טלוויזיה מהעתיד: מה יקרה כשכולם יראו טלוויזיה באינטרנט

בשבוע שעבר התפתח בשוק המקומי מאבק בין סלקום לבין נטפליקס. חברת הסלולר הישראלית הציעה ללקוחות שלה זיכוי, אם ירכשו את שירותי נטפליקס ישירות. הסכסוך הזה עורר מחדש את הדיון לגבי עתיד תחום הטלוויזיה.

הצפייה בתוכן על גבי רשת האינטרנט מהווה איום על המודל העסקי של חברות הטלוויזיה המסורתיות, אלה שמשדרות בכבלים ובלוויין ויהיו חייבות להתאים את עצמן לשינויים.

 מהמסך הקטן למסך בנייד

בזווית הישראלית מדובר על הטלוויזיה שמציעות השחקניות הוותיקות, הוט ויס, בהשוואה למה שמציעות פרטנר וסלקום. פרטנר אימצה את המודל העתידי - להנגיש מקסימום תוכן במינימום השקעה. סלקום ניצבת פחות או יותר באמצע. היא עדיין אורזת את התוכן כמו החברות הוותיקות כאשר במקביל היא מציעה יכולות של טלוויזיה אינטרנטית.

אנשים נוטשים את הכבלים והלוויין בכל רחבי העולם והמגמה הזו צוברת תאוצה. בארה"ב לבדה 4 מיליון משקי בית נטשו את הכבלים בשנת 2017 והתחזית היא שמספר הנוטשים בשנה הנוכחית יעמוד על יותר מ-5 מיליון בתי אב. רוב המתנתקים עוברים לצפות בתוכן שמשודר על גבי האינטרנט.

השינוי בטעם הציבור מוביל להערכה שכבר בשנת 2021 יותר תוכן יועבר על גבי האינטרנט, בהשוואה לכמות התוכן שתוזרם באמצעות כבלים ולוויין. כדאי לאנשי משרד התקשורת להתייחס להערכות האלה, שעלולות להוביל למשבר. אם רוב הצופים יעשו זאת דרך האינטרנט, התשתית לא תוכל לתמוך בהעברת כמות כזאת של מידע בשעות השיא. מצב התשתיות רעוע כבר כיום ובעוד כמה שנים הרשתות, הנייחות וגם הסלולריות, יתקשו להתמודד עם הררי המידע.

תוכן לפי דרישה

יש מגמה נוספת שצברה תאוצה בשנת 2017. מדובר ב-cord nevers - צעירים שלא התחברו מעולם לשירותי כבלים ולוויין וכנראה שכבר לא יעשו זאת. מדובר למשל בצעירים שעוזבים את בית ההורים. ב-2017, לראשונה, מספר הצעירים שלא התחברו אף פעם עקף את מספר הצופים שהיו מחוברים לשירותי כבלים ולוויין ובחרו להתנתק מהם (cord cutters).

בהכללה ניתן לקבוע שמדובר בבני דור המילניאלז, צעירים עד גיל 34, שרגילים לצרוך את התוכן שלהם דרך נטפליקס או יוטיוב, לפי דרישה. מבחינת הדור הזה טלוויזיה זמינה בכל מקום ובכל מכשיר. אפשר לראות טלוויזיה דרך המחשב או באפליקציה וטלוויזיה היא לא מכשיר אלא הגדרה לתוכן.

ענקי התוכן בעולם מודעים למגמה הזאת והם מגיבים בהתאם. אחת הדוגמאות המפתיעות היא חברת דיסני, שצפויה להשיק בשנת 2019 אפליקציית סטרימינג משלה.

הניתוק מהטלוויזיה המסורתית לא מאפיין רק את הצעירים. הסגמנט שצומח בקצב המהיר ביותר בהקשר הזה הוא דווקא צופים בני 50 פלוס שמעדיפים לצרוך את התוכן שלהם על גבי האינטרנט.

כאשר רוצים להבין את ההשלכות הכלכליות של השינוי הזה, מעניין לבדוק את הדוגמה של ארה"ב. קחו למשל את חברת הסלולר טי מובייל, שנכנסת לשוק הטלוויזיה בשיתוף פעולה עם חברות תוכן. טי מובייל מתכננת לנקוט במודל של חלוקת רווחים עם אפליקציות התוכן שיוטמעו בטלוויזיה שלה. מדובר במהפכה שבמסגרתה המפעילים וחברות התשתית יקבלו אחוזים מספקי התוכן שרוצים להגיע ישירות לצרכן. המגמה הזו מצביעה על הקשר ההדוק שבין המודל העסקי של חברות הטלוויזיה לבין המודל העסקי שקיים כבר כיום בחנויות האפליקציות. הטלוויזיה החדשה תהיה אפליקטיבית - כל אחד יצפה במה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה.

כל זה מתרחש במקביל לתופעה נוספת. זמן הצפייה של צעירים בטלוויזיה המסורתית צנח בחמש השנים האחרונות בשיעור חד של כ-50%. עם זאת, הצעירים לא מנותקים מהמסך. הם מחליפים את הטלוויזיה בצפייה בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס או יוטיוב. זמן הצפייה הכולל עומד על 3 עד 4 שעות, תלוי במדינה. מה שהשתנה הוא החלוקה בין המכשירים. עדות לכך קיבלנו כאשר נטפליקס דיווחה אשתקד שלקוח ממוצע שלה צופה ביותר משעה ביום, והנתון הזה רק יילך ויגדל.

איזה חברות ישלטו בשוק הטלוויזיה בשנים הקרובות? חברות שיספקו ללקוחות שלהם חווית משתמש אופטימלית ויצליחו לגייס כמות גדולה של מנויים. במקום לקנות את התוכן, חברות הטלוויזיה ינגישו אותו לקהל הרחב בעזרת אפליקציה ויתחלקו עם בעל האפליקציה ברווחים.

הפורמט הזה מאפשר לחברות טלוויזיה כמו פרטנר לגבות דמי מנוי נמוכים יותר, מאחר שההוצאה שלהן על תוכן נמוכה יותר. ההכנסות של חברות כמו פרטנר אמורות לגדול אם יצליחו לשתף פעולה עם יותר ספקי תוכן. האם זה יקרה? ימים יגידו.

יוטיוב נכנסת לטלוויזיה

בהקשר הזה מעניין לבדוק את ההוצאה הממוצעת על שירות טלוויזיה רב ערוצית בארה"ב. הנתון הזה נמצא בירידה בשנים האחרונות, אבל ההכנסה ההוצאה הכוללת על תכנים טלוויזיוניים לא נפגעת. איך זה קורה? הצרכנים מצמצמים את השימוש בכבלים ובלוויין אבל מוכנים לשלם עבור שירותים כמו נטפליקס ולכן ההוצאה על תוכן אפילו גדלה בשורה התחתונה.

נחזור לרגע לבני ה-50 פלוס שזונחים את שירותי הטלוויזיה המסורתית. הצופים האלה מתחברים למשל לשירותים כמו HBO GO, שהושק בחודשים האחרונים במספר מדינות באירופה. גם ערוץ הספורט הגדול בעולם, ESPN, צפוי להשיק השנה אפליקציה שתציע תכנים בתחום הספורט ומגמה דומה אפשר לראות גם בשידורים של ליגת ה-NBA.

למשוואה המסובכת הזאת צריך להוסיף גם חברות טכנולוגיה שכיום יש להן פעילות מצומצמת, אם בכלל, בשוק הטלוויזיה. חברות כמו אמזון, אפל ופייסבוק מגדילות את ההשקעה שלהן בתוכן, ועוד לא אמרנו מילה על יוטיוב שפותחת את הארנק לטובת הפקות מקור.

יוטיוב עובר בשנים האחרונות שינוי מעניין. מתוך כמיליארד שעות צפייה ביום, 100 מיליון שעות נצפות במסכי טלוויזיה בסלון, לדברי סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל. מדובר בגידול של 70% ביחס לשנת 2017. קשה עדיין לקבוע מה יהיה המודל הנכון בשוק הטלוויזיה אבל ניתן לקבוע בוודאות שהמודל הקיים לא יחזיק מעמד.