רגע לפני שיישום חוק שטרום תופס תאוצה, חברות כרטיסי האשראי מסכמות שנה חיובית. אמנם הרווח המצרפי של שלוש החברות ירד ב-2017 ב-13% ל-653 מיליון שקל, אבל הירידה נבעה בעיקר מהוצאות שכר חד-פעמיות שהיו השנה בלאומי קארד ומהכנסות חריגות שנרשמו בכאל ב-2016 בעקבות מכירת מניות ויזה.
בנטרול האירועים החד-פעמיים, רווחי שלוש החברות עמדו על 700 מיליון שקל - עלייה של 7% לעומת רווחי שנת 2016. העלייה ברווחים השוטפים הושגה למרות הטלטלות שעובר השוק: שחיקה ברווחיות מגזר הסליקה, עלייה חדה בהפרשות להפסדי אשראי ועננת אי-ודאות כללית בעקבות חוק שטרום. התוצאות הטובות נובעות מהמשך הצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי והצמיחה בפעילות ההלוואות.
ישראכרט, החברה הגדולה בענף, הציגה צמיחה מתונה יחסית בשימוש בכרטיסים, אבל צמחה ברווחים. לאומי קארד הציגה דוחות סבירים, אבל השנה תציג תוצאות חלשות בעקבות אובדן מועדון שופרסל. לעומת זאת, כאל סיימה שנה עם תוצאות חזקות, והשנה הקרובה אף תהיה חזקה יותר, בזכות קבלת מועדון שופרסל לידיה. כאל גם נהנית מכך שהיא החברה היחידה שלא תופרד מהבנקים, והיא מנצלת את העובדה שמתחרותיה מתמודדות עם אי-ודאות בהחלפת הבעלות.
תוצאות חברות כרטיסי האשראי 2
כאל: "בנינו אסטרטגיה מהירה"
דורון ספיר, מנכ"ל כאל, אמר ל"גלובס": "אנחנו מיישמים את חוק שטרום הלכה למעשה. הבנו לאן הדברים הולכים, בנינו אסטרטגיה מהירה וממוקדת. הגבינה זזה והתחרות מגיעה, וביצענו מהלכים שאנחנו מאמינים שיביאו תוצאות".
השנה הקרובה תהיה מאתגרת למדי לחברות. ראשית, ישראכרט ולאומי קארד אמורות להימכר בתקופה הקרובה. נוסף על כך, החברות התחילו לפתח פעילות מול בנקים שלא עבדו עמם בעבר - גם זאת בעקבות חוק שטרום, שדורש מהבנקים לעבוד עם יותר מחברת כרטיסי אשראי אחת.
לאומי קארד הגיעה להבנות להפצת כרטיסיה עם בנק הפועלים ודיסקונט, כאל הגיעה להבנות עם הפועלים ולאומי, וישראכרט הגיעה להבנות עם לאומי. שיתוף הפעולה הזה אמור לצאת לפועל בתחילת השנה הבאה.
אז מה היה אשתקד ומה צפוי בהמשך? אלה המספרים המרכזיים.
300 מיליון שקל - זהו היקף הצמיחה בתיק ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי ברבעון הרביעי. בישראכרט ובלאומי קארד התיק גדל אצל כל אחת בעשרות מיליוני שקלים בלבד. אחרי שבשנים האחרונות צמח תיק ההלוואות של החברות בעשרות אחוזים והפך למנוע צמיחה מרכזי, השנה החברות הורידו קצת את הרגל מהגז.
סך תיק ההלוואות עומד נכון לסוף 2017 על 12.1 מיליארד שקל. מדובר עדיין בצמיחה נאה של 19% בתוך שנה, אבל מתונה יותר משנים קודמות. אחת הסיבות להאטה היא שלא מעט מההלוואות הגיעו לפירעון (המח"מ בהלוואות בחברות כרטיסי אשראי נחשב קצר יחסית), כך שקשה יותר להציג בשורה התחתונה צמיחה חדה. ואולם ההתמתנות אינה נעוצה רק בסיבה טכנית. חברות כרטיסי האשראי, כמו גופים פיננסיים אחרים, מתמודדות בשנתיים האחרונות עם עלייה חדה בהפרשות להפסדי אשראי, הנובעת משינויים בחקיקה וירידה במוסר התשלומים במשק. מגמה זו גרמה לחברות להקטין את התיאבון לסיכון.
318 מיליון שקל - זהו היקף ההפרשות להפסדי אשראי של שלוש החברות אשתקד. מדובר בזינוק של קרוב ל-60% לעומת היקף ההפרשות בשנת 2016. היקף ההפרשות הגבוה ביותר נרשם בכאל, שהפרישה 126 מיליון שקל.
דווקא לאומי קארד, שהיא החברה הגדולה בענף בתחום ההלוואות, רשמה את ההפרשה הנמוכה ביותר של 71 מיליון שקל. ההפרשה הנמוכה נובעת מתמהיל תיק החברה, שנשען על הלוואות לתחום הרכב, שם הסיכון נחשב נמוך יותר.
"האטנו את קצב האשראי, טייבנו את המודלים, ונערכנו בתחום הגבייה. רואים את התוצאות של המהלכים ברבעון הרביעי, שבו ירדו ההפרשות", אומר ל"גלובס" דורון ספיר, מנכ"ל כאל, שמסביר את הקושי בתהליכי הגבייה: "כיום כ-40% מהלקוחות שמגיעים להליכי גבייה משפטיים, מיד פונים להליך פשיטת רגל. בעבר הנתונים היו הרבה יותר נמוכים".
בסך הכל, אף שבחברות כרטיסי האשראי ממתנים קצת את פעילות ההלוואות, פעילות זו עדיין מהווה מנוע צמיחה חשוב, שצפוי להתעצם עם יישום רפורמת שטרום. הכנסות המימון של החברות בענף כבר הגיעו ב-2017 ל-921 מיליון שקל, והוא מהווה קרוב ל-19% מסך הכנסותיהן.
8.3% זוהי הריבית הממוצעת בהלוואות של החברות. מדובר באותה רמת ריבית שהייתה בשנת 2016. אלא שלמרות שבשורה התחתונה הריבית נותרה ללא שינוי, הרי שבחברות עצמן מתקיימות מגמות שונות לשינוי תמהיל תיק ההלוואות והריביות.
כך למשל, כאל הייתה ונותרה החברה עם הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר. הריבית אמנם ירדה ב-2017 מ-11.1% ל-10.8%, אבל מדובר עדיין בריבית דו-ספרתית, שנובעת מתמהיל ההלוואות של החברה, הנשען על הלוואות בסיכון גבוה יחסית (אשראי מתגלגל והלוואות לכל מטרה). ואולם, בחברה מתחילים להקטין סיכון בתיק - מה שגם מוביל להפחתת ההפרשות להפסדי אשראי וגם לירידה בריבית הממוצעת.
מהצד השני ניצבת לאומי קארד. החברה, בניהולו של רון פאינרו, מציגה את הריבית הנמוכה ביותר העומדת על 6.5%. ריבית זו נובעת מכך שכ-30% מתיק ההלוואות של החברה הוא הלוואות לרכב, שהן בסיכון ובריבית נמוכה. כתוצאה מכך, הכנסות המימון של לאומי קארד הן הנמוכות מבין החברות בענף, אף שתיק ההלוואות של החברה הוא הגדול ביותר.
בחברה רוצים לעבור לפעילות אשראי רווחית יותר - מה שכבר בא לידי ביטוי בכך שהריבית הממוצעת בחברה עלתה אשתקד מ-6.2% ל-6.5%. פער הריביות בתיקים של לאומי קארד וכאל עדיין לא מבוטל, אבל הוא מתחיל להצטמצם.
304.9 מיליארד שקל - זהו היקף השימוש בכרטיסי האשראי בישראל בשנת 2017. מדובר בעלייה של 8.3% לעומת נתוני שנת 2016. השנה חצה בראשונה השימוש בכרטיסים את רף ה-300 מיליארד שקל.
כאל היא החברה היחידה שאף הצליחה להציג צמיחה דו-ספרתית של 10.8% בשימוש בכרטיסיה ל-80.2 מיליארד שקל. זוהי השנה הראשונה שבה כאל מצליחה להגיע להישג כזה. השנה סביר להניח כי כאל תציג צמיחה חדה גם כן, בעקבות שיתוף הפעולה עם שופרסל במועדון, שכלל נכון לתחילת השנה חצי מיליון כרטיסים תחת התפעול של לאומי קארד.
המועדון המשותף התחיל לעבוד רק לפני כמה שבועות, אבל לפי הערכות, קצב העברת הפעילות מלאומי קארד לכאל גבוה למדי, ועד כה עברו יותר מ-100 אלף לקוחות למועדון עם כאל. ההערכות הן שעד סוף השנה יעברו 70%-80% מהלקוחות - מה שייתן לכאל קפיצה בנפחי הפעילות.
לעומת זאת, ישראכרט, בניהולו של רון וקסלר, הציגה צמיחה מתונה יחסית, של פחות מ-7% בהיקף העסקאות. עם זאת, ברבעון הרביעי נרשמה קפיצה של 12% בהיקף השימוש בכרטיסי ישראכרט. ההסבר לכך הוא בעיקר ברכישות אונליין בסדרה של מבצעים שאירעו בחודשים אוקטובר-נובמבר, כמו "בלאק פריידי" ו"סייבר מאנדיי".
תחום הרכישות באינטרנט צובר תאוצה, וחברות כרטיסי האשראי נהנות ממגמה זו. נוסף על כך, נזכיר כי ישראכרט חתמה על כמה שיתופי פעולה בתחום המזון בשבועות האחרונים, שאמורים לסייע לה גם כן להגדיל את הפעילות בשנה הקרובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
