רשות המסים: אפריקה ישראל ידעה על החוב כבר בספטמבר

נציגי חברת אפריקה ישראל ידעו כבר בספטמבר האחרון על האפשרות שתיווצר לחברה חבות מס של מאות מיליוני שקלים בעקבות החלטתה לערער על שומת המס שנקבעה לה בסוף 2016 - כך טוענת רשות המסים, בתגובה שהגישה לבית המשפט על בקשת אפריקה ישראל למתן צווים נגדה.

לטענת הרשות, למרות הדברים הברורים שהועברו לנציגי אפריקה ישראל בפגישות בין הצדדים, החליטו בכירי החברה שלא לשתף במידע את המשקיעים, מחזיקי האג"ח ונאמניהם, אף שבאותו זמן כבר התנהל משא ומתן להסדר חוב בחברה. עדכון כזה, מבהירה הרשות, יכול להגיע רק מכיוונה של החברה, מאחר שהיא עצמה אינה רשאית לעשות זאת טרם הוצאת צו השומה.

"אגף מס הכנסה אינו רשאי להודיע על חבות צפויה במס לצד ג' שאינו הנישום עצמו, בשלל כללי החיסיון החלים עליו לפי סעיפים 231-232 לפקודה", כותבת רשות המסים בתגובתה לבית המשפט, שבה היא מבקשת לדחות על הסף את בקשת אפריקה ישראל למתן צווים נגד צו השומה שקיבלה בסוף ינואר ממס הכנסה על סך 245.5 מיליון שקל.

את הבקשה לצווים הגישו לפני כחודש אפריקה ישראל יחד עם מוטי בן משה, שסיכם על רכישת השליטה בחברה במסגרת הסדר חוב כולל עם מחזיקי האג"ח שלה (הסדר שדרישת רשות המסים עלולה לטרפד).

בן משה: "צו מופרך"

בבקשה טענו אפריקה ישראל ובן משה כי ימים אחדים לפני העברת הסדר החוב לאישור בית המשפט, קיבלה החברה צו שומה על סך 245.5 מיליון שקל בגין רווח הון של 737 מיליון שקל. רווח הון זה נוצר לה לאחר מימוש הסדר החוב הראשון, שעליו חתמה עם נושיה הפיננסיים ב-2010.

בן משה ואפריקה ישראל טענו אז כי מדובר ב"צו מופרך, שמבקש להתכחש לסיכום שהושג עם רשות המסים (שיצא כרולינג מס - קביעת מקדמית; ע"כ), לגבי הסדר החוב משנת 2010, שלפיו ביצוע הוראות אותו הסדר לא יביא לחיוב החברה במס כלשהו". הם גם הדגישו כי ב-2016 הוציאה הרשות שומה, שלפיה החברה אינה חייבת בתשלום מס כלשהו, אבל כעת הוחלט להפוך את ההחלטה על פיה.

לפיכך, ביקשו בן משה ואפריקה ישראל מבית המשפט לקבוע כי ההכנסה החייבת לשנת 2010 וסכום המס בגינה עומדים על אפס, וכי אין תוקף לקביעת החדשה של הרשות בנוגע לרווחי ההון והתשלום למס.

את הבקשה הם ביססו בעיקר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק נספח להסדר החוב באי.די.בי אחזקות, המכונה עניין רוזנפלד, שלפיו נדחתה בקשה להגיש תביעה נגזרת נגד אי.די.בי פתוח, לאחר השלמת הסדר החוב בחברה האם לשעבר, אי.די.בי אחזקות.

ברשות המסים דוחים את טענת הרגע האחרון, ומדגישים כי רו"ח צחי דבורה ממשרד סומך חייקין, שייצג את אפריקה ישראל בדיוני המס, קיבל את המידע כבר בפגישה שנערכה בין הצדדים ב-18 בספטמבר. נוסף על כך, טוענת הרשות כי לפגישה הוזמנה גם רו"ח רונית כהן, חשבת החברה דאז וכיום סמנכ"לית הכספים, אבל היא נעדרה ממנה במפתיע.

מעבר לכך, ברשות דוחים מכל וכל הן את ההפתעה שהוצגה בקבלתו של צו השומה החדש והן את הדרישה של אפריקה ישראל להתעמת עליו בבימ"ש לחדלות פירעון במקום בבית דין מינהלי, כפי שדורשת פקודת מס הכנסה.

ראשית, מבהירה הרשות כי שומת מס בישראל מבוססת על דוח שמגיש הנישום על הכנסותיו, כשהגשת הדוח נקראת למעשה שומה עצמית. את הדוח יקבל לידיו פקיד שומה, שיכול לאשר את השומה העצמית או לקבוע שומה כמיטב שפיטתו. בדיקה זו מכונה שלב א', ולפקיד השומה עומדות עד ארבע שנים להשלמתה.

אם הנישום אינו מסכים לשומה שנקבעה בשלב א', הוא רשאי להגיש את השגתו עליה, ואז תידון ההשגה בפני מפקח אחר במשך תקופה של עד שנה. שלב זה מוגדר כשלב ב', כשלפי הרשות, הנורמה המשפטית בישראל קובעת במפורש כי בשלב זה ניתן להגדיל את השומה או להפחיתה.

מעבר לכך, ברשות מצטטים בכתב התגובה מגוון רחב של פסיקות קודמות, הקובעות לכאורה כי ערעור על צו שומה חייב להיעשות אך ורק בבית משפט מינהלי ובידי שופטים המומחים בתחום המס. מסיבה זו, טוענים ברשות כי לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, כלל אין סמכות לבטל את צו השומה - ולכן עליו לדחות על הסף את בקשתם של החברה ובן משה.

הכדור חוזר לחברה

כעת יחזור הכדור אל אפריקה ישראל ובן משה, שיוכלו להגיש את תגובתם לבית המשפט עד ל-5 במארס. בינתיים אמר היום עו"ד רענן קליר, בא כוחו של בן משה, כי לדעתו, לבית המשפט יש סמכות לדון בנושא וכי הפסיקות שצוטטו בכתב התגובה של הרשות אינן רלוונטיות למקרה זה. לדבריו, בכירים ברשות הסבירו כי הם מתעקשים שהדברים יתבררו בפני שופטי מסים, מאחר שאצלם נהנית הרשות משיעורי הצלחה הקרובים ל-100%.

עו"ד קליר הדגיש עוד כי הוא ובאי כוח החברה לא ביקשו לנהל ערעור מס, אלא לבטל את הצו שהוצא ברגע האחרון. לדבריו, הסכום 245.5 מיליון שקל (המשקף את חבות המס) לא נאמר ולו פעם אחת לפני שליחת הצו לחברה.

עוד הדגיש עו"ד קליר כי כל המס שדורשת הרשות נובע ממימוש נכסים בשנת 2010 בסך 1.7 מיליארד שקל. "הם טוענים שהרולינג מ-2010 לא נגע למימוש הנכסים, וזאת אף שהרולינג קובע זאת באופן מפורש. הרולינג בא הן כדי לטפל במחילה והן כדי לטפל ברווח שייצר ממימוש נכסים ושנועד במסגרת ההסדר לפרוע את האג"ח הקצר שהונפק במסגרת ההסדר", הוסיף.

מאפריקה ישראל נמסר בתגובה כי "לצערנו, תגובתה של רשות המסים אינה משקפת נכונה את פני הדברים, ואנו מניחים שאלה עוד יתבררו בהמשך הדרך. מכל מקום, התגובה מלמדת בעיקר על רצונה של הרשות להימנע מהכרעה מהירה במחלוקת בגדרו של ההליך הנוכחי, בתואנות שונות. אנו מקווים ומאמינים שבשים לב לנסיבות המקרה המיוחדות, בית המשפט יאות לדון בטענות החברה ולהכריע במחלוקת, על מנת לקדם ולסייע בהשלמתו של הליך ההסדר ויציאתה של אפריקה ישראל לדרך חדשה".