אלקוברה "ייצאה" את מערכת המשפט הישראלית לחו"ל

כחצי שנה אחרי מיזוג חברת התרופות לסרטן ארקטורוס האמריקאית לתוך השלד של חברת אלקוברה הישראלית, שנסחר בנאסד"ק, התפתח מאבק פנימי בחברה שבמסגרתו פוטר המנכ"ל ג'וזף פיין. כיום, אלקוברה כבר איננה חברה ישראלית, ובעלי המניות הישראלים, שבעת המיזוג היוו כ-25% מהחברה, יוצאים ממנה בהדרגה.

ואולם, מכיוון שארקטורוס נכנסה לתוך השלד של החברה הישראלית, היא ירשה גם את המבנה המשפטי שלה, והמאבק המדובר מתנהל באמצעות מערכת המשפט הישראלית, אף שבסכסוך עצמו אין גוף ישראלי שמעורב. כך שני הצדדים האמריקאים בסכסוך מצאו את עצמם מגייסים עורכי דין ישראלים.

עו"ד מיקי ברנע ממשרד עורכי הדין ברנע ושות', המייצג את צד המנכ"ל המפוטר, יחד עם עו"ד נועה הבדלה, מסביר כי "ישראל היא אחת המנפיקות הגדולות בבורסות האמריקאיות, שלישית רק לארה"ב ולקנדה. זה 'ענף יצוא' לכל עניין, ואנו מייצאים איתו גם את המסגרת המשפטית". מן העבר השני, דירקטוריון החברה לקח גם הוא עו"ד ישראלי - משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.

עו"ד ברנע מוסיף ומסביר כי "כשחברה נסחרת בנאסד"ק או בבורסה של ניו יורק, היא מתנהלת במקביל תחת חוק החברות הישראלי וחוק ניירות ערך האמריקאי. למשל, היא תידרש למנות לפחות אישה אחת לדירקטוריון, לפי החוק הישראלי, ואישור תנאי ההעסקה של המנכ"ל יהיה כפוף לחוק החברות הישראלי, וגם לחוק ני"ע האמריקאי. כיוון שהמפגש הזה יצר מורכבות עצומה, הומצאו גם תקנות מורכבות שפוטרות את החברה מחלק מההוראות של המשפט הישראלי, אם המשפט האמריקאי נותן פתרון לסוגיה. למשל, אופן ההצבעה באסיפות הכלליות הוא לפי חוק ני"ע האמריקאי בלבד, אבל לרוב במקום שבו החוק האמריקאי מקל, הכללים יישארו ישראלים".

ברנע מציין כי האמריקאים מסוגלים לחיות עם המורכבות הזו, כי הם כבר רגילים שחברה הפועלת במדינה אחת בארה"ב עשויה להיות רשומה במדינה אחרת עם חוקים קצת שונים.

בארקטורוס, פעילותה מוזגה לתוך אלקוברה, ובעלי המניות של ארקטורוס קיבלו 60% מהחברה בתמורה, וארקטורוס גם מינתה את כל חברי הדירקטוריון. עם זאת, מבחינה משפטית היא נשארה ישראלית. "הם היו יכולים לעשות תהליך של 'היפוך שרוול', שבמסגרתו מקימים חברה אמריקאית, שרוכשת את אלקוברה, מחלקים בין הצדדים את מניות החברה-האם האמריקאית, מעלים את הפעילות לתוכה ומבטלים את החברה הישראלית" מסביר ברנע. "אולם, זה היה מורכב והם רצו להתקדם במהירות". וכל עוד ההיפוך הזה לא יבוצע, החברה תמשיך להיות ישראלית.

לדברי עו"ד ברנע, הסכסוך עצמו קשור למיזם משותף שהקימה ארקטורוס עם חברה שבה שותף ברד סורנסון, בעל מניות בארקטורוס. יו"ר החברה, סטוארט קולינסון, טוען כי תנאי המיזם המשותף לא הוגנים וכי המנכ"ל פיין מייצג בתהליך את האינטרסים של סורנסון ולא של החברה. פיין כמובן מכחיש זאת, וגם טוען כי פיטוריו מזיקים לחברה - אותה ייסד וניהל. לדבריו, הפיטורים בוצעו בהודעה לעיתונות, ומבלי שהוא היה מודע להצבעה בדירקטוריון, אף שהוא חבר בו. לטענתו, נערכה פגישה של ארבעה דירקטורים בלבד, שקיבלו את ההחלטה על דעת עצמם ובניגוד לתקנות, ולאחר מכן אף דאגו לסלקו מהבניין בכוח.

בינתיים, החברה ממשיכה לפתח תרופות לטיפול בסרטן וליצור שיתופי פעולה עם חברות גדולות, בין היתר שת"פ עם תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון שנחתם אחרי המיזוג.

מניית ארקטורוס עלתה 57% בימים שלאחר ההודעה על המיזוג עם אלקוברה בספטמבר, אולם מאז הפיטורים של פיין והמשך הסכסוך, היא צנחה אל מתחת למחיר שלה טרם המיזוג, ועתה נסחרת במחיר נמוך ב-21% מלפני ההודעה על המיזוג. שווי החברה עומד על 60 מיליון דולר.

כעת הגיש פיין לבית המשפט בת"א בקשה לזמן אסיפה כללית, שבה הוא מבקש להחליף את כל חברי הדירקטוריון, ולהשיב לעצמו את תפקיד המנכ"ל.

לדברי עו"ד ברנע: "האסיפה יכולה להתקיים בכל מקום, לפי החוק הישראלי. אם יתקיים משפט, הוא ייערך בישראל. בתי המשפט הישראליים גם לא נלהבים לנכס לעצמם סכסוכים אמריקאיים.

"אלה סיטואציות לא כל כך נדירות, והתוצאה היא שאנחנו 'מייצאים' לעולם את הגרסה הייחודית שלנו לחברה ישראלית, עם הפילוסופיה המשפטית הייחודית שלנו, שאומרת שיש אדם רשע שקוראים לו 'בעל השליטה' וצריך להתגונן בפניו. זה נכון לחברות ישראליות אבל פחות רלוונטי לחברות טכנולוגיה, ובעיקר בארה"ב. לעורכי הדין האמריקאים יהיה מאתגר כאן", מסכם ברנע.