"סיבוב מתוחכם על הציבור": להגדיל הפטור על רכישות ברשת

ממש בימים אלה עושים "סיבוב" מתוחכם על הציבור, השרים והחכי"ם. מדובר ב"מצב החירום", כפי שקוראת לזה ההתארגנות של בעלי הקניונים בדואופול בפועל מליסרון ועזריאלי, ביחד עם איגוד לשכות המסחר, שמייצג את יבואני ישראל, וגם בעלי רשתות הביגוד המקומיות, שקסטרו-הודיס ופוקס הם הגלויים והמוכרים בהם. אל החבורה הזו הצטרפו-צורפו (חלקם בלית ברירה בגלל לחץ) בעלי חנויות, מוכרים ומוכרות, עובדים ועובדות - שהם הצד החלש של הסיפור.

כמו תמיד נעשה גם כאן שימוש בכינויים יפים, רגשיים וצודקים לכאורה. וכי מי פה לא יגלה אמפתיה למילים כמו: "תחרות הוגנת", "אפליה בלתי-הוגנת", "היגיון כלכלי" וגם "דאגה לפגיעה מסיבית בעובדים בלתי מיומנים בשכר מינימום".

עניין ההתארגנות הוא המלחמה של כל הנ"ל בגידול ברכישות באינטרנט. יותר ויותר ישראלים רוכשים יותר ויותר מוצרים ברשת, זה מתגבר משנה לשנה ועוד יגבר יותר ויותר.

אז למה זה סיבוב על הראש שלנו? כי החברים הנ"ל מציגים עצמם כפגועים, כנרדפים וכמופלים לרעה בגלל הפטור ממע"מ על רכישות עד 75 דולר באינטרנט - כשהם למעשה נלחמים בהעלאת הפטור ל-200 דולר לרכישה. מדובר בהעלאה שדובר בה רבות בחודשים האחרונים והיא זוכה לתמיכה גם של שרים, גם של חכי"ם וגם של קבוצות גדולות בציבור.

נכון, פטור ממע"מ על רכישות עד 75 דולר מציק לרווחיהם המופלגים, בעיקר של בעלי הקניונים והיבואנים. אבל, הגדלת האפשרויות להפחתת יוקר המחייה באמצעות האצה עוד יותר דרמטית בגידול הרכישות ברשת במקרה של פטור עד 500 או עד 200 דולר - עלולה להיות פגיעה אמיתית ברווחים. לכן מופעלים לובי אינטנסיבי ותנופת יחסי ציבור מתוחכמים, שמתרכזים בפטור הקטן יחסית של עד 75 דולר.

בשלב זה עדיין לא ברור אם זה מצליח להם, אבל מתחיל לעלות חשש שכן. למרות שהשיח הפומבי התחיל ונגמר ב"אפליה ובפגיעה" שנגרמים מהסכום של 75 דולר, הרי שבשקט-בשקט הבהירו האינטרסנטים, כי אם יעלה הפטור ל-200 דולר - הם כבר "ייאלצו לעשות כל מה שצריך...".

האם שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן הבינו את הרמז? האם הם נבהלו והתחייבו לקבור את התוכנית להגדיל את הפטור ל-200 דולר? בשלב זה - לא. עם זאת, מי שמתנגד למהלך הזה באופן חד-משמעי והוא נתמך בחישובי הכנסות היא רשות המיסים. זה נאמר למרות העובדה שהרשות לא הגישה לשרים כל חוות דעת רשמית שמתנגדת למהלך. עם זאת, בכל התגובות להתארגנות של משרדי האוצר והכלכלה לא מוזכר כלל הסכום 200 דולר. המשרדים מתרכזים במספר 75 דולר - מכאן אפשר לשער שהפטור לא יורחב, למגינת ליבו של הציבור.

יותר מדי שנים התנהלה החבורה המאורגנת הנ"ל של האינטרנסטים בבוטות. לא רק היא. המחירים בישראל גבוהים כמעט בכל השוואה עולמית ואף תחשיב של "כלכלת אי" לא מצדיק את זה. יבואנים, ממש כמו תעשיינים, קיבלו לאורך שנים רבות - ועדיין מקבלים - הגנה באמצעות מכסי יבוא, מכסות, קשיים רגולטוריים וגם מכון תקנים, שעבד ועובד עבורם והם ממנים את מנהליו. בנוסף, ישנן גם נטיות לב תומכות, שמתורגמות לכסף, מצד משרדי הממשלה. רק בשנים שלאחר המחאה החברתית של 2011, שחשפה את הפגיעה באזרחי הארץ, החלו שרים (שהבינו את כוחו הפוליטי של ההמון) לפעול לטובת הציבור ולא רק לטובת היבואנים והתעשיינים.

למרות זאת, הציבור לא תמיד מקבל את ההורדות. ההטבות נבלעו אצל היבואנים, היצרנים ובעלי הקניונים. איכשהו ההורדה של 1% במע"מ, מ-18% ל-17%, בעלות של 4.5 מיליארד שקל בשנה, לא חלחלה לציבור. כמוה, כל הפחתה אחרת. גם השינויים ביחסי המטבעות מול השקל לא מצאו לעיתים קרובות את דרכם לציבור, אלא לרווחיות היבואנים.

השרים כחלון וכהן, אל תיפלו בפח של הטיעון על נזקי "השמיים הפתוחים" לרכש המקומי. ב-100 דולר כרטיס טיסה לאירופה הישראלים גם מבלים, גם מתיירים וגם קונים המון ובמחירים נמוכים. זהו העולם ועל היבואנים, הקניונים, היצרנים ובעלי החנויות להתחיל להתנהל בהתאם.