כי ביהמ"ש ידון באישור ההסדר רק בעוד קרוב לחודש, ב-20 במארס, זאת לאחר שובו של השופט איתן אורנשטיין מחו"ל ולאחר שיוגשו עמדות כל הצדדים בנושא, בהם רשות ני"ע ורשות המסים. אם לא תצוץ ברגע האחרון הצעה חדשה ומשופרת באופן דרמטי לעומת הצעת סיידוף, הרי שיורוקום, בעלת השליטה בחברת בזק, תעבור בעוד מספר שבועות לידיו של איש העסקים.
נזכיר, כי רגע לפני הדיון הראשון בביהמ"ש בבקשת הפירוק של הבנקים, כבר הגיע סיידוף להבנות ראשונות עם הבנקים (מאז הוא שיפר את הצעתו), אך כבר באותו דיון הביע השופט אורנשטיין ביקורת מרומזת על העסקה המתהווה ושאל אם שוב אנחנו ממשיכים בעסקאות למכירת פירמידות. חודשיים אחרי, והתשובה היא חיובית - הסדר החוב ביורוקום מותיר את מבנה הפירמידה של הקבוצה השולטת בבזק.
יחד עם זאת, קבוצת יורוקום שרוכש סיידוף היא אינה אותה קבוצה ממונפת ומסובכת פיננסית שהייתה בשנים האחרונות. ראשית, הסדר החוב עם סיידוף כולל מחיקת חוב של 400-500 מיליון שקל. כמו כן, ההסדר אינו כולל את החברות התפעוליות שנמצאות במצוקה פיננסית ויימכרו בנפרד תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים. סיידוף רוכש קבוצה בריאה יותר פיננסית והרבה פחות לחוצה בקבלת דיבידנד מהחברות-בנות. מצד שני, קשה לומר שהוא רוכש את יורוקום בנזיד עדשים. אם זה היה המצב, הרי שהיינו רואים מתמודדים נוספים על הרכישה הזו, בעוד שבפועל רק עוד שני מתמודדים הגישו הצעות מחייבות, ולקראת קו הסיום רק הצעתו של סיידוף נותרה רלוונטית.
1. כמה משלם סיידוף ומה יקבל?
במסגרת הסדר החוב, ישלם סיידוף לנושי יורוקום תקשורת 400 מיליון שקל (25 מיליון שקל מתוכם ישולמו שנה לאחר השלמת ההסדר), ובנוסף הוא יפרע 75 מיליון שקל מהחוב של קונסורציום הנושים ביורוקום נדל"ן. כלומר, מבחינת מזומן סיידוף מביא עימו לעסקה 475 מיליון שקל.
בנוסף, הוא מתחייב לפרוע לבנקים חוב של 390 מיליון שקל תוך 7 שנים ולפרוע את מלוא החוב של הקונסורציום ביורוקום נדל"ן, שיעמוד לאחר השלב הראשון של 175 מיליון שקל. כלומר, סך החוב שיישאר לסיידוף בעסקה יעמוד על 565 מיליון שקל. כלומר בסה"כ העסקה משקפת לקבוצת יורוקום שווי של 1.04 מיליארד שקל.
כמו כן, לפי הצעת סיידוף, הבנקים עשויים לקבל סכום נוסף של עד 450 מיליון שקל - חמש שנים לאחר השלמת ההסדר, אם תחול עלייה משמעותית בשווי נכסי יורוקום תקשורת. את יורוקום, נציין, מייצג יריב פילוסוף, שותף-מנהל של גיזה זינגר אבן, ואת סיידוף מייצגים תמיר כהן ואייל ידווב.
בנוסף לכך, לא מן הנמנע שבזאת לא תסתיים ההשקעה של סיידוף ביורוקום. ישנם מהלכים שיש לבצע בקבוצה, ובראשם קיפול שכבה בפירמידה של אינטרנט זהב לצורך עמידה בדרישות חוק הריכוזיות. לצורך ביצוע הצעדים השונים וייצוב הקבוצה (מימון הוצאות ניהול למשל), ייתכן שסיידוף ישקיע בעתיד בקבוצה עד 100 מיליון שקלים נוספים.
ומה מקבל סיידוף תמורת הסכום הזה? הנכס המרכזי הוא השליטה באינטרנט זהב, בעלת השליטה בבזק. שווי השוק של מניות יורוקום באינטרנט זהב (54.7%) עומד כיום על 210 מיליון שקל. בנוסף רוכש סיידוף 14.8% ממניות חברת אנלייט השוות כיום כ-140 מיליון שקל, ובנוסף 37.5% מפרויקט מידטאון השווה כ-180 מיליון שקל. בסה"כ מקבל לידיו סיידוף נכסים בשווי של 820 מיליון שקל בתמורה לתשלום של 1.04 מיליארד שקל - 25% מעל שווי הנכסים הנוכחי.
אלא שזו לא ההסתכלות המדויקת על ההסדר. לפי ההסדר, סיידוף מחויב למכור בזמן קצר יחסית את ההחזקות בחברת אנלייט, ולכן סביר שהן יימכרו לפי השווי הנוכחי שלהן ולא בפרמיה משמעותית. אותו המקרה תקף גם לגבי פרויקט מידטאון, שסיידוף צפוי למכור עד סוף 2019 לצורך פירעון יתרת החוב לנושי יורוקום נדל"ן (שבינתיים תמוחזר ותוחזק ע"י נושי יורוקום תקשורת). כלומר, לאחר שני המימושים הללו, יישאר סיידוף עם אינטרנט זהב וחלל ששווי השוק שלהם כיום הוא 500 מיליון שקל, שתמורתן שילם פרמיה של 35% מעל מחיר השוק.
מה סיידוף נותן
2. פרמיה נדיבה?
לכאורה מדובר בפרמיה נאה על מחיר השוק. יחד עם זאת, יש לזכור ששני הנכסים הללו - אינטרנט זהב וחלל - נסחרים כיום במחיר נמוך היסטורית לאור אירועים שליליים שקרו בחברות. מניית חברת חלל התרסקה בשנתיים וחצי האחרונות בעשרות אחוזים. הסיבה לכך היא היעלמותו של הלוויין עמוס 5 בחלל, והתרסקות הלוויין עמוס 6 שהתפוצץ בעת שיגור. נזכיר, כי חלל הנסחרת כיום לפי שווי של פחות מ-400 מיליון שקל, הייתה אמורה להימכר לחברה סינית בלמעלה ממיליארד שקל. לחלל תוכניות לטווח הארוך של פיתוח ושיגור לוויינים נוספים, כך שקיים פה פוטנציאל לאפסייד משמעותי שממנו ייהנה סיידוף. כיום מניות חלל משועבדות לקונסורציום ביורוקום נדל"ן. לאחר שייפרע החוב כלפיהם והשעבוד ישתחרר, יוכל סיידוף להמתין בסבלנות להצפת ערך אפשרית בחלל.
הנכס המרכזי שכולם לוטשים אליו עיניים הוא השליטה בקבוצת התקשורת הגדולה בישראל - בזק. גם קבוצה זו סבלה מסניטימנט שלילי מאז נודע על פתיחת חקירת רשות ני"ע נגד בכירי קבוצת בזק ושאול אלוביץ, וגם כאן הציפייה היא שלאחר החלפת השליטה וההנהלה, הסנטימנט השלילי לאורך מניות הפירמידה ישתנה ושוויה של אינטרנט זהב יעלה.
אמנם בזק מתמודדת עם עלייה בתחרות בענף התקשורת המכרסמת ברווחיה, אך עם זאת קיים פוטנציאל להצפת ערך בבזק באמצעות ביטול ההפרדה המבנית ומהלכי התייעלות, שסביר שסיידוף יוביל.
בשורה התחתונה, בטווח הארוך ההשקעה ביורוקום טומנת בחובה פוטנציאל לאפסייד. עם זאת, לא מדובר בעסקה שתניב רווח מהיר ותאפשר לסיידוף לעשות "סיבוב" קל ורווחי.
3. ומה עם הדיבידנד?
לאורך שנים רבות (עוד לפני עידן אלוביץ בבזק), נחשבה בזק לאחת מפרות המזומנים הבולטות בשוק ההון, כשחילקה דיבידנד נדיב לבעלי מניותיה. בתקופת אלוביץ בחברה שנמשכה כ-7 שנים, חולק דיבידנד בהיקף של מעל 18 מיליארד שקל. מעניין לציין כי הדיבידנד השמן לא הגיע לקבוצת יורוקום ולכיסו של אלוביץ, שכן הוא נבלע במעלה הפירמידה ושימש כמקור לפירעון החוב בקומות השונות.
ישנו כיום סימן שאלה לגבי המשך המדיניות הנדיבה. סביר כי בזק תמשיך לחלק דיבידנד, אך ייתכן ושיעורו יתמתן.
בכל אופן, סיידוף לא בונה על הדיבידנד הזה. כיום היקף החוב בקומות הפירמידה (בי קום ואינטרנט זהב) נמוך יותר משמעותית מבעבר בזכות הדיבידנד שהגיע מבזק. כמו כן, החוב בקבוצת יורוקום לאחר ההסדר נמוך משמעותית מבעבר.
4. עסקה טובה או לא?
ההישג המרשים בכל סיפור יורוקום הוא שתוך זמן קצר יחסית של כחודשיים התגבש הסדר חוב (לשם השוואה, בחברות אחרות תהליך שכזה לוקח לעיתים יותר משנה). ייתכן שדווקא עודף הקשיים - החקירה בבזק ונגד אלוביץ, הצורך לעמוד במגבלות חוק הריכוזיות, האיום של נושי יורוקום נדל"ן לקבל לידיהם את חלל ועוד - תרמו לכך שכולם היו בלחץ לסיים את הסיפור מוקדם ולמזער נזקים.
מבחינת סיידוף, הוא לא רכש בזול את יורוקום, אבל בתור מי שרצה מזה זמן רב להיכנס לפעילות משמעותית בשוק הישראלי, הרי שרכישת השליטה בקבוצת התקשורת הגדולה מהווה כניסה מרשימה. כמו כן, למי שמתכוון להישאר לטווח ארוך (ונראה כי זו התוכנית של סיידוף), גם קיים פוטנציאל לא רע לרווחים עתידיים. לשם כך הוא צריך בעיקר סבלנות.
מה סיידוף מקבל
הערכות: עסקת סיידוף לא צפויה להיתקל בקשיים מצד משרד התקשורת
נזכיר, כי על-מנת לקבל רישיון ממשרד התקשורת שאמור לאשר את העברת הבעלות בבזק, כפי שמחייב החוק, חייב להיות גורם ישראלי בקבוצת השליטה שמרבית פעילותו מישראל. סיידוף, כישראלי לשעבר, יוכל להחזיק בבזק כשם שחיים סבן החזיק בחברה וכיום הוא מחזיק בפרטנר. הבעיה היחידה שעשויה להיווצר, אם בכלל, היא במידה ויתברר שיש לסיידוף עסקים במדינות ערב, או שמישהו משותפיו קשור בצורה כלשהי לגורמים שיכולים להתברר כעוינים.
לפיכך, הבדיקה של משרד התקשורת היא בעיקר דרך משרד הביטחון. המנהלים או הדירקטורים שימנה סיידוף יצטרכו גם הם לעבור סיווג ביטחוני, ומאחר שגם מנהל עסקיו הוא ישראלי לשעבר (תמיר כהן) לא נראה על פניו שצפויה לו בעיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
