האוצר ינסה לפשר במחלוקות בין בנק ישראל לרגולטורים אחרים

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, משמש כמגשר בשתי מחלוקות הקיימות כיום אצל הרגולטורים בנושאים פיננסים. ל"גלובס" נודע כי באב"ד מנסה לגבש פתרון מוסכם על הרגולטורים, וכבר התקיימו אצלו פגישות בנושא. הסוגיה הראשונה היא מחלוקת בין בנק ישראל ובין רשות ההגבלים העסקיים בנושא המעבר לסליקה יומית בכרטיסי האשראי, שהרשות מנסה לקדם בניגוד לדעתו של בנק ישראל. המחלוקת השנייה היא בין בנק ישראל לרשות שוק ההון בשאלה אילו גופים פיננסים יוכלו לגייס חוב מעבר למגבלה הקיימת כיום (2.5 מיליארד שקל) - האם רק חברות כרטיסי האשראי המופרדות או כלל גופי האשראי החוץ-בנקאי.

באשר לסוגיה הראשונה, נזכיר כי לפני כמה שבועות החליטה רשות ההגבלים לבחון קידום יוזמה לפיה בתי עסק יקבלו בתוך יום את הכסף מביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי, זאת בעוד שכיום הם מקבלים את הכסף פעמיים בחודש. אלא שלצעד שכזה עלולות להיות השלכות רחבות על ענף כרטיסי האשראי, שממילא עובר בתקופה זו טלטלה בעקבות יישום רפורמת שטרום. בבנק ישראל מתנגדים למהלך, ואף ציינו בטיוטת מתווה העמלה הצולבת כי אם ייעשה צעד שכזה הם ייבחנו שוב את חישוב העמלה (מדובר בעמלה המהווה את מחיר הרצפה של עמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי - ע.א).

בינתיים ישנה אי-ודאות בנושא, המכבידה על קידום תהליך מכירת ישראכרט ולאומי קארד, כפי שנדרש בחוק שטרום. גורמים ברשות ההגבלים מדגישים כי נושא הסליקה היומית היה ונשאר בסמכותם. יחד עם זאת, בתהליך קבלת ההחלטה ברשות פתוחים לקיים דיאלוג עם כל גורמי הממשלה הרלוונטים.

בינתיים בבנק ישראל הלכו צעד אחד לקראת הרשות כשהודיעו אתמול על מתווה מהיר יותר להפחתת העמלה הצולבת, והוסיפו הפחתה גם בעמלה הצולבת בעסקאות חיוב מיידי (כרטיסי דביט). ברשות ההגבלים חשבו שטיוטת המתווה של בנק ישראל הייתה מרוככת מדי, ואכן המתווה הסופי הוקשח קצת יותר. לפי הערכות, אחת הפשרות הנבחנות היא דחיית ביצוע המעבר לסליקה יומית לעוד מספר שנים, לאחר ששוק כרטיסי האשראי יתייצב.

כאמור, מחלוקת נוספת היא בין בנק ישראל, אך הפעם עם רשות שוק ההון בנושא הרחבת הפטור ב"חוק נאווי". תזכורת קצרה: כיום לפי החוק, גופי אשראי חוץ-בנקאיים רשאים לגייס אג"ח שמטרתו העמדת אשראי בסכום של עד 2.5 מיליארד שקל. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים עלולה לגרום לבעיה - החברות המופרדות לא יוכלו להסתמך בגיוס מקורות מבנק-האם שלהם, ויצטרכו לפנות ולגייס חוב בשוק ההון. אלא שהמגבלה הנוכחית נמוכה למדי, בוודאי בהתחשב בכך שהמטרה היא שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן מהותי בשוק האשראי הקמעונאי.

בנק ישראל מציע להעלות את התקרה לחברות כרטיסי האשראי המופרדות (שעליהן היא מפקחת) בלבד. לעומת זאת, ברשות שוק ההון רוצים שההקלה הזו תחול על כלל גופי האשראי החוץ-בנקאיים, וזאת בכדי למנוע מצב שחלק מהשחקנים יזכו ליתרונות על פני שחקנים אחרים.

עדיין לא ברור מה תהיה התקרה החדשה, ועיקר המחלוקת היא מי יהיו הגופים שייהנו מהרחבת התקרה. גם בנושא זה אמור באב"ד לסייע במציאת פתרון, שכן ממילא משרדו יהיה אחראי על גיבוש התיקון בחוק.