כולם הצטרפו פתאום לטלגרם; אבל איך עושים מזה כסף?

בשבועות האחרונים אי אפשר להתעלם מהלהיט הטכנולוגי הגדול של חורף 2018: טלגרם. קהל המשתמשים של אפליקציית המסרים בישראל, שפעם הורכב בעיקר מפורצי דרך טכנולוגיים, חובבי פרטיות ורוכשי סמים קלים, מתחיל להתרחב ולהפוך לפחות נישתי. כלי תקשורת ופוליטיקאים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, כבר זיהו שמדובר בכלי תקשורת חשוב עם הקהל, ופתחו לעצמם ערוצים וקבוצות (ראו "טלגרם למתחילים").

גם לגלובס יש טלגרם! הצטרפו אלינו>>

מדובר בחלק ממגמה עולמית. כיום יש לטלגרם כ-180 מיליון משתמשים פעילים, רובם המכריע צעירים: לפי חברת המחקר Apptopia, 46% הם בגילאי 19-34, ו-36% בגילאי 10-18 בלבד. בפייסבוק ובווטסאפ יש קהל אמנם גדול בהרבה, אבל לפי Apptopia קצב צמיחת המשתמשים הפעילים בטלגרם עומד כיום על 112%, לעומת 64% בווטסאפ ופחות מ-4% בפייסבוק.

ברור לכולם שיש בטלגרם פוטנציאל גדול, אישי ועסקי, אך נדמה שרק מעטים יודעים מה לעשות איתו. עליית האפליקציה מתרחשת בתקופה שבה פייסבוק הפחיתה את החשיפה של מותגים, עמודי תוכן ופוליטיקאים בפיד, כדי לתת יותר מקום לתכנים אישיים. מפעילי עמודים עסקיים בפייסבוק מתלוננים על קושי להגיע לקהל, ועל התייקרות הקידום הממומן, כך שמבחינתם פיצוח הפוטנציאל העסקי של טלגרם חשוב במיוחד.

על כן, אף שהכלכלה הישראלית סביב האפליקציה עדיין בראשית דרכה, גם לעומת המצב בעולם (ראו בהמשך), סביר מאוד להניח שהיא תצמח בשנה הקרובה. כבר כיום, ככל שהאפליקציה מתרחבת לקהלים נוספים בישראל - עוד ועוד אנשים מוצאים דרכים לעשות ממנה כסף.

מה שעובד בגראס, עובד גם בביטקוין

הראשונים בישראל שזיהו את הפוטנציאל העסקי של טלגרם היו סוחרי הסמים, ובעיקר הקנאביס. בשנה האחרונה צמחו בפלטפורמה כמה קהילות בולטות לרכישת הסם, ובראשן טלגראס - שמונה כיום כ-90 אלף משתמשים פעילים. הסחר המתנהל שם כמובן אינו חוקי, והמשטרה פועלת באינטנסיביות כדי לשים את ידיה על הסוחרים. ואולם, היא אינה מצליחה לשתק את פעילותה לחלוטין, בין היתר מכיוון שמפעיל טלגראס, עמוס דב סילבר, מתגורר בקליפורניה.

טלגרם נהנית ממוניטין של אפליקציה מאובטחת, אם כי לא מעט חוקרי אבטחה מערערים על כך. היא מאפשרת למשתמשים להתכתב בלי לחשוף פרטים אישיים כלל (גם לא את מספר הטלפון), לנהל שיחות פרטיות מוצפנות (צ'ט סודי) ולהשמיד את תוכנן אחרי פרק זמן קצוב. לכן, באופן טבעי היא מושכת אליה פעילות בלתי חוקית, וגם אנשים שפשוט רוצים להסתתר: חרדים נעזרים ביכולתה מחליפים בה סרטים, סדרות ומוזיקה, שאליהם אין להם גישה בדרכים אחרות. ויש גם צעירים שמתכתבים בה בזהות בדויה בקבוצות ענק ובשיחות פרטיות, כמו בחדרי הצ'ט של פעם.

בזכות מאפיינים אלו ממש, טלגרם הפכה גם לזירת מסחר פופולארית במטבעות קריפטו. קהילת המסחר הישראלית המרכזית בביטקוין מונה מספר קבוצות וערוצים, שבהם חברים כ-8000 איש שמבצעים 40-60 עסקאות מדי יום - כך לדברי בר מיטלמן, מנהל הקהילה. מיטלמן, מייסד אתר Bitin המציע שירותי קנייה ומכירה של מטבעות וירטואליים, מנהל את קהילת הביטקוין בטלגרם כחלק מהעסק שלו ולא מתפרנס ישירות מהניהול.

בשיחה עם "גלובס" אומר מיטלמן כי כוח המשיכה של טלגרם נובע מכך שהיא מאפשרת לכל אחד לפרסם שהוא מחפש לקנות או למכור סכום גדול של ביטקוין, בקבוצות מרובות משתתפים - ומבלי לחשוף את זהותו. "לא כל אחד רוצה לפרסם שהוא מוכר הרבה ביטקוין, זה כמו להגיד 'יש לי הרבה כסף'. נוח להציע הצעות עסקיות כשלא חייבים לחשוף פרטים אישיים, לפחות עד רגע העסקה".

כאשר משתתף מעוניין בביצוע עסקה מוצעת, שני הצדדים עוברים מהקבוצה הגדולה לשיחה פרטית בצ'ט סודי. כך הם יכולים להזדהות ולרכוש את אמונם זה של זה. למרות שטלגרם מציעה כבר זמן רב אפשרות לתשלום מתוך האפליקציה, ולמרות שמדובר בסחורה דיגיטלית, מיטלמן מעיד שמרבית העסקאות מתבצעות פנים אל פנים.

קהילת הטלגרם למסחר בביטקוין מזכירה במבנה שלה קהילת מסחר ידועה אחרת: טלגראס. גם היא בנויה מ"ערוץ גזע" שבו מפורסמים הלינקים לקבוצות השונות - קבוצות דיון, קבוצות מכירה לפי אזורים בארץ, ערוץ עדכונים, קבוצת ביקורות ובוט לחיפוש ביקורות על סוחרים. השיטה הזאת, ובעיקר ערוץ הביקורות, מצמצמים את הסיכון שהאנונימיות שמספקת הפלטפורמה תנוצל בידי נוכלים.

סוכני הסלולר גילו שזה יעיל יותר

אם אתם מסתובבים מספיק ברשתות חברתיות, כנראה נתקלתם בהצעה מסוכן שטח להצטרף לחבילה של אחת מחברות הסלולר. בחודשים האחרונים הסוכנים הפכו את טלגרם כזירת פעולה מועדפת, בעיקר אחד מהם: אבי, שמסרב למסור את שם משפחתו, ועומד מאחורי שם המשתמש Mobile_Phone. לדברי אבי, הוא היה הראשון שניצל את הפלטפורמה ליצירת קשר עם לקוחות, וכיום בין 30 ל-40 אחוז מלקוחותיו מגיעים אליו דרכה.

בדומה לשוק הסמים הקלים והמסחר במטבעות קריפטו, גם מכירות חבילות הסלולר עברו בטלגרם אוטומציה: במקום לפנות לסוכן ולשאול אותו על כל החבילות המוצעות בחברות השונות, הכל מתנהל דרך בוט, שפיתח אבי ושגם אחרים משתמשים בו. הבוט מאפשר לבחור חברה, ואז חבילה מתאימה, ולבסוף מפנה אל הסוכן שדרכו מתבצעת העסקה.

בהתחלה תהליך האוטומציה, והיותה של טלגרם פלטפורמה חדשה, הרתיעו לקוחות פוטנציאליים. "לאנשים יש חשש מכל דבר חדש, שהתחזק בעיקר כי בטלגרם אין פנים ואין מספר טלפון", אומר אבי ל"גלובס", "היה קשה, הייתי צריך להוכיח ללקוח בכל מיני דרכים שזה אמיתי". לדבריו, מהר מאוד המצב השתנה, וכיום טלגרם אחראית לנתח העיקרי של לקוחות שהגיעו דרך פרסום בטלפון, הרבה יותר מאשר ווטסאפ ופייסבוק יחד. "אני מגיע שם ל-60-70 אנשים בחודש, זה בין מאות לאלפי שקלים בחודש. הרבה סוכני סלולר קלטו עכשיו את הטלגרם והתחילו לפרסם בכל מיני ערוצים, אבל אותי מכירים יותר, בעיקר כי אני עובד עם נתי מדיה".

"נתי מדיה", שמונה כ-30 אלף חברים, נחשבת לקהילה הפופולרית ביותר בטלגרם להפצה חינמית (ופיראטית, כמובן) של סרטים וסדרות. "הפלוס המרכזי בטלגרם זה שאפשר להעלות קבצים של ג'יגה וחצי, אז אתה מגיע הביתה וישר מוריד את הפרק הבא של הכוכב הבא", אומר מוטי, אחד ממנהלי הקהילה, "בעיקר צעירים בגילאי 17-35 משתמשים בזה, הרבה חיילים וחרדים שאין להם טלוויזיה בבית. וברגע שמורידים הרבה קבצים גדולים נוצרת דרישה לחבילות גלישה גדולות בטלפון".

כתוצאה מכך, הקבוצות החלו לפרסם את סוכני הסלולר. התמורה הכספית הנובעת מכך, לדברי מוטי, נמוכה: עשרות או מאות שקלים בחודש בלבד. ואולם, סוכני סלולר מציעים לעיתים קרובות הטבות לחברי קבוצות המפרסמות, במקום תמורה כספית.

דמי הכיס החדשים: פרסום מוצרים מסין

בטלגרם פועלות עשרות קבוצות ישראליות לשיתוף קישורים. רבות מהן מפרסמות רק קבוצות טלגרם אחרות, אך בחלקן עולים קישורים והמלצות לרכישת מוצרים באתרי קניות סיניים, כמו עלי אקספרס, ויש אפילו קבוצות ייעודיות לכך. מי שמנהלים את הקבוצות הללו הם לרוב בני נוער, שמקבלים עמלות על הפרסום - לפעמים בתשלום של ממש ולפעמים בקופונים לאתרי הקניות. הם מצמידים ללינקים פרמטרים המאפשרים לזהות מהיכן הגיעו הגולשים, וכך לשלם להם לפי תוצאות.

אחד מבני הנוער האלה הוא דניאל סבג בן ה-16, מנהל ערוץ "קונים חכם בסין". הערוץ קיים רק חמישה חודשים, ומונה כבר 1,350 חברים. סבג מפרסם בו קישורים לרכישת מוצרים באתר Gearbest, בצירוף קופונים המיועדים לחברי הערוץ. לדבריו, קטגוריית המוצרים הפופולרית ביותר היא סמארטפונים, שמחירם הממוצע עומד על 200 דולר.

"אני עובד עם סוכנת אישית מהאתר וכל יום מקבל קופונים למוצרים ולמבצעים. אם מבקשים ממני אישית מוצר או מבצע, אני מדבר עם הסוכנת ומביאים לי קופון למה שאני מבקש", אומר סבג בשיחה עם "גלובס". "אני מקבל בין אחוז לעשרה אחוזים למכירה, תלוי במוצר. ההכנסה שלי משתנה מאוד מדי חודש, אבל בחודש ממוצע אני מכניס כ-300 דולר".

סבג ניסה תחילה לפעול בווטסאפ, אך התאכזב מהפלטפורמה. "אם מישהו שולח הודעה בקבוצת ווטסאפ, אני לא יכול למחוק אותה בשום שלב ואנשים יכולים להגיב ולחפור על דברים לא קשורים. בטלגרם פתחתי ערוץ שרק אני יכול לפרסם בו. מה שכן, אני לא עושה את זה בשביל הכסף, זה דמי כיס בשבילי, יש לי עבודה אמיתית. אני עושה את זה כי המחירים בארץ הורגים. ראיתי באתר מוצר שעולה חצי מאשר בארץ, וכמעט כל טלפון זול ב-200 שקל".

קהל בינלאומי משכיל ומאתגר

בעולם הכלכלה סביב טלגרם מפותחת יותר. בארצות הברית מוצעים למכירה בוטים העושים אוטומציה לכלים עסקיים ושיווקיים כמו משלוחים, תשלומים או שליחת מידע לחברי קבוצות, והמשרה "מנהל/ת קהילות בטלגרם" הופכת נפוצה יותר ויותר. בהודו מדובר בכלי שיווק מרכזי למוצרי צריכה, גם מטעם חברות גדולות. בנוסף ישנן מאות קבוצות בשפות שונות, שחלקן מונות אלפי משתמשים, ובהן מתקיים דיון ואף מסחר בשוק ההון (בישראל פעילות הסחר מצומצמת יחסית ומתמקדת מטבעות דיגיטליים).

ואולם, ייתכן שהתהליך הזה דווקא יפגע בטלגרם בטווח הרחוק. הקהל הרחב שמתחיל להיכנס אליה בוחר בפלטפורמה שאין בה פרסום מובנה, ושאינה מאויישת על ידי מותגים ומומחי מדיה. זה קהל טכנולוגי, משכיל, שמאמץ מהר טרנדים. קהל כזה עשוי להיות מאתגר עבור עסקים. מצד שני, הקהל הזה מתאים לגישה של קידום דרך תוכן, שהתפתחה בעקבות האתגרים שיוצר הקידום בפייסבוק והפכה לאחת הגישות הבולטות ברשתות החברתיות.

פייסבוק מאפשרת קידום תוכן ממומן, אך הקידום האורגני נחשב לאיכותי יותר, ומועדף על ידי האלגוריתם: לייקים ושיתופים מצד גולשים מגדילים את התפוצה יותר מאשר קידום בתשלום. בטלגרם, לעומת זאת, אין הפרדה בין אדם לעסק. מצד אחד, ההודעות מגיעות רק למי שבחר להיות חבר בקבוצה או להיכנס לערוץ, ואי אפשר לשלם כדי להרחיב את התפוצה. מצד שני, מי שכבר בחר לעקוב אחרי ערוץ מסוים יחשף לתכנים שלו, בלי צורך בקידום ממומן. מצד שלישי, קיימים כבר שירותים חיצוניים למכירת עוקבים לערוצי טלגרם, ולרכישת פוסטים בקבוצות ענק.

ניכר שהצמיחה של טלגרם קשורה, לפחות באופן חלקי, ב"התמסחרות" של פייסבוק. הקהל הרחב נכנס אליה כי הוא רוצה אלטרנטיבה לרשת החברתית ההמונית, וכך גם הגופים המסחריים. האם כניסה מאסיבית של גופים מסחריים לטלגרם תאפשר לה להישאר אטרקטיבית באותה מידה?

טלגרם למתחילים

קבוצה פתוחה: קבוצת דיון המאפשרת לכל אחד להצטרף אליה ולכתוב בה

קבוצה סגורה: קבוצת דיון שהכניסה אליה מותנית באישור מנהליה

ערוץ: כמו קבוצה, אלא שרק המנהלים יכולים לכתוב ולעדכן בו

בוט: אלגוריתם אוטומטי המיועד למטרה מסוימת (לדוגמה, כתיבת ביקורות)

קהילה: מבנה של קבוצות, ערוצים ובוטים המאוגדים סביב מטרה מסוימת (לדוגמה סחר בביטקוין)

שיחה: צ'ט פרטי בין שני משתמשים.

"סיקרט": הכינוי הרווח לצ'ט פרטי סודי ומוצפן.

לא רק מדברים: הגורמים הבולטים שעושים כסף בעזרת טלגרם

■ סוחרי מטבעות וירטואליים

■ סוחרי סמים (בעיקר קנאביס)

■ סוכני שטח של חבילות סלולר

■ מפרסמי קישורים לרכישת מוצרים ברשת

■ בעולם: סוחרים בשוק ההון

■ בעולם: משווקי מוצרים מקצועיים

רוצים לקרוא עוד על טלגרם? בואו לקבוצת הפייסבוק של גלובס טק >>