מאבק על השליטה בדיר' בזק; עסקת סיידוף בסכנה?

מאבק שליטה אדיר מתפתח בבזק והוא עשוי להשפיע על כל כדאיות עסקת רכישת השליטה מבחינתה של קבוצת סיידוף. במידה ובדירקטוריון בזק או באסיפה הכללית, יתברר שסיידוף לא יוכל לממש את השליטה שלו בבזק דרך מינוי שלושת הדירקטורים בהם הוא חפץ, מדובר מבחינת הקבוצה בהתפתחות משמעותית - והיא תשקול את המשך צעדיה לאור זאת, כך נודע ל"גלובס".

בעקבות המהלך של מינויים של דורון תורג'מן, שלמה רודב ותמיר כהן לדירקטורים בבזק, אנו רואים היום את תחילתו של מאבק שליטה קשה בבזק, שכן המוסדיים וקרן אליוט צפויים להתנגד למינוי - ומתכוונים לפעול באסיפה הכללית לטרפד אותו. לגבי רודב לא צפויה בעיה, שכן הוא נתפס כמינוי מקצועי, אך אין כל הבטחה שבאסיפה הכללית של בזק כל ה-3 שמונו אתמול יאושרו. במידה וימונו דירקטורים שלא יאפשרו לקבוצת סיידוף לממש את השליטה שלה בבזק, היא מאיימת לשקול מחדש את צעדיה ואת כדאיות העסקה.

 שלמה רודב / צלם: אריאל ירוזולימסקי

לדברי גורמים בכירים שמעורים במה שקרה אתמול בבזק, יורוקום החליטה על החלפתם של שלושה דירקטורים (למעשה - בשם הרוכשת המיועדת, קבוצת סיידוף), אבל עשתה זאת כאשר ברור שכבר באסיפה הכללית הקרובה הם צפויים לעמוד להצבעה. במידה והם לא יאושרו, וימונו דירקטורים אחרים במקומם, המשמעות היא שהשליטה בבזק כבר לא תהיה מסורה למי שמחזיק בגוש אחד את כמות המניות הגדולה ביותר.

מבחינת המוסדיים וקרן אליוט התמונה ברורה, ויהיה מעניין לראות האם הם יתנגדו למינוי של של שניים מהדירקטורים, תמיר כהן ודורון תורג'מן. לאחרון יש ניסיון רב עם המוסדיים בארץ וכלל לא בטוח שיתנגדו למינויו.
תמיר כהן הוא נציגו של נתי סיידוף והשאלה אם הוא עונה על הקריטריונים שמנסה בזק להציב למינוי דירקטורים, הופכת קריטית כי בעיני יורוקום (וככל הנראה גם בעיני קבוצת סיידוף) המשמעות היא שהמוסדיים לוקחים ממנה את השליטה בחברה שעליה היא שילמה פרמיה והיא שווה כסף.

ללא מינוי כהן כדירקטור, סביר להניח שסיידוף לא ימשיך עם העסקה. כנ"ל לגבי דורון תורג'מן שהוא מנכ"ל אינטרנט זהב , ששולטת בחברת בי קומיונקיישנס  ששולטת בבזק . ההתנגדות של המוסדיים וקרן אליוט בעייתית גם מבחינת יורוקום -כל עוד לא הושלמה העסקה למכירת מניותיה, היא חייבת להגן על השליטה שלה בבזק.

לגבי שלמה רודב, יש להניח שלא יהיה גוף מוסדי שיתנגד למינויו לאור הרקורד שלו והניסיון שלו, אך למרות זאת גם הוא יצטרך להיבחר באסיפה הכללית הקרובה, ולכן מה שעלות לקרות הוא שהוא ימונה כעת ליו"ר דירקטוריון, ובאסיפה הכללית במאי, הוא עשוי שלא להיבחר. נוצר אפוא מצב בו יורוקום, "בשם" קבוצת סיידוף, נאבקת את המאבק האחרון שלה על השליטה בבזק.

אליוט בחוו"ד משפטית: רק לאסיפה הכללית יש זכות למנות דירקטורים

קרן אליוט נערכת לקרב משפטי סביב אופן המינוי של חברי הדירקטוריון בבזק, ולשם כך היא גייסה את פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב, שהצטרף לצוות המשפטנים ממשרד גולדפרב שמלווה את אליוט. בחוות הדעת שגיבש מבהיר חמדני, כי הזכות למינוי דירקטורים מסורה לאסיפה הכללית של בזק בלבד. המשמעות מבחינה זו היא שבעלי המניות בבזק בעצם רוכשים את הזכות לקבל דיבידנדים מהחברה, והשליטה בחברה היא בידי בעלי המניות שלה.

להלן כמה מהנקודות המרכזיות בחוות הדעת:

■ ברירת המחדל בחוק החברות היא שהאסיפה הכללית ממנה את הדירקטורים. נדרש שהמועמדות של על דירקטור תאושר בהצבעה באסיפה ברוב רגיל (למעט דירקטורים חיצוניים שלגביהם הוענק כוח מיוחד לבעלי מניות המיעוט). כדי לחרוג מהכלל הזה נדרשת קביעה של הסדר אחר בתקנון של החברה או בחוק.

■ התקנון של החברה קובע בצורה מפורשת (ס' 85.1) שהדירקטורים ייבחרו בידי האסיפה הכללית. לפי התקנון, לאף גורם אין זכות מיוחדת למנות דירקטורים.

■ ההתייחסות היחידה בצו התקשורת לנושא מינוי הדירקטורים היא במסגרת ההוראות שנועדו להבטיח את ה"ישראליות" של החברה ושל בעל השליטה (ס' 4). הוראות אלה קובעות תנאים למתן היתר שליטה, אך הן לא מקנות למחזיק היתר השליטה זכויות שלא מוקנות לו מכוח החוק או התקנון. מכל מקום, ספק אם הוראות אלו מחייבות זכות למנות חמישית מהדירקטורים.

■ הצו קובע מספר דרישות כדי להבטיח שבעל השליטה בחברה יהיה ישראלי (ר' בהמשך). אולם, צו התקשורת לא משנה את המנגנון שנקבע בחוק החברות ובתקנון החברה לעניין סמכות האסיפה למנות דירקטורים ולכן, הוא לא משפיע על הזכות של בעלי המניות למנות דירקטורים.

■ מכל מקום, ההוראות לא דורשות שלבעל השליטה תהיה זכות למנות חמישית מהדירקטורים. אם בעל השליטה הוא חברה שהתאגדה בישראל, נדרש שבכל עת יתקיים אחד משני התנאים הבאים:

1. גורם ישראלי יחזיק לפחות 19% מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה בעלת השליטה; או

2. גורם ישראלי יחזיק לפחות 19% מהזכויות להצביע באסיפה הכללית ומהזכויות למנות דירקטורים בחברה בעלת השליטה ובמקביל אותו גורם ישראלי יחזיק בזכות למנות חמישית לפחות ממספר הדירקטורים בבזק ובחברות הבנות שלה.

במקרה של בזק מתקיים תנאי מס' 1 ולכן, לא נראה שיש צורך בקיום תנאי מס' 2 (הדרישה להחזקה של זכות למנות לפחות חמישית ממספר הדירקטורים).